בשורה לחקלאים: פטור מהיטל השבחה על הקמת מערכות סולאריות בנחלות

החלטה תקדימית של ועדת הערר במחוז מרכז: אישור בקשה להיתר בנייה להקמת מערכת פוטו-וולטאית בשטח בייעוד חקלאי אינו כרוך בתשלום השבחה. בהחלטה בעלות השלכות כלכליות משמעותיות בהיקף של עשרות מיליון שקלים על המועצות האזורית, קבעה הוועדה בראשותה של עו"ד מאיה אשכנזי כי הנהנה מאישור התכנית למערכת היא המדינה, ולכן במקרה הזה יחול מנגנון תשלום של "חלף היטל השבחה", שאותו מעבירה רשות מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות.

ההחלטה ניתנה במסגרת שני עררים שאוחדו לדיון אחד, שבהם חוכרות קרקע חקלאית הגישו ערר נגד החלטת הוועדה המקומית לחייבם בהשבחה עקב מתן היתר למתקן יצור אנרגיה סולארית. ההיתר הוצא מתוקף תכנית  תמ"א 10/ד/10, שהיא תוכנית מתאר ארצית למתקנים פוטו-וולטאים, המאפשרת הוצאת היתרי בנייה למתקנים פוטו וולטאיים בתחום חלקה א' בנחלה, וכן מכח תיקון מס' 19/1 לתמ"א 1, המאפשר הוצאת היתרי בנייה למתקני אגירה קטנים בשטח של עד 30 מ"ר.

ערר אחד הוגש על ידי תושבת מושב בני עטרות נגד הוועדה המקומית מודיעין שחייבה אותה בהיטל של 115,091 שקל, וערר שני הוגש על ידי תושבת כפר סירקין נגד הוועדה המקומית דרום השרון שחייבה אותה ב-25,531 שקל.

העוררות הן בעלות זכויות של בני-רשות במקרקעין, מכוח הסכמי משבצת שנחתמו בין האגודות החקלאיות לבין רמ"י. בשני המקרים התנתה רמ"י את הסכמתה לשימוש במקרקעין עבור מתקן פוטו-וולטאי בחתימת העוררות על הסכם חדש, המתיר את השימוש במקרקעין למטרת הקמת המתקן, לתקופה של 24 שנים, והעוררות נדרשו לשלם לרמ"י דמי הרשאה מהוונים, שחושבו על בסיס מחיר אחיד שנקבע להקצאת קרקע להקמת מתקן פוטו-וולטאי קרקעי.

לאחר הוצאת שומות היטל ההשבחה פרסמה היועצת המשפטית של מינהל התכנון, עו"ד אפרת ברנד, חוות דעת שלפיה לא חלה חבות בהיטל השבחה על הקמת מתקן פוטו-וולטאי בייעוד חקלאי בתחום חלקה א' בנחלה. חוות הדעת התבססה על ניתוח תנאי סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק, העוסקת בהסדרי חלף השבחה, והגיעה למסקנה כי שלושת התנאים מתקיימים במקרה של היתר בנייה למתקן פוטו-וולטאי בחלק החקלאי של חלקה א' בנחלה: מחזיק הנחלה הוא בר רשות במקרקעין, וחוכר לדורות לעניי; ייעוד המקרקעין מחקלאות לחקלאות ומתקן פוטו-וולטאי, ואין מדובר בתוספת שימוש בלבד; בעל הנחלה אינו רשאי לנצל את הקרקע בייעודה החדש ללא  עדכון החוזה שלו.

בעקבות פרסום חוות הדעת, הוגשו העררים. לטענת העוררות, מתמלאים בעניינם שלושת התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 21 לתוספת השלישית לחוק, ולכן חל ההסכם בדבר תשלום "חלף היטל השבחה" מאת רמ"י לרשות המקומית במקום תשלום היטל השבחה. 

מנגד, הוועדות המקומית שנגדן הוגש הערר טענו כי לערר השפעות רוחב כלכליות משמעותיות בהיקף של מיליוני שקלים עבור הוועדות המקומיות במגזר הכפרי. להערכתן,  בקשות מסוג זה יהפכו בשנים הקרובות לנפוצות יותר מאשר בקשות להיתר למגורים. עוד נטען כי אין בתוספת השלישית לחוק פטור מפורש בגין מתקן פוטו-וולטאי קרקעי בנחלה.

ועדת הערר החליטה לקבל את הערר. הוועדה קבעה, כי שלושת התנאים שבסעיף 21 מתקיימים, ולפיכך לא קמה חבות בהיטל השבחה והעררים כנגד שומות היטל ההשבחה התקבלו. הוועדה ציינה בהחלטת כי "העובדה שהמחוקק מצא לנכון לעשות שימוש במנגנון הפטור מהיטל השבחה על מנת לתמרץ את השגת היעד הלאומי של הקמת מתקנים פוטו-וולטאים תומכת בפרשנות רחבה גם של סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק – כזו שלא תעקר את המוטיבציה של חוכרים להקים מתקנים פוטו- וולטאים בתחום חלקה א' של נחלה תמורת תשלום נמוך לרמ"י".

הוועדה קבעה עוד כי תכנית תמ"א 10/ד/10 מוסיפה את השימוש של מתקן פוטו וולטאי לייעוד החקלאי הקיים של חלקה א' בנחלה, ואינה משנה את ייעוד הקרקע לייעוד למתקן פוטו וולטאי. המשמעות, קבעה הוועדה, היא כי מבחינה תכנונית, ייעוד הקרקע לא שונה, אלא נוספו שימושים בייעוד הקיים. מכאן, נקבע כי המסקנה לפטור מהשבחה מתיישבת עם המדיניות הלאומית לעידוד אנרגיות מתחדשות, שבמסגרתה העמידה רמ"י את התשלום בגין הקצאת הקרקע על שיעור נמוך במכוון כדי לתמרץ הקמת מתקנים. הוועדה ציינה כי פרשנות אחרת הייתה חותרת תחת מאמצי הרשויות לעודד את הקמתם של מתקנים אלה.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן