מה יכריע בית המשפט בתביעה של המיליונר הצרפתי בפרויקט פינוי בינוי?
המיליונר טוען כי העביר סכום של למעלה מתשעה מיליון שקלים לאיש עסקים, תוך הבטחות כוזבות שניתנו לו לכאורה לקידום פרויקט פינוי בינוי
המיליונר טוען כי העביר סכום של למעלה מתשעה מיליון שקלים לאיש עסקים, תוך הבטחות כוזבות שניתנו לו לכאורה לקידום פרויקט פינוי בינוי
אי הבנה בין חברים או עוקץ של מיליוני דולרים? בימים אלו דן בית המשפט המחוזי בירושלים בתביעה שהגיש מיליונר צרפתי המחזיק מספר רב של נכסים בישראל, כנגד איש עסקים צרפתי המחזיק בתושבות קבע בישראל, בטענה שהאחרון גזל ממנו במרמה לכאורה סכום של למעלה מתשעה מיליון שקלים, תוך הבטחות כוזבות לטענתו לקדם פרויקט פינוי בינוי בנכס המצוי בבעלותו ברחוב רמב"ן בירושלים.
המיליונר ציין בתביעה כי הנתבע שימש כיועצו העסקי לשעבר וכחברו הקרוב במשך שנים. בשלב מסוים הציע איש העסקים למיליונר כי בתו תנהל עבורו את הפרויקט בנכס נשוא התביעה. ניהול הפרויקט כלל הגדלת זכויות הבנייה הקיימות במקרקעין, פינוי הדיירים המוגנים הגרים בבניין הקיים ולאחר מכן שיפוץ או הקמה של בניין חדש, בהתאם לזכויות המוגדלות. לטענת המיליונר, איש העסקים הישראלי ובתו הוליכו אותו שולל והוציאו ממנו במרמה כספים בסכום מצטבר של 9,355,150 שקלים, בטענה כי עיריית ירושלים הציבה קשיים בקידום הפרויקט ולכן נוצר צורך לשלם ליועצים בתחומים שונים, שיסייעו.
לתביעה צורפה התחייבות לשלם ליועץ מסוים סכום של 5.3 מיליון שקלים עבור הגדלת זכויות הבנייה בנכס. אלא שבתביעה נטען כי ביום בו חתם המיליונר על המסמך, וועדת השימור הבהירה כי ניתן יהיה לדון בתוכנית, אשר מציעה תוספת קומות על גבי הבניין הקיים ללא הריסתו, הבהרה ממנה עולה כי לא נדרש הליך תכנוני של הגדלת זכויות הבנייה.
בתביעה נטען כי גם בשלב קבלת ההיתר, נקטו איש העסקים הישראלי ובתו באותה השיטה, וגרמו לו להעביר סכום נוסף, בסך כולל של כ- 2.7 מיליון שקלים. עוד טוען המיליונר כי בסוף שנת 2013 הוחתם על התחייבות לשלם עבור יועץ שיפחית את דרישת העירייה לתשלום היטל השבחה למרות שעוד קודם לכן, ביום 17.11.13 יצא אישור של עיריית ירושלים על פטור מלא מהיטל השבחה. העברות הכספים נעשו לחשבונות של בתו של האיש העסקים הישראלי ושל אמו.
עשו עסקים באמצעות "תאגידים עלומים"
מנגד, טען הנתבע כי התזה שעליה מבוסס כתב התביעה היא מבוימת, בדויה ושקרית וכי המיליונר מנסה באמצעותה ליצור רושם כאילו מי מילדיו היה קשור לפרויקט הבנייה ברחוב רמב"ן. לטענתו, איש מהם לא כיהן כמנהל פרויקט ברחוב רמב"ן ולא שימש שלוח של התובע בענייני הפרויקט, וכי מי שחתמה על הסכם לניהול הפרויקט הייתה חברה בבעלותו. המיליונר התובע ביקש להטיל עיקול על מספר נכסים המצויים בבעלות הנתבע ובני משפחתו אך בקשתו נדחתה, לאחר שבית המשפט התרשם כי התובע והנתבע הינם חברים ששיתפו פעולה ביניהם בעסקאות רבות, כאלה ואחרות, בעיקר בצרפת אך גם בישראל, ולרבות באמצעות תאגידים שנרשמו בארצות שונות בתבל. כספים לא מעטים עברו בין השניים בהקשרים עסקיים שונים, לרוב באמצעות תאגידים עלומים, וכמעט ללא תיעוד, ולפחות בתיעוד הלוקה בחסרים רבים.
לאור טענתו של התובע, לפיה לא ייתכן שהנתבע ובני משפחתו רכשו דירות רבות, אלא מכספו, קבע בית המשפט כי הוא לא יודע ואינו אמור לדעת מהן היכולות הכספיות של הצדדים. אלא שבעקבות אישור שהוגש לבית המשפט, לפיו קיבל הנתבע סכום של 1.2 מיליון דולר מהתובע, הוחלט להשית עיקול על שלוש דירות בלבד מבין הנכסים הרשומים על שם הנתבע ובני משפחתו.
תלמיד ישיבה עם 7 דירות
המיליונר לא אמר נואש והגיש ערעור על קביעת בית המשפט וכך נדרשה לאחרונה לסוגיה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, עירית כהן. במקביל, גם איש העסקים הגיש ערעור משלו, בו הוא מבקש לבטל את העיקול שהושת על דירותיו. לאחר ששמעה את טענות הצדדים ובחנה את חומר הראיות, החליטה השופטת כהן לקבל את הערעור שהגיש המיליונר. בפסק הדין היא קבעה בין היתר כי המיליונר הצהיר כי הכספים שהעביר קשורים לפרויקט ברחוב רמב"ן ודבריו אלו לא נסתרו. השופטת קבעה כי הכחשותיו של הנתבע אינן עולות בקנה אחד עם מסמכים עליהם חתומה בתו של הנתבע, בהם מופיעים הסכמי התקשרות עם אדריכל והצעות מחיר של יועצים לפרויקט. בנו של הנתבע, בחור ישיבה, נשאל למקור הכספים שאפשר לו לרכוש שבע דירות בשנת 2013 והשיב כי אמא שלו, העובדת כמורה בבית ספר לבנות העבירה לו את הכספים ונתנה לו הלוואה.
המיליונר התובע העיד בבית המשפט כי הנכסים אותם הוא מבקש לעקל הינם הנכסים היחידים של הנתבעים מהם יוכל להיפרע והשופטת קבעה כי אי מתן צו יכביד על ביצוע פסק הדין. זאת ועוד, העיקול שהוטל על הדירות הנו עיקול ברישום, והמשיבים לא הצביעו על נזק אשר יכול להיגרם להם כתוצאה מהעיקולים. כאשר טען הנתבע כי העיקולים מכבידים עליו, שכן עליו למכור חלק מהדירות לצורך מימון יתרת התשלום עבור האחרות, ניתנה החלטה, המאפשרת זאת, תוך איזון בין האינטרסים של הצדדים, אולם הנתבע ובני משפחתו לא ניצלו אפשרות זו.
סופו של דבר, החליטה השופטת לקבל את עמדתו של המיליונר התובע ולהטיל עיקול על דירותיו של הנתבע, עד אשר יוכרע ההליך העיקרי בתביעה בין הצדדים. השופטת חייבה את הנתבע ובני משפחתו לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים. הסוגיה המעניינת תמשיך להתברר בין כותלי בית המשפט במהלך החודשים הקרובים.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן