אילוסטרציה // depositphotos
אילוסטרציה // depositphotos

קצב בניית דירה בישראל רק הולך ועולה: למעלה מ-30 חודשים בממוצע היום לעומת 27 חודשים ב-2014

נתונים חדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים: למרות התפתחות הטכנולוגיה ושיטות בניה חדישות – קצב הבנייה של דירה חדשה בישראל רק הולך ועולה בשנים האחרונות. הסיבות להתארכות משך הבניה? מגוונות – החל ממחסור בידיים עובדות ועד כשלים בירוקרטיים

אורי חודי 06.10.2020

משך הבנייה בישראל רק הולך ועולה, כך מסתבר מנתונים חדשים שעודכנו באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). על פי הנתונים, ברבעון הראשון של 2020 – משך זמן ממוצע לבניית דירה  בישראל עומד על 30.6 חודשים. הנתונים לוקחים בחשבון סוגי בניה שונים כמו גם בניינים בגדלים שונים ומדובר בממוצע משוכלל של כלל הטיפוסים. מדובר בחישוב משך הבנייה, חפירה ויסודות ועד אכלוס, לא כולל הליכי רישוי ותכנון. 

בניגוד למה שהיינו מצפים לראות – ובניגוד לעובדה שהטכנולוגיה רק מתפתחת ואיתה גם שיטות בניה מתקדמות יותר, משך הבנייה הממוצע דווקא נמצא בעליה בשנים האחרונות. על פי הנתונים, ברבעון הראשון של השנה שעברה, 2019, קצב הבנייה עמד דווקא על 28.6 חודשים, ברבעון הראשון של 2016 עמד הנתון על 27.2 חודשים ובשנת 2014 כולה מדובר על 27.4 חודשים.

ומה הסיבות לנתון המפתיע? שיחות עם גורמים בענף מעלות כי קיימות כמה סיבות מרכזיות. ראשית כל, ענף הבניה סובל כבר שנים ארוכות ממחסור בידיים עובדות, בעיקר במקצועות הרטובים. ההסתמכות על עובדים זרים וגם פלסטינים מקשה על פעילות סדירה והיעדר עובדים ישראלים כמו גם היעדר הכשרה שלהם מצד המדינה – רק מעמיקה את המחסור. סיבה נוספת היא היעדר שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בענף הבנייה כמו גם אי קידום בנייה מתועשת. בעבר היו כמה יוזמות נקודתיות לעידוד קבלנים לעבור לשיטות מתועשות, וגם מענקים לרכישת ציוד ותימרוץ כספי, אולם הדברים לא הצליחו להתרומם. מחקרים שנעשו בתחום מעידים כי בניה מתועשת יכולה לשפר את הבניה כמו גם את הפריון בצורה משמעותית. 

סיבה נוספת להימשכות תהליך הבנייה קשורה גם למגבלות בירוקרטיות בשלבים שונים כמו למשל בשלבי הסופיים של הבנייה לפני איכלוס ושורה ארוכה של גורמים שצריכים לאשר ולחתום על המסמכים הדרושים – הליך שגם הוא לוקח לא מעט זמן. ולבסוף, חשוב גם לזכור שמדובר כאן רק על הליך הבנייה, כשבמדינת ישראל גם הליכי התכנון והרישוי אינם קצרים קלים או פשוטים – וזאת בלשון המעטה.

גם בענף מתייחסים לנתוני הלמ"ס. רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת מזרחי ובניו אומר:"אין לי ספק שטעויות קשות שנעשו בשש שנים אלה דוגמת מחיר למשתכן והסכמי הגג, השפיעו משמעותית על קצב הבנייה הממוצע. בד בבד בעיית הימשכות זמן  קבלת היתרים וכן חילוקי דעות קשים בין משרדי ממשלה, דוגמת מנהל התכנון של משרד הפנים מול משרד השיכון השפיעו. הבעיה הקשה ביותר הינה בכך שהימשכות זמן הבנייה הביא לכך שלא נשברה תקרת הזכוכית של 45-50 אלף התחלות בנייה לשנה וזה הסיפור הגדול באמת".

ישראל אברמוב, מנכ"ל קבוצת אלד פסגות: "נקודת התורפה היתה ההתעקשות לא להרחיב את נושא תמ"א 38 ומדיניות זיג זג בנושא זה, מה שגרם להרבה מאוד קבלנים להתייאש, עיכב ומעכב פרויקטים ומאריך את זמן הביצוע. העובדה שכיום רק כ-15% מהפרויקטים הינם בהתחדשות עירונית ולא 30%-35% אחוזים כפי שהיה אמור כבר להיות, באה לידי ביטוי הן בהיקף התחלות הבנייה ומשפיעה גם על התארכות זמן הביצוע".

עורך דין אלדן דנינו, מומחה לבטיחות באתרי בנייה ולאחריות תאגידית מזכיר כי גם לנושאי הבטיחות השפעה על התחום ומשך הבנייה:"האויב השקט של זמן ביצוע פרויקטים הינו דווקא תאונות עבודה. הן גורמות לא רק להריגתם ולפציעתם של עובדים רבים, אלא גם לנזק ממשי בזמן ביצוע הפרויקטים. הן פוגעות קשות במורל העובדים וגם גורמות לחשש כבד אצל כל המעורבים בפרויקט בשל אחריותם הפלילית. בנוסף, תאונות גם גורמות לסגירת אתרים לפרקי זמן שונים מה שבהחלט משפיע על משך הזמן". 

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות