בעל הבית לא עדכן שוכרים על ביצוע עבודות תמ"א 38 – וישלם
בית המשפט: "אם היה צפוי שבתקופת השכירות תבוצענה בבניין עבודות, המקשות על המגורים, על המשכיר להביא עובדה מהותית זו לידיעת השוכרים"
בית המשפט: "אם היה צפוי שבתקופת השכירות תבוצענה בבניין עבודות, המקשות על המגורים, על המשכיר להביא עובדה מהותית זו לידיעת השוכרים"
אילוסטרציה // depositphotos
בעליה של דירה בירושלים שלא עדכן את השוכרים החדשים שלו על תחילתן הצפויה של עבודות תמ"א 38 בבניין, יפצה אותם באלפי שקלים, למרות שעזבו את הדירה לאחר חודשיים וחצי בלבד.
הסוגיה נדונה לאחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, כאשר זוג צעיר ששכר דירה ברחוב בוליביה בעיר תבע את בעל הדירה. מהתביעה עולה כי השוכרים נכנסו לדירה באמצע חודש ספטמבר האחרון לאחר שחתמו על חוזה בו לא הוזכרו כלל עבודות התמ"א. ביום 27/11/18, פחות מחודשיים וחצי לאחר תחילת תקופת השכירות, החלו העבודות. לטענת השוכרים: המגורים בדירה הפכו לבלתי נסבלים מבחינתם והם העידו בבית המשפט: "עבדו לנו על הראש".
במצב דברים זה, חיפשו התובעים ומצאו, בעזרת מתווך, דירה אחרת ברחוב בורוכוב בירושלים ועברו אליה ביום 5/12/18, כשבוע לאחר תחילת העבודות בבניין.
הנתבע שמעולם לא התגורר בבניין טען להגנתו כי הוא שומע כבר שמונה שנים "סיפורים" על עבודות תמ"א מתוכננות אולם בפועל דבר לא קרה לכן לא הרגיש צורך ליידע על כך את השוכרים שלו.
הנתבע הגיש לבית המשפט תצלום אוויר, בו נראה קטע קטן של הבית מוקף בגדר של החברה היזמית האחראית על ביצוע העבודות לפי התמ"א ומכך ביקש ללמד כי השוכרים ראו אותה כאשר נכנסו לדירה והיה עליהם להבין כי צפויות להתבצע עבודות בבניין.
הרשם הבכיר אהרון אורנשטיין דחה את טענותיו של בעל הדירה וציין בפסק הדין: "אם היה צפוי שבתקופת השכירות תבוצענה בבניין עבודות, המקשות על המגורים, על המשכיר להביא עובדה מהותית זו לידיעת השוכרים. הנתבע ידע על השיפוץ הצפוי (אם כי לא ידע על המועד המדויק) אך לא טרח לכלול הוראות מתאימות בחוזה. אכן, הליכי התכנון הם ארוכים ונפתלים אך כשבא הנתבע לערוך חוזה שכירות עם שוכרים חדשים, עליו לבדוק היכן עומדים הדברים ומתי צפויות העבודות להתחיל. הנתבע העיד כי לא גר בדירה אף פעם אך, בכל הכבוד, כבעלים של דירה בבניין חלה עליו חובה לבדוק ולהתעדכן מתי צפויות העבודות להתחיל, בטרם חתם על החוזה".
באשר לתצלום האווירי שהגיש הנתבע קבע בית המשפט: "הנתבע לא יכול להיבנות מכך. התובעים לא אמורים לדעת מתי ולמה הוקמה הגדר, במיוחד כאשר הגדר לא הקיפה את כל הבית אלא את מקצתו בלבד. אדרבה, דווקא הנתבע, כמי שמכיר את הבית ויכול לשים לב ביתר קלות לשינויים החלים בו, היה צריך לברר מה המשמעות של הקמת הגדר מבחינת לוח הזמנים לתחילת העבודות. אני קובע כי עזיבת הדירה ע"י התובעים הייתה לגיטימית ואין בה משום הפרת חוזה השכירות. ההיפך הוא הנכון, הנתבע הוא זה שהפר את החוזה בכך שחדל להעמיד לתובעים דירה המאפשרת מגורים סבירים".
סוף דבר, בית המשפט קבע כי השוכרים זכאים להחזר חלקי של שמונה ימי שכירות בדצמבר, להחזר עלות הובלת הדירה בסך 1,700 שקלים ואף עבור שירותי תיווך להם נזקקו בשל מעבר הדירה המהיר והלא צפוי למרות מחאותיו של בעל הדירה. הרשם הבכיר נימק: "כיוון שהתובעים נקלעו למצוקה עם התחלת העבודות, היה נכון וסביר מבחינתם להיעזר בשירותיו של מתווך לצורך מציאת הדירה החלופית. אני דוחה את טענת הנתבע כי היה על התובעים לשכור רק דירה המושכרת ללא תיווך".
בסך הכל ישלם בעל הדירה לשוכרים סך של 5,174 שקלים בתוספת הוצאות משפט בסך 1,000 שקלים. התביעה שכנגד נדחתה.
לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן
בואו להגיב ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו עכשיו לקבוצת הפייסבוק הפורום הישראלי להתחדשות עירונית >>> להצטרפות
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן