banner
אשדוד // depositphotos
אשדוד // depositphotos

בן 70 טען כי נפצע במהלך עבודות תמ"א 38 וחויב לשלם ליזם 8,000 שקל

בית המשפט דחה את תביעתו של בן ה-70, אשר טען כי נפצע ברגלו במהלך עבודות להקמת פרויקט תמ"א 38 באשדוד: "התובע כשל בהרמת הנטל לפי מאזן ההסתברות הנדרש במשפט האזרחי על מנת להוכיח כי התאונה ארעה כנטען על ידו"

בית המשפט דחה לאחרונה תביעה שהגיש בן 70 נגד חברה יזמית, י.ס. ספיר – יסודות הבניה בע"מ, המבצעת עבודות לפרויקט תמ"א 38 בבניין מגוריו באשדוד בטענה כי נפצע ברגלו בשל העבודות. בית המשפט דחה את התביעה שלא גובתה בראיות וחייב את התובע לשלם לחברה 8000 ש"ח הוצאות משפט.
התובע טען בכתב התביעה שהגיש לבית משפט השלום בבת ים, כי בחודש יוני 2017 

ירד למחסן בבניין מגוריו ברחוב הרב קוק באשדוד על מנת לפנותו מחפציו האישיים בהתאם להוראות החברה היזמית, אשר ביצעה אותה עת עבודות בניה במקום במסגרת הפרויקט, וכי הוא דרך על לוח עץ שלא קובע כהלכה וכתוצאה מכך רגלו "שופדה ונקרעה" על ידי מוט ברזל. לטענתו כעולה מפס"ד, בעקבות התאונה פונה התובע לבית החולים "קפלן" לקבלת טיפול רפואי ושוחרר לאחר שלושה ימי אשפוז. עוד הוא טען בתביעה כי הפציעה התרחשה בשל רשלנותה של החברה היזמית, שלא דאגה לגדר כראוי את מתחם העבודה. התובע צירף לתביעתו תמונות הממחישות את הפציעה ממנה סבל.
החברה היזמית וחברת הביטוח שלה הכחישו לחלוטין את הטענות בכתב ההגנה שהגישו וטענו כי על התובע רובץ נטל הראיה להוכיח את תביעתו.

בעלי החברה היזמית, הסביר בתצהירו כי החברה התקשרה בהסכם עם דיירי הבניין ובניינים נוספים באותו הרחוב, כדי לבצע עבודות בבניין במסגרת פרויקט "תמ"א 38". לדבריו, כעולה מפס"ד, עובר לתחילת העבודות היו מחסנים בקומת הקרקע של הבניין, כאשר במסגרת ההסכמים ויתרו הדיירים על שטחי המחסנים לטובת בניית ארבע דירות שתהיינה בבעלות הנתבעת, וזאת בתמורה לעבודות הבנייה ושיפוץ הבניין שכללו, בין היתר, התקנת מעלית בבניין. הוא ציין כי לקראת תחילת העבודות, גידרה החברה את כל האזור המיועד לבניה והוצבו שלטים המבהירים שבמקום מבוצעת עבודת בנייה, כאשר טרם הגידור ותחילת ביצוע העבודות, התבקשו הדיירים לרדת למחסנים ולפנות את חפציהם האישיים.
לאור זאת, החברה טענה כי במידה והתובע נכנס לאזור המחסנים בשעה שזה כבר היה מגודר, הרי שהוא עשה זאת לאחר תחילת העבודות בשעה שהכניסה למקום אסורה ולכן אין לה כל אחריות לפציעה.

לאחר ששמעה את טענות הצדדים החליטה השופטת אידית קליימן-בלק לדחות את התביעה כשהיא מנמקת בפסק הדין: "התובע לא צלח להרים את נטל השכנוע במאזן ההסתברויות הדרוש במשפט האזרחי להוכיח כי נסיבות התאונה כנטען על ידו, קשורות לנתבעת דנן ולעבודות הבניה שביצעה בבניין מגוריו. אותן שתי תמונות בודדות עליהן סמך התובע את ידו, אינן קושרות את המפגע הנצפה בהן בהכרח אל הנתבעת או לבניין או לעבודות הבניה של הפרויקט וכפועל יוצא, אינן מספקות את הסיוע הראייתי הנדרש. 

"שתי התמונות הבודדות שצורפו לראיות התובע מציגות זווית ראייה מצומצמת ביותר ונקודתית שצולמה "בזום אין", אשר למיקום הפגיעה ויכולה להתאים לכל אתר בנייה או בניין אחר ואינן מעידות בהכרח על פגיעה במקום בו טוען התובע קרי במחסן המצוי בלובי של הבניין. לא ניתן לזהות בתמונות את הבניין, או את המדרגות הנטענות שהובילו למחסן או את מראה הלובי. למעשה, לא ניתן להסיק מהתמונות מאומה באשר למיקום התאונה הנטענת או לקשור בינן לבין הבניין עצמו או לעבודות שנעשו בבניין במסגרת הפרויקט".

עוד נאמר בפסק הדין: "במצב דברים זה, עת נשאל התובע על ידי בית המשפט מדוע לא צולמו תמונות מהן ניתן להתרשם מהמיקום בו אירעה התאונה הנטענת ביחס לבניין, הגם שידוע לו כי הנתבעות מכחישות כל קשר בינן לבין התאונה, השיב: "לא יודע. צילמנו את המקום שנפלתי. אנחנו עיתונאים? רק את המקום שנפלתי צילמתי, ובהמשך עת נשאל מדוע לא צילם את כל האזור שניתן יהא לשייך את המפגע לבניין השיב: "אני לא יודע את כל הדברים האלה, אני לא במשפטים כל שני ושלישי'".

השופטת גם זקפה לחובתו של התובע את העובדה לפיה לא זימן לעדות את אחד משכניו על מנת לתמוך בטענותיו: "התובע אשר עודנו מתגורר בבניין בו נפגע, יכול היה בנקל לזמן דיירים בבניין על מנת שיכולו לקשור בין המפגע הנצפה בתמונות לבין הבניין ועבודות הבניה של הפרויקט שביצעה הנתבעת. התובע בחר משיקוליו שלא לזמן איש מהדיירים על מנת לתמוך בגרסתו וכאשר נשאל על כך בחקירתו, אישר שחלק מדיירי הבניין, 15 במספר, ידעו על מה שאירע לו אולם הסתפק בזימון אשתו בלבד בנימוק: 'אשתי תעיד. למה אני צריך להביא דייר? יש שחור על גבי לבן. למה אני צריך להביא דייר? אני נפלתי לא הדייר'. אי זימונם של מי מהדיירים על מנת לתמוך בגרסת התביעה, פועל לחובת התובע. באתי למסקנה כי  התובע כשל בהרמת הנטל לפי מאזן ההסתברות הנדרש במשפט האזרחי על מנת להוכיח כי התאונה ארעה כנטען על ידו ודין התביעה להידחות".

עם דחייתה של התביעה פסקה השופטת כי התובע ישלם לחברה היזמית סכום של 8,000 ₪ עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות