בעקבות הצמדה למדד עתידי: אלעד מגורים ואלעד החדשה ישלמו 822,000 שקל לרוכשי דירות

החברות אלעד ישראל מגורים ואלעד מגורים ישראל החדשה יפצו את רוכשי הדירות בפארק תל אביב ב-822,000 שקל, בגין הצמדה למדד תשומות בנייה עתידי. כך נקבע בהסכם פשרה במסגרת תובענה ייצוגית, שקיבל תוקף על ידי בית המשפט בשבוע שעבר. 

ההסכם אושר על אף הסתייגות הגורמים המקצועיים בפרקליטות, ולאחר שהסכם הפשרה תוקן בעקבות ביקורת של השופטת לימור ביבי. "הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר", כתבה השופטת לימור ביבי בפסק הדין, שבו אישרה את ההסדר המתוקן.

לפני כחמש שנים הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שתי החברות – אלעד ישראל מגורים ואלעד ישראל מגורים החדשה שפוצלה ממנה. בבקשה נטען כי בהסכם המכר שנכרת עם מבקש הבקשה לאישור התובענה נכללה תניה המקפחת את רוכשי הדירות, העוסקת במנגנון הצמדת התשלומים למדד תשומות הבניה. על פי התניה, תשלום במחצית הראשונה של חודש קלנדרי (מ-1 ועד 15 לחודש) יוצמד למדד עתידי לא ידוע שיפורסם לאחר התשלום בפועל, ובכך כופה המשיבה על לקוחותיה מדד יתר. מבקש הבקשה טען כי בעקבות התנאי המקפח, נגבו ממנו 142 שקל ביתר.

הקבוצה הוגדרה בבקשת האישור כ"כל מי שהתקשר עם המשיבות בהסכם לרכישת נכס שכלל את תנאי ההצמדה המאפשר למשיבות להצמיד תשלומים למדד עתידי ו/או שילם למשיבות בהתאם לתניה כאמור תמורה, שכולה או חלקה, הוצמדה למדד שטרם פורסם במועד התשלום, וזאת בשבע השנים האחרונות". 

במסגרת בקשת האישור, ביקש המבקש שבית המשפט יצהיר כי התנאי הקובע הצמדה של תשלומים למדד עתידי הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד ולהורות על ביטולו. בנוף הוא עתר לצו האוסר על המשיבות להצמיד את התמורה המשולמת להן למדד לא ידוע, ולהשיב לחברי הקבוצה את הסכומים שנגבו מהם ביתר בשל הצמדה למדד עתידי.

אלעד מגורים החדשה טענה כי ההסכם שנחתם עם הרוכשים הוא נקודת מוצא למשא ומתן, בין השאר גם על מנגנון ההצמדה. עוד נטען כי מנגנון ההצמדה שנקבע בהסכם המכר עם המבקש אינו מקפח אלא תניה הגונה, המחלקת את הסיכון בין הצדדים ומטרתה היא שמירה על ערכו של הכסף. אלעד מגורים טענה בתשובתה, כי אין בינה ובין המבקש יריבות. החברה ציינה כי בעקבות פיצול הפעילות שלה בשנת 2019 היא הסבה לאלעד החדשה את זכויותיה בפרויקט, יחד עם מלוא הזכויות והחובות בו.

לאחר הגשת התשובות ניהלו הצדדים מו"מ, שהסתיים בהגשת הסדר הפשרה הראשון. המשיבות ערכו בדיקה מדגמית, שממנה עולה כי סך החשיפה המקסימלי לכל דירה בגין מנגנון ההוא הוא 623 שקל. אלעד החדשה מכרה 756 דירות, ומכאן שמדובר בסכום של 471,139 שקל, שמתוכו כרבע הוא תשלום חריג, וסך החשיפה לאחר נטרול התשלום היחיד הוא 346,826 שקל. אלעד מגורים מכרה 284 דירות, ומכאן סך החשיפה אצלה 130,971 שקל. על פי ההסכם החברות ישלמו כמחצית מהסכום שנגבה ביתר, ובסך הכל 264,332 שקל – 192,000 לאלעד החדשה ו-72,332 לאלעד מגורים.

על פי ההסכם, הפיצוי יועברו לוועד הבית של כל אחד מהבניינים, שיעשו בו כשיקול דעתם, החברות יתחייבו להצמיד בעתיד את התשלומים למדד הידוע. בנוסף, הוסכם כי המבקש יקבל גמול של 13,801 שקל ובא כוחו יקבל 56,471 שקל.

השופטת לימור ביבי דחתה את ההסכם, נוכח שלא נערך חישוב של הסכום המדויק שנגבה ביתר, וכן עקב ההחלטה שלא להשיב את הכסף לרוכשים אלא לוועד הבית. בתגובה השיבו הצדדים כי בדיקה מפורטת לכל דייר כרוכה בעלויות גבוהות ומשאבים משמעותיים. עוד השיבו הצדדים כי ההחלטה להעביר את הסכום לוועד הבית התקבלה נוכח המשאבים המשמעותיים שיידרשו המשיבות להשקיע בכדי לבצע השבה פרטנית לחברי הקבוצה, בשים לב לכך שסך הפיצוי הממוצע לכל דירה עומד על 350 שקל. 

גם גורמי המקצוע במשרד המשפטים הביעו התנגדות להסכם, וקבעו כי יש להעביר את הסכום באופן פרטני לכל דייר. גם חישוב הפיצוי, המבוסס על מדגם, נדחה על ידי גורמי המקצוע.

בעקבות זאת, הגישו הצדדים הסדר פשרה מתוקן, המבוסס על בדיקה מפורטת שערכו החברות. הבדיקה, שנערכה הפעם על ידי משרד רואי חשבון שהשקיעה מאות שעות בעבודה, העלתה כי ההפרש בין המדדים עומד על  1,544,145 שקל, מתוכו חלקה של אלעד מגורים הוא 534,374 שקל, ואלעד החדשה הוא 1,009,770 שקל. לפיכך, הוחלט כי ההחזר, כמחצית מהסכום, יעמוד על 772,072 שקל, מתוכו 267,187 לאלעד מגורים ו-504,885 שקל לאלעד החדשה. בנוסף, הצדדים הסכימו לשלם עוד 50,000 שקל לקבוצה. בנוסף, הוסכם כי מבקש התביעה יקבל גמול בסך 30,882 שקל, ובאי כוחו יקבלו שכר טרחה בסך 154,414 שקל. 

עוד נקבע בהסכם כי הסכום יועבר לכל אחד מחברי הקבוצה באופן אישי, וכי בעתיד יימנעו המשיבות מהצמדה למדד עתידי. גורמי המקצוע במשרד המשפטים הביעו גם כאן הסתייגות מההסכם, בגלל גובה ההשבחה העומד על 50 אחוז מגובה הסכום שנגבה ביתר. עם זאת, הם הותירו את שיקול הדעת בידי בית המשפט.

השופטת לימור ביבי החליטה לאשר את ההסכם: "מצאתי כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר, ועל כן, ובשים לב לנסיבות העניין, מצאתי לאשרו", היא כתבה בהחלטתה. עוד נכתב  כי "בבחינת הסיכונים והסיכויים בהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, מצאתי כי בענייננו מתקיימים סיכונים וקשיים שונים לשני הצדדים… סיום ההליך על דרך הפשרה הוא ראוי בנסיבות העניין".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן