shutterstock
shutterstock

מה קורה כשחברה לביצוע תמ"א 38 פושטת רגל?

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה התנגדות חברה יזמית לביצוע הסכם מכירה לזכויותיה בפרויקט תמ"א 38

רונן דמארי 10.09.2017

הסוגיה הגיעה לערכאות משפטיות, לאחר שהחברה האמורה לבצע את הפרויקט נקלעה לקשיים כלכליים שהובילו להליך פשיטת רגל. כונסי הנכסים הגישו בקשה לאשר את זכויות הבנייה בפרויקט לאחר הליך התמחרות אולם החברה היזמית התנגדה לכך בטענה כי הצעה של 250,000 שקלים מההצעה הזוכה נפסלה על ידי הכונסים ממניעים פסולים.

בהליך ההתמחרות שהתבצע לפני כארבעה חודשים נטלו חלק שלושה מציעים וכשבוע לאחר מכן התקיימה התמחרות שנייה. לאחר מכן נוהל משא ומתן עם המציעים ובסופו של דבר הוצע על ידי אחד מהם סכום של 2,550,000 ₪ תמורת הפרוייקט.
הכונסים ביקשו מבית המשפט אישור לביצוע המכירה, כאשר בעלי הדירות בפרוייקט הביעו את הסכמתם למהלך.

אלא שהחברה היזמית שפשטה את הרגל התנגדה לאישור המכירה בנימוק שנמנעה השתתפותו של מציע נוסף שביקש ליטול חלק בהתמחרות השניה ולהציע עבור הפרוייקט סכום של 2,800,000 שקלים. לטענת החברה, הדבר נעשה משיקולים בלתי ענייניים של אחד מכונסי הנכסים.

השופט חגי ברנר // באדיבות אתר בתי המשפט
השופט חגי ברנר // באדיבות אתר בתי המשפט

"עקרונות של הגינות ותום לב"

לאחר שעיין בטענות הצדדים החליט השופט חגי ברנר לדחות את ההתנגדות משני טעמים:

הטעם הראשון הוא שההתנגדות נגועה בשיהוי של ממש, החסר כל הצדקה. ההתמחרות השנייה נערכה ביום 4.4.2017, ואילו ההתנגדות הוגשה כעבור חודשיים. השופט קבע כי: "במהלך תקופה זה פיתחה החברה הזוכה ציפיה סבירה לכך שהפרוייקט יועבר לרשותה, ומנגד, המציע יצר מצג ברור של ויתור על השתתפות בהליך המכר".

הטעם השני הוא שעל המציע הנוסף נאסר ליטול חלק בהתמחרות השנייה, שכן לא נטל חלק בהתמחרות הראשונה ולא הגיש כל הצעה בגדרה, כמתחייב ממסמכי ההזמנה שפרסמו הכונסים מבעוד מועד. השופט קבע: "גם אם אושר לו על ידי אחד הכונסים להשתתף בהתמחרות השנייה, כנטען על ידו, בטרם סורב על ידי הכונס הנוסף, הרי שאין בכך כדי להקנות לו שלא כדין את הזכות להשתתף בהתמחרות השנייה, תוך "דילוג" על חובת ההשתתפות בהתמחרות הראשונה וחובת ההגשה של הצעה חתומה, כמו שאר המציעים".

בהחלטה נאמר עוד: "העובדה שהמציע כיום סכום גבוה יותר מזה שהושג במשא ומתן עם הזוכה- סך של 2,800,000 ₪ – אינה מצדיקה התעלמות מכללי הגינות בסיסית בהליכי מכר מסוג זה, מה גם שתוספת של 250,000 ₪ מעל להצעה הזוכה, אינה תוספת כה משמעותית. נזכיר כי הרצון להשיא את תמורת המכירה בכל מחיר ובכל תנאי, איננו חזות הכל כאשר עסקינן במכירה באמצעות כונסי נכסים שמונו על ידי בית המשפט, וכאשר על הפרק ניצבים עקרונות של הגינות ותום לב. לא אחת נפסק כי רק במקרים חריגים יורה בית המשפט לקבל הצעה גבוהה יותר מההצעה הזוכה, כאשר ההצעה הגבוהה הוגשה באיחור".

כאמור בית המשפט דחה את ההתנגדות ואישר את הסכם המכר. החברה שפשטה את הרגל חויבה בהוצאות בסכום של 7,500 שקלים.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות