איך תשפיע עליכם הורדת הריבית?

החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית לרמה של 3.5% היא אולי צעד בכיוון הנכון, אך עבור ראשי ענף הבנייה מדובר בטיפה בים שאינה נותנת מענה למשבר העמוק, כך עולה מהתגובות להחלטת הנגיד להוריד פעם נוספת את הריבית.

רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התייחס בחריפות למצב הקיים: "אנחנו כבר ארבע שנים מדווחים ללא הפסק על ההשפעה ההרסנית של הריבית הגבוהה על ענף הבנייה והתשתיות ועל שוק הדיור. נמשך ונמשך האבסורד שבו בצד אחד, הממשלה פועלת ללא הפסק לפגוע במשקיעים בדירות וביזמים שהיו יכולים לבנות אלפי דירות להשכרה בכל שנה, ובכך הביאה לזינוק מחירי השכירות ולעליית מדד המחירים לצרכן. בצד השני בנק ישראל מפחית את הריבית מאוחר מדי ומעט מדי בשל עליית המדד. את המעגל השוטה הזה חובת הממשלה ובנק ישראל לעצור. בנק ישראל צריך להמשיך להוריד את הריבית ל-2.5% עוד השנה והממשלה חייבת לחתוך את המס על השקעה בדירות להשכרה ולהחזיר את מסלול המס המופחת ליזמים שישכירו דירות לחמש שנים לפחות".

גם בקרב היזמים נשמעים קולות המזהירים מפני זהירות יתר. גלעד אורן, מנכ"ל מצלאוי חברה לבניין, מסר: "הורדת ריבית של רבע אחוז היא צעד בכיוון הנכון, אך בעיניי מדובר במהלך זהיר מדי ביחס למצב השוק. לאחר תקופה ממושכת של ריבית גבוהה, שהכבידה על רוכשי הדירות, על המשכנתאות, על היזמים ועל היכולת לקדם פרויקטים חדשים, נדרש כיום איתות משמעותי יותר מבנק ישראל. יש מקום להפחתה חדה יותר שתיתן חמצן אמיתי לענף. ריבית גבוהה לא רק מצננת ביקושים, אלא גם פוגעת בהיצע העתידי של הדירות, ולכן המשך זהירות יתר עלול להעמיק את בעיית הדיור בשנים הקרובות". 

גל קסטל, מנכ"ל אורון נדל"ן, אומר כי: "הורדת הריבית הנוספת היא צעד חיובי שמחזק את התחושה כי בנק ישראל מבין את האתגרים שאיתם מתמודד המשק בכלל וענף הנדל"ן בפרט. כל הפחתה מסייעת להחזיר בהדרגה את האמון לשוק ומקלה הן על רוכשי הדירות והן על היזמים. יחד עם זאת, חשוב להבין שהדרך להתאוששות מלאה עדיין ארוכה. שוק הנדל"ן זקוק לסביבת ריבית שתאפשר למשקי בית לקבל החלטות על רכישת דירה בביטחון וליזמים לקדם פרויקטים חדשים בכדאיות כלכלית".

בצד השיווקי, רוני כהן, מנכ"ל ושותף אלדר שיווק נדל"ן, מנתח את הפן הפסיכולוגי של המהלך: "הפחתת הריבית פעם שנייה ברציפות היא מהלך נפלא אבל היא רק חלק מהסיפור. האות שבנק ישראל משדר לציבור הוא התחלה של ודאות כלכלית שהייתה מאוד חסרה בשלוש השנים האחרונות. הורדת ריבית נוספת מעניקה לחלק מהרוכשים את התחושה שהגיע הזמן להתחיל לזוז. המשמעות האמיתית של התקופה הנוכחית היא דווקא עבור מי שיושב על הגדר – אם מגמת הורדות הריבית תימשך והביקושים יחזרו בהדרגה, חלק מההטבות שמציעים כיום היזמים ובראשן תנאי תשלום גמישים ומבצעי מימון – עשוי להצטמצם".

עבור משקי הבית, ההקלה מתבטאת במספרים היבשים. נוריאל כהן, מומחה משכנתאות מרשת 'דרכנו', מציין כי: "הפחתת הריבית היום על ידי בנק ישראל מתורגמת באופן מיידי לירידה בהחזרים החודשיים. הדרמה האמיתית נמצאת במספרים המצטברים: כאשר משקללים את ההורדה הנוכחית יחד עם הפחתות הריבית הקודמות, אותו משק בית חוסך כיום למעלה מ-315 שקלים בכל חודש בהשוואה לתקופת שיא הריבית. הבשורה הזו קריטית במיוחד עבור זוגות צעירים הממנפים את עצמם כדי להיכנס לשוק הדיור".

בזירה הכלכלית הרחבה יותר, רוני מזרחי, יו"ר ובעלי קבוצת מזרחי ובניו, טוען בתוקף: "מעט מדי ומאוחר מדי. על הנגיד היה זה מכבר להוריד את שער הריבית ל-2.5 אחוזים, זאת לאור נתוני האינפלציה והתעסוקה הטובים ובכך היה גם מקל על רוכשי הדירות והקבלנים וגם מעודד את הצמיחה במשק." 

יגאל אהרוני, מנכ"ל ברק ייעוץ והשקעות, מחזק את הדברים, ומוסיף: "הפחתת הריבית צפויה לשמש זרז נוסף לתופעת 'הביקושים הכבושים'. יותר ויותר רוכשים מבינים כי תנאי המימון משתפרים וכי חלון ההזדמנויות הנוכחי לא יישאר פתוח לאורך זמן".

על תמונת המצב המקרו-כלכלית, אומר עו"ד ושמאי מקרקעין עידו כי: "לזכותו של הנגיד שידע לעמוד בלחצים הכבדים שהיו עליו כשהחל להוריד את שער הריבית במתינות. יחד עם זאת, חשוב לזכור שלא על הנגיד לבדו עומד שוק הדיור וכעת הזמן שמקבלי ההחלטות יבצעו צעדים משלימים שיוציאו את הביקושים הכבושים מן הכוח אל הפועל". רו"ח ערן בוכריס הדגיש כי: "עבור המגזר העסקי, ובמיוחד עבור עסקים הנשענים על אשראי ומימון, מדובר בבשורה חיובית שתסייע בהפחתת עלויות המימון ותשפר את תזרים המזומנים".

מאיר וידר מנכ"ל וידר משכנתאות מסכם בנימה אופטימית: "החלטת בנק ישראל יוצרת אופטימיות זהירה בשוק הדיור ומסמנת אפשרות למפנה אחרי תקופה ארוכה של שוק קשה ולחוץ". משה ידגר, מנכ"ל קפטן קרדיט, ממליץ לציבור: "זהו זמן נכון לבחון מחדש משכנתאות והלוואות קיימות, לבדוק אפשרות למיחזור או לשיפור ההחזר החודשי ובעיקר לבצע השוואת הלוואות מסודרת". ישראל עטיה, מנכ"ל המרכז לתכנון פיננסי, מזכיר את ההקשר ההיסטורי: "בתקופות שבהן הריבית הייתה נמוכה מ-1%, קצב העלייה השנתי הממוצע במחירי הדיור עמד על כ-6%. לעומת זאת, כשהריבית חצתה את רף ה-3%, קצב העלייה נבלם בחדות ל-0.2% בלבד".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן