תמ"א 38 בבת ים | עיריית בת ים תשיב מיליון שקלים לחברי קבוצת רכישה // depositphotos

בת ים: בעלי דירות יפצו את הוועדה המקומית ב-10 אלף שקל

זאת לאחר שהגישו עתירה לבית המשפט כנגד הוועדה, שסירבה לפטור אותם מתיקון 3/א לתמ"א 38

רונן דמארי 02.07.2018

תמונה: קו החוף בת ים // depositphotos

העתירה נדחית על ידי בית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה לאחרונה עתירה שהגישו בעלי דירות בבניין מגורים בבת ים, בה ביקשו שלא להחיל על הפרויקט שלהם את תיקון 3/א לתמ"א 38.

העותרים המתגוררים בבניין משותף בן שלוש קומות ברחוב ארלוזרוב בבת ים, יזמו באופן עצמאי בקשה להריסת המבנה והקמת בניין חדש בן 9 קומות המכיל 28 יחידות דיור בהתאם להוראות תמ"א 38/2. בחלק בבקשה המיועד לרישום ההקלות המבוקשות נרשם כי מבוקשת הקלה לתוספת קומה אחת.

בנובמבר 2014 דנה הוועדה המקומית בת ים בבקשה להיתר, לאחר פרסומה, ובהתנגדויות שהוגשו לגביה והחליטה לאשר אותה בכפוף לתנאים. בהמשך הגישו העוררים בקשה להאריך את תוקף ההחלטה בשנה נוספת לאחר שלא הוצא היתר. הוועדה המקומית אישרה ביום 17.1.16 הארכת תוקף ההחלטה, רטרואקטיבית, בשנה נוספת מעבר לשנה שהסתיימה ביום 2.11.15.

נפלה טעות בהיתר


אלא שבמהלך שנת 2016 התברר כי נפלה טעות בבקשה להיתר, ובעקבות כך גם בפרסומה ובאישורה: העותרים ביקשו מבנה בן 9 קומות אולם התבקשה, פורסמה ואושרה הקלה לתוספת קומה אחת בלבד, זאת בעוד שנדרשת הקלה לשתי קומות, שאם לא כן הבקשה תואמת מבנה בן 8 קומות בלבד. לאחר שהתבררה הטעות, הוועדה המקומית הודיעה לעותרים כי על מנת להתאים הבקשה למבנה בן 9 קומות יש לתקנה, לפרסמה שוב בנוסחה המתוקן ולהביא הבקשה המתוקנת לוועדת המשנה של המשיבה לדיון חוזר, לרבות דיון בהתנגדויות, ככל שתהיינה.

העותרים עשו זאת וקיבלו את אישור הוועדה המחודש בספטמבר 2016 אולם לא הוציאו היתר וכעבור חודשיים פג תוקף ההחלטה שהתקבלה בנובמבר 2014.

בינתיים אושר תיקון 3/א


בתווך, אישרה הממשלה בסוף שנת 2016 תיקון 3/א לתמ"א 38 ובו גלומה שיטת חישוב הבניין הקיים, באופן מדורג בהתאם למספר הקומות הקיימות במבנה הטעון חיזוק, תוך דחיית שיטת החישוב התאורטי.

בעקבות התיקון קיימה הוועדה המקומית התייעצות עם יועציה המשפטיים וקיבלה חוות דעת הנוגעת לבקשה נשוא הפרויקט המדובר בה נאמר כי יש לתקן את חישוב השטחים בבקשה בהתאם לתיקון. העותרים החליטו לפנות לערכאות משפטיות ולבקש כי התיקון לא יחול על הפרויקט אותו הם מבקשים לקדם.

לאחר ששמעה את טענות הצדדים, החליטה השופטת ארנה לוי לדחות את העתירה. בפסק הדין נאמר בין היתר:

"מטרת העתירה היא כי בית המשפט יקבע כי תיקון 3/א לא יוחל על הבקשה להיתר שהגישו העותרים וכי בקשתם אינה כפופה לתיקון זה. עם זאת, העתירה אינה מציגה בסיס משפטי איתן וראוי כלשהו אשר יאפשר להגיע לתוצאה זו. העתירה, למעשה, אינה ממוקדת בטענות כנגד החלטה מסוימת, כנדרש במסגרת עתירה מנהלית, אלא מנסה לכרוך ולערבב יחד טענות שונות, אשר נטענות כנגד התפתחויות ואירועים במהלך השנים, כאשר עיקר הטענות נטען בשיהוי ואף אינו מצוי כלל בסמכות בית משפט זה, ולצור תרכובת חדשה של החלטות ועובדות, אשר על בסיסן, כביכול, יש להגיע לתוצאה המבוקשת בעתירה. הדבר אינו אפשרי. אדון בכל הטענות אשר ניתן להבין מהעתירה ומטענות העותרים, כאשר, כפי שיפורט להלן, בכל חלופה אפשרית של טענות לא ניתן להגיע לתוצאה אליה חותרים העותרים".

עוד נאמר בפסק הדין: "העתירה, למעשה, תוקפת את החלטת הוועדה המקומית מיום 5.4.17 אשר הורתה לעותרים להתאים את בקשתם להיתר להוראות תיקון 3/א לתמ"א בכל הנוגע לחישוב השטחים המותרים לבניה. מדובר בהחלטה תכנונית אשר יש לתקוף אותה באמצעות ערר לוועדת ערר מחוזית ולא בבית משפט זה. ואכן, ערר על ההחלטה הוגש ביום 2.7.17. לכאורה, די היה בכך כדי לדחות העתירה. מכאן, שלא ניתן לראות הפגם בבקשה ובפרסום כפגם טכני, זניח וקל ערך. יש להדגיש כי מדובר בהבדל מהותי בשיעור של 100% בהקלה שהתבקשה – קומה אחת במקום שתיים. ויותר מכך. מדובר, למעשה, בפגם כפול – הן בבקשה עצמה והן בפרסום, המביאים לכך שהוצג מצג מטעה הן בפני הוועדה המקומית והן בפני הציבור. השפעת פגם זה על המגרשים הגובלים ועל המתנגדים הפוטנציאלים היא משמעותית ולא ניתן להתייחס אליו בביטול".

השופטת הוסיפה: "תחושתם של העותרים מובנת. הם החלו לטפל בבקשה למתן היתר בשנת 2014, עת הפרשנות אשר הייתה נוהגת בנושא חישוב השטחים המותרים הייתה מרחיבה והם סברו כי יוכלו להתבסס עליה גם בהמשך ולקבל היתר על פיה. דא עקא, שהליכי הוצאת היתרים, כידוע, עשויים להתמשך, כאשר במהלך הזמן עשויים לחול שינויים, מרחיבים או מצמצמים, הן בנורמות תכנוניות והן בפרשנות הנורמות על ידי הגורמים המוסמכים. איתרע  מזלם של העותרים והם "נלכדו" בשינוי שחל, העותרים הגישו בקשה להיתר בה נפל פגם בתיאור ההקלה, פגם אשר מצא ביטויו גם בפרסום בקשתם. חובה הייתה לרפא פגם זה ולא ניתן היה להמשיך בהליך הטיפול בבקשה משנת 2014 ללא תיקונו. האחריות לפגם נופלת על העותרים ועל מי שטיפל מטעמם בהגשת הבקשה. במהלך התקופה, וטרם הוצאת ההיתר, השתנתה הפרשנות החלה בנושא חישוב השטחים והפכה מצמצמת. בהעדר הוראת מעבר אשר חלה על בקשתם, החליטה המשיבה כי פרשנות זו, ובעקבותיה, התיקון להוראות התמ"א, הם אלו שיחולו על בקשת העותרים. לא מצאתי מקום והצדקה להתערבות כלשהי של בית משפט זה בהחלטה כלשהי מההחלטות מושא העתירה ולא מצאתי כי בית משפט זה יכול להושיט סעד כלשהו לעותרים".

השופטת קבעה כי העותרים יפצו את הוועדה המקומית בסכום של עשרת אלפים שקלים.

דרג את הכתבה

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

קומה אחת למטה

ועדת הערר המחוזית בתל אביב גיבתה את הועדה המקומית שהפחיתה קומה בפרויקט תמ"א בגבעתיים: "זכויות מכוח תמ"א 38...
רונן דמארי 11.07.2019

אחת נגד כולם

פרויקט תמ"א 38/2 בבני ברק לא ייצא לפועל בשל התנגדותה של בעלת דירה אחת בבניין. ועדת הערר דחתה...
רונן דמארי 11.07.2019
נשמח לדבר אתך
נגישות