לראשונה: עיריית רחובות קובעת תמורות למבני מסחר במתחם ההרס של השוק
שנה לאחר הנזק הכבד מירי טילים, העירייה קובעת מדיניות תמורות לנכסים שלא הוגדרו בחוק השיקום. מתן דיל: "מייצרים ודאות והתאמת תמורה לכל נכס"
שנה לאחר הנזק הכבד מירי טילים, העירייה קובעת מדיניות תמורות לנכסים שלא הוגדרו בחוק השיקום. מתן דיל: "מייצרים ודאות והתאמת תמורה לכל נכס"
עיריית רחובות מקדמת מדיניות תמורות לדירות צמודות קרקע ולמבנים מסחריים במתחם טלר ביל"ו (מתחם השוק), שנפגע באורח קשה במהלך מלחמת עם כלביא, והוכרז בשבוע שעבר על ידי הממשלה כמתחם לשיקום והתחדשות.
מטרת המדיניות, שתעלה השבוע לדיון ראשון בוועדה המקומית, היא לקבוע מנגנון שיבטיח שגם בעלי נכסים מסחריים ובתים צמודי קרקע יקבלו מקדם השבחה דומה לזה שמקבלים בעלי הדירות בבניינים משותפים. מדובר במדיניות ראשונה מסוגה בישראל. ראש העיר, מתן דיל: "גיבשנו מדיניות שתיצור ודאות ותתאים את התמורה למאפייניו של כל סוג נכס".
בשבוע שעבר אישרה הממשלה את מתחם טלר-ביל"ו כאזור הראשון בישראל לשיקום והתחדשות בעקבות נזקי מלחמה, וזאת בעקבות הפגיעה הקשה שספג המתחם במהלך מבצע עם כלביא בשנה שעברה. הפגיעה גרמה לנזק לעשרות מבנים במרכז העיר, ובמוקד הפגיעה נגרם נזקים כבדים למספר מבנים שנהרסו, ביניהם בנייני מגורים, לצד מבנים מסחריים ובתים צמודי קרקע. במקום 48 הדירות הישנות במבנים שנפגעו מוצע להקים 232 דירות חדשות.
עם זאת, שיקום המתחם נתקל באתגר נוסף, שהוא היעדר מדיניות תמורות למבנים מסחריים וצמודי קרקע, שנפגעו. חוק השיקום, שתוקן באפריל 2026 במטרה להעניק כלים משפטיים לשיקום מבנים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, קובע כי בעלי דירות בבניינים משותפים יקבלו את התמורה שנקבעה במדיניות העירונית. אם אין מדיניות עירונית ברורה ומאושרת, ברירת המחדל בחוק היא תוספת של 12 מ”ר לדירה.
ברחובות, מדיניות התמורה הקיימת קובעת טווח של 12-0 מ”ר אלא שלצורך הכנת הערכת שמאות לא ניתן להסתמך על טווח, אלא יש צורך במספר מוחלט. כאשר אין מספר כזה, השמאי יעריך את התמורה לפי הקצה העליון של הטווח. כלומר, 12 מ”ר – כפי שקובע גם החוק כברירת המחדל. בנוסף, החוק אינו מתייחס באופן מפורש לנכסים מסחריים ולבתים צמודי קרקע. לכן, לפי הפרשנות הקיימת, גם עליהם אמורה לחול אותה תוספת של 12 מ”ר.
הבעיה היא שתוספת של 12 מ”ר אינה יוצרת אותה השבחה בכל סוגי הנכסים. בדירה בבניין משותף מדובר לרוב בתוספת משמעותית לשווי הנכס, בעוד שבנכס מסחרי או בבית צמוד קרקע אותה תוספת עשויה להיות שולית יחסית. לכן, על מנת למנוע פגיעה קניינית ולשמור על הוגנות, נדרש מנגנון חלופי התואם את העקרונות השמאיים המקובלים, שהיא תמורה בהתאם לתקן 21.1. מסיבה זו, גיבשה העירייה את המסמך למדיניות במתחמי הרס – וברחובות, כאמור, מדובר במתחם טלר-ביל"ו.
מטרת תיקון המדיניות היא לדייק את יישום החוק ביחס לנכסים שהחוק לא התייחס אליהם באופן מפורש, ולקבוע מנגנון שיבטיח שגם בעלי נכסים מסחריים ובתים צמודי קרקע יקבלו מקדם השבחה דומה לזה שמקבלים בעלי הדירות בבניינים משותפים. יש לציין כי מדובר במקדם השבחה זהה ולא בתוספת מ"ר זהה, ורחובות היא העיר הראשונה בארץ שמקדמת מהלך שכזה.
ראש העיר רחובות, מתן דיל, אומר כי: ״רחובות ממשיכה להוביל גם בתחום ההתחדשות העירונית. זיהינו סוגיה שהחוק לא נתן לה מענה מלא, ולכן גיבשנו מדיניות שתיצור ודאות ותתאים את התמורה למאפייניו של כל סוג נכס. לא נכון לבחון נכס מסחרי, בית צמוד קרקע ודירה בבניין באותו אופן, כאשר ההשבחה בפועל שונה. המדיניות החדשה נותנת לכך מענה מקצועי והוגן״.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?