חיפה // depositphotos

יזם חרג מהיתר בנייה לתמ"א 38 ב-90 מ"ר וישלם 60,000 שקל

החברה היזמית "בניה אלי לעמס בע"מ", שבנתה פרויקט תמ"א 38 בניגוד להיתר והתעלמה מצו הפסקת עבודות שיפוטי, תשלם קנס של 60,000 שקל. בית המשפט: "המוטיבציה לעבירות שביצעו הנאשמים היא למעשה כלכלית, מתוך הרצון להציע ללקוחותיו תוספות בנייה בהיקף העולה על ההיתר שהתקבל"

רונן דמארי 02.07.2019

תמונה: חיפה // depositphotos

חברה יזמית שבנתה פרויקט תמ"א 38 בניגוד להיתר והתעלמה מצו הפסקת עבודות שיפוטי, תשלם קנס של עשרות אלפי שקלים, כך גזר לאחרונה בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה. 

מגזר הדין שניתן בשבוע שעבר עולה כי חברת הבנייה הנאשמת, "בניה אלי לעמס בע"מ", בנתה תוספת בנייה, לפי היתר שהתקבל בחודש מרץ 2015 בהתאם לתמ"א 38, בארבע יחידות דיור בבית מגורים בשדרות סיני בחיפה. בבדיקה שנערכה בחודש דצמבר 2016 נמצא כי הבנייה בפועל חרגה מההיתר שניתן בהיקף של קרוב ל – 90 מ"ר. בסוף חודש דצמבר 2016 ניתן צו הפסקה שיפוטי בבימ"ש זה להפסקת הבנייה, וזאת כאשר העבודה נמצאת בשלב "הגמר". אלא שלמרות צו ההפסקה החברה השלימה את הבנייה ואף מסרה את הדירות לאכלוס בטרם קבלת היתר סופי. יצוין כי היתר סופי המכשיר בדיעבד את חריגות הבנייה התקבל רק בחודש יולי 2018. חברת הבנייה ומנהלה הודו בעבירות המיוחסות להן. 

מדינת ישראל (המאשימה) עתרה להטלת קנס גבוה בשיעור של 100,000 ₪ על החברה וסכום דומה על מנהל החברה.

מנגד, עמדת ההגנה הייתה לקנס נמוך בהרבה. לשיטת הנאשמים דבר קבלת ההיתר "היה ידוע" מראש וכל העבודות שבוצעו הן במסגרת הקלות שניתן לקבלן. הנאשם הסביר כי הפרת צו ההפסקה נבעה ממחויבות שלו כלפי לקוחותיו ואף הביא לעדות אחת מאותן לקוחות אשר ציינה לטובה את התנהגות הנאשם והסבירה כי היא עצמה הפעילה עליו לחץ לסיום העבודות עקב הצורך להיכנס לדירה. עוד טענו הנאשמים למצב כלכלי קשה והפנו לגזר דין בנסיבות דומות בהן הוטלו קנסות נמוכים בהרבה מאלה להן עתרה המאשימה במקרה דנן. 

השופט אבישי קאופמן קבע בגזר הדין: "המוטיבציה לעבירות שביצעו הנאשמים היא למעשה כלכלית, מתוך הרצון להציע ללקוחותיו  תוספות בנייה בהיקף העולה על ההיתר שהתקבל. וכבר נקבע כי הדרך הראויה להילחם בתופעה ולהרתיע באופן אפקטיבי את העוברים עבירות אלה בפועל ובכוח הינה על ידי השתת קנסות ראויים אשר יש בהם כדי לאיין את הרווח הטמון להם מהתנהגותם האסורה. 

"אינני יכול לקבל את עמדת ההגנה לפיה "היה ידוע מראש" כי יאושרו ההקלות שביקש ולכן יכול היה להתחיל ולבנות כאילו התקבלו. הקלות כשמן כן הן, הקלה שבשיקול דעת רשות התכנון אשר אינה ניתנת באופן אוטומטי. ההקלה ניתנת וצריכה להינתן רק במקרה המצדיק זאת, כאשר מתעורר צורך תכנוני מיוחד. למשל, במקרים בהם מדובר במגרש בעל צורה ייחודית שאינה מאפשרת בנייה בדרך הרגילה, או כאשר מתעורר קושי הנדסי מיוחד. לא ניתן להתייחס מראש להקלה כזכות של מבקש ההיתר, שכן התייחסות כזו מרוקנת מתוכנה את הוראות תכנית המתאר, כוללת מראש את ההקלה בהוראות המחייבות ואינה מותירה שיקול דעת לרשויות התכנון".

עוד נאמר בגזר הדין: "יותר מכך, הנאשמים הגישו בקשה להיתר בלא בקשה לאישור אותן הקלות, וזאת למרות שמראש התכוונו לבנות בהיקף העולה על המבוקש בהיתר המקורי. הנאשמים קיבלו היתר "רגיל" מהיר יותר ורק בדיעבד פנו לקבלת היתר לביצוע אותן הקלות, אשר תוכננו מראש ואף הוצגו בפני הדיירים. המדובר בהתנהלות פסולה שאין להשלים עימה.  

"אני סבור שהדברים נכונים במיוחד כאשר מדובר בבניית תוספת לפי הוראות תמ"א 38, אשר מלכתחילה כוללת תוספת זכויות נרחבת, ודומה שבדרך כלל לא תהיה הצדקה להוסיף ולהעניק הקלות על זכויות אלה. אינני מקבל עמדת הנאשמים כי קבלת ההיתר מוכיחה שניתן היה לקבל את ההקלות מראש. ראשית, כאמור אותן הקלות לא נתבקשו כלל בבקשה המקורית להיתר, ושנית, התנהגות הנאשמים העמידה למעשה את מוסדות התכנון בפני עובדה מוגמרת ו"הכריחה" אותם להעניק אותן הקלות שבשיקול דעת, ואשר אמורות להיות שמורות למקרה מיוחד. 

"גם בהקשר לאי כיבודו של צו ההפסקה אינני מקבל את עמדת הנאשמים. הנאשם הסביר כי "נאלץ" להמשיך בבנייה לשם מסירת הדירות לדיירים למילוי התחייבויותיו, אולם אין לשכוח כי הנאשמים הם שנכנסו מראש במודע למצב זה. הנאשמים הם שהתחייבו כלפי לקוחותיהם לביצוע תוספת בנייה מעבר להיתר שהיה בידיהם, ואף קבעו מועד להשלמת העבודות והכל בטרם היה בידיהם היתר. בנסיבות אלה, מובן כי הנאשמים נמצאו בסד זמנים, אולם המדובר בהתנהגות מודעת שלהם עצמם ואין הם יכולים לטעון לנסיבות מקילות בשל כך".

בית המשפט דחה גם את טענת הנאשמים לפיה קבלת היתר הבנייה בדיעבד מאיינת את העבירה של ביצוע עבודות בניגוד לצו הפסקה שיפוטי וקבע כי הנאשמים בחרו שלא לכבד את הצו ועליהם לשאת בתוצאות: "קבלת עמדת הנאשמים בדבר איון הצו בעצם מתן ההיתר המאוחר, תשמוט את הבסיס תחת תוקפם של צווים דומים, ותהפוך אותם להחלטות שאדם רשאי להתעלם מהן בדרכו לקבלת היתר בנייה".

השופט ציין כי בגזירת עונשם של הנאשמים הוא התחשב בעברם הנקי של הנאשמים ובמכלול הנסיבות שפורטו בפניו: על חברת הבנייה נגזר קנס של 40,000 שקלים, כמו כן היא תחתום על התחייבות על סך 60,000 שקלים להימנע מעבירות על חוק התכנון והבנייה למשך שנתיים. 

על מנהל החברה נגזר קנס של 15,000 שקלים והוא יחתום על התחייבות על סך 30,000 שקלים להימנע מעבירות על חוק התכנון והבנייה למשך שנתיים.

דרג את הכתבה

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

קומה אחת למטה

ועדת הערר המחוזית בתל אביב גיבתה את הועדה המקומית שהפחיתה קומה בפרויקט תמ"א בגבעתיים: "זכויות מכוח תמ"א 38...
רונן דמארי 11.07.2019

אחת נגד כולם

פרויקט תמ"א 38/2 בבני ברק לא ייצא לפועל בשל התנגדותה של בעלת דירה אחת בבניין. ועדת הערר דחתה...
רונן דמארי 11.07.2019
נשמח לדבר אתך
נגישות