כך עולה מערר שהגישה החברה היזמית, לאחר שהוועדה המקומית דרשה ממנה הקמת חניון תת קרקעי. ועדת ערר הביעה פליאה על הדרישה ודחתה אותה: "לא בכדי חובה כזו קיימת בתכניות במרכז הארץ, שם ערכי הקרקע גבוהים, אך אינה קיימת ברוב יישובי וערי הפריפריה בצפון"
ועדת הערר המחוזית צפון החליטה לאחרונה לבטל תנאי שקבעה הועדה המקומית בטבריה, לפיו החברה היזמית "בן חיים נחמני יזמות בע"מ", תקבל היתר לפרויקט תמ"א 38 במידה ותקים חניון תת קרקעי. עם זאת, קבעה ועדת הערר כי החברה היזמית תציג לוועדה המקומית לפחות שתי חלופות לפתרון החנייה לבעלי הדירות הפרויקט. מדובר בפרויקט הראשון של תמ"א 38 שעתיד לקום בעיר.
ועדת ערר: מדובר בתנאי המטיל נטל מכביד מבחינה כלכלית
מהחלטת ועדת הערר עולה כי בסוף חודש יולי אשתקד אישרה הועדה המקומית לתכנון ובנייה טבריה את בקשת החברה היזמית להריסת בניין קיים בן 2 קומות ברחוב יהודה הנשיא ובנייה מחדש של בנין בן 7 קומות, מכוח תמ"א/38, אך הועדה המקומית התנתה החלטתה בכך ש"יתוכנן חניון תת קרקעי ל-20 מכוניות".
החברה היזמית, שלא אהבה את ההחלטה, הגישה ערר בנושא בו טענה בין היתר כי דרישת הועדה המקומית להקמת חניון תת קרקעי אינה מעוגנת בתכנית מאושרת או אף מופקדת או בהנחיות מרחביות, ואף לא נדרשה בדף המידע שהומצא לה.
עוד בנושא:
הפרויקט הראשון של תמ"א 38 בטבריה נתקל בדרישה לבניית חניון תת קרקעי
עוד נטען כי כל שנכתב בהקשר של חניות ב"הערות" הוא "חניה על פי התקנות" כאשר התקנות מחייבות מתן מענה לחניות הנדרשות בתחום המגרש, ואולם אין הן מחייבות כי החניון יהיה תת קרקעי, ואף אינן מתירות לועדה המקומית לקבוע זאת.
ועדת הערר קבעה בהחלטתה: "הקמת קומה תת קרקעית, אף שהיא מהווה ניצול יעיל של הקרקע וראויה לרוב מבחינה תכנונית, כרוכה בעלות כספית ניכרת, ועל כן חיוב בה מייצר תמריץ שלילי לבניה חדשה. לא בכדי חובה כזו קיימת בתכניות במרכז הארץ, שם ערכי הקרקע גבוהים, אך אינה קיימת ברוב יישובי וערי הפריפריה בצפון. לכך שמדובר בתנאי המטיל נטל מכביד מבחינה כלכלית יש שתי השלכות: האחת – התנאי משנה את מאזן הרווח של הפרויקט ועלול להפכו לבלתי כדאי מבחינה כלכלית. לכך יש השפעה על ההתפתחות העירונית, לרבות מימוש פרויקטים מכוח תמ"א/38 שגם כך היקפם מוגבל.
השנייה – תנאי כאמור, המוצג בשלב ההחלטה בבקשה להיתר, משנה את נתוני היסוד שעל בסיסם נרכשו המקרקעין ותוכננה הבניה".
התנאי לא נכלל במידע התכנוני
ועדת הערר ציינה עוד כי המטרה התכנונית שעמדה ביסוד דרישת הועדה המקומית כי יוקם חניון תת קרקעי היא הגדלת השטח הפתוח הפנוי במגרש לרווחת הדיירים, אולם לא נבחנו חלופות לכך: "ומכל מקום לא השתכנענו ואף לא נטען כי אי הקמת חניון תת קרקעי תפגע בציבור, באופן המצדיק אי מתן היתר התואם הוראות תכנית".
עוד נאמר בהחלטת ועדת הערר: "מדובר בפרויקט מכוח תמ"א/38, לפיה לוועדה המקומית מסור שיקול דעת אם לאשר בקשה להיתר הכוללת תוספת זכויות מכוחה. שיקול דעת רחב זה מאפשר לדעתנו התניית תנאים הנדרשים מבחינה תכנונית כתוצאה מתוספת הזכויות והגדלת הצפיפות הכרוכה בבקשה, שבלעדיהם לא ניתן לדעת הועדה המקומית לאשר הבקשה מטעמים הנכללים בסעיף 22 לתמ"א. דא עקא, שבענייננו התנאי האמור לא נכלל במידע התכנוני, ולא נומק בקושי תכנוני כלשהו. כך, הבקשה מציעה את מספר החניות הנדרש עפ"י תקן אף ללא חניון תת קרקעי, ולא נטען אחרת. ככל שיסודה של הדרישה להקמת חניון תת קרקעי הוא בכוונתה הכללית של הועדה המקומית להנחיל דרישה זו בפרויקטים לפי תמ"א/38 (שאף היא צריכה להישען על שיקולים תכנוניים), בדומה לזו המוצעת בתכנית שבהכנה, הרי שכוונה זו הייתה ידועה מראש ודי באי הכללתה במידע התכנוני להיתר כדי לדחותה".
לקבלת חדשות, עדכונים וסיפורים בוואטספ >>> לחץ כאן
סוף דבר – הועדה קבעה כי דין הערר להתקבל במובן זה שהתנאי בדבר הקמת חניון תת קרקעי יבוטל, בכפוף לכך שהחברה היזמית תציג לוועדה המקומית, לאחר תיאום עם מהנדס הועדה המקומית, לפחות שתי חלופות שיש בהן לענות על המטרה התכנונית שעמדה ביסוד הדרישה להקמת חניון תת קרקעי והועדה המקומית תאשר את חלופת הבינוי המיטבית בעיניה.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
