"עד שהחלטתי"
היא התחילה בעבודות סיזיפיות, הלכה ללמוד אחרי כולם ויצאה לדרך רק אחרי שצברה תובנות מהשטח. מעצבת הפנים האנרגטית מיטל צימבר: "החיבור לבית צריך להיות מלא"
היא התחילה בעבודות סיזיפיות, הלכה ללמוד אחרי כולם ויצאה לדרך רק אחרי שצברה תובנות מהשטח. מעצבת הפנים האנרגטית מיטל צימבר: "החיבור לבית צריך להיות מלא"
היא לא הלכה כמו כולם ללימודי עיצוב בגיל עשרים פלוס ולא מיהרה לעצב גם כשכבר הרגישה שזה בוער לה בעורקים. מעצבת הפנים וההום סטיילינג, מיטל צימבר (39), נשואה ואמא לשלושה, התחילה את הדרך דווקא מעבודות שטח סיזיפיות. כיום היא מנהלת קריירה מצליחה וסיפור חייה מהווה דוגמא לנשים ומעצבים רבים.
"עד שהחלטתי מה אני רוצה"
לפני 10 שנים סיימה צימבר את לימודי האדריכלות ועיצוב הפנים במכללת אורט כפר סבא אבל גם לשם היא הגיעה רק אחרי דרך ארוכה, שאת תחילת עשתה כעובדת בחנות פרחים. "עד שהחלטתי מה אני רוצה לעשות", היא נזכרת. גם אז היא עדיין לא ידעה שהחוש התזזיתי שלה להזיז חפצים ממקום למקום ולזוז בעצמה, יוביל אותה למקצוע. "תמיד חיפשתי להיות שונה באיזהו אופן", היא אומרת אבל רק אחרי שנולד הבן הבכור והיא הבשילה לכך, התייצבה צימבל במכללה הקרובה לביתה, והחליטה להרשם.
עבודת כפיים
סיפור ההצלחה של הצמיחה והמימוש העצמי, החל עוד לפני שהיא סיימה את הלימודים: "בער לי להיות בתוך מערכת ולהבין את הדברים. העדפתי לא להיות סגורה בין ארבע קירות ומול מסך אז לא נכנסתי לעבודה משרדית. העדפתי לפנות דווקא לחברת קרמיקה, שם התחלתי ממכירות ובהמשך ציוותו אותי ללוות אדריכלים ומעצבים". בתקופה הזו היא נחשפה להכנת התוכניות ולחומרים. חיפוי, ריצוף, סניטריה וכל דבר שעזר לה להתמקצע בתחום. "לימים, הלמידה בשטח והסקרנות, הצורך ללמוד את התוכנית, להבין, לפענח, תרמו לי מאוד", היא אומרת, "למדתי להבין את תהליכי העבודה, את השלבים הנכונים לשיפוץ, לבנייה ואת כל מה שצריך, לרבות עבודה מול אנשי המקצוע. אין בעל מקצוע אחד שטוב בהכל, צריך לדעת לבחור אותם לפי המומחיות". כעבור כמה שנים, לאחר שסיימה את הלימודים בהצטיינות, היא החליטה להמשיך להיצמד ללימודי השטח והחלה לעבוד בחברת מטבחים. "שם למדתי עוד נישה. אני אדם טכני, אני אוהבת את הטכניקות. למדתי על רמת החיבור, ההתנגדות והגמר של החומרים, זה מה שעניין אותי. איך ומה מתחבר למה הכי טוב, איך לנצל את החומרים עצמם לצרכי העיצוב. גם היום, התכנון היום הוא שלי, הסקיצות הן שלי אבל יש לי מי שעוזרת לי בהזנת החומר למחשב. הדברים הטכניים הם אלו שמעניינים אותי באמת".
מתי החלטת לפרוץ לחזית?
"לפני כשלוש שנים התחלתי לעבוד בעסק של אבי לייצור מוצרי אלומיניום, תחת המוצר 'איכות עיצובים'. חשבתי הרבה על השם, היתה לו משמעות התפתחותית עבורי ובוקר אחד החלטתי להשתמש במילה "איכות", השייכת לעסק של אבי. אני מאמינה באיכות השירות ובאיכות המוצר".
איך בונים עסק מהתחלה באמצע החיים?
"בשלב הזה התחלתי לגייס לקוחות וזה היה החלק הקל מבחינתי. אני מאוד אוהבת להציג את עצמי, פיזרתי בלי סוף את הידיעה שאני בתחום. היום אני כבר מטפלת בתיקים רבים בו זמנית, באופן אישי. אני לא מאמינה בלחלוק ולחבור לשותפים, יש משהו בשיטת העבודה שלי שהוא מאוד אישי. צריך לדבר איתי, לשמוע אותי ואת מה שאני מעבירה ואני לא יכולה לחלוק את המחשבות שלי, זה צריך לבוא ממני. בכל בית יש משהו מהאנרגיה שאני משאירה שם. אחד השירותים שקידמו אותי מאוד הוא דווקא הייעוץ החד פעמי. זה חשף אותי להמון אנשים, רצונות של אנשים, בקשות, צרכים ובסופו של דבר, יצרתי 'ערכת טיפים', שאנשים משתמשים בהם ומרוצים מאוד. בזכות 'חוכמת ההמונים' אני יכולה בתוך 3 שעות לפצח כל תעלומה. הייעוץ נתן לי כלים ליצור ולעצב".
מה מניע אותך במהלך הפרויקט?
"אני חייבת להנות מהפרויקט אחרת אני לא יכולה להיות בו. הלב, האנרגיה והשמחה שלי, לראות את התהליך ואת התוצאות הסופיות, זו ההנאה שלי. אני יודעת מה יקרה בסוף ואיך הכל יראה אבל נהנת מהדרך. מבחינתי החיבור לבית וללקוחות צריך להיות מלא".
כשהפרוזדור משתרע על פני 11 מטר…
אחד הפרויקטים האחרונים והאהובים על מיטל היא דירה בגודל 200 מ"ר, קומה אחת ארוכה וצרה, הממוקמת בקומה 16 בבניין מגורים בהוד השרון. פרוזדור הדירה משתרע על פני 11 מטר והאתגר היה לעצב את הבית, כך שיישאר מונגש לכיסא גלגלים לכל החדרים ויחד עם זאת יענה על צרכים של שלושת ילדיהם של בני הזוג.
"לרשותי עמדו שלושה חודשים", מתארת צימבר, "על מנת ליצור הפרדה בין החלל המרכזי הסלון, פינת המשפחה והמטבח לבין החדרים עצמם, העברתי את המטבח ממיקומו המקורי אל חדר שהיה מיועד במקור להיות חדר שינה. קיר אחד נשבר לצורך כך וזה נתן לי את ההפרדה. כאשר פותחים את דלת הכניסה נכנסים לחלל המרכזי וממול ניתן לראות את הפרוזדור הארוך. הדרישה היתה להשאיר 1.10 מטר רוחב בפרוזדור, לצורך מעבר עם כיסא גלגלים ויצרתי בסוף 1.3 מטר רוחב. את תחושת המרחב יצרתי באמצעות משחקי תאורה, מיקום מנורות בגבהים שונים, הנמכה תקרה בגבס על ידי שקע, שגם יוצר שוני בגבהים וגם לא הפריע למזגן וכדומה. האמצעי הנוסף היה הריצוף, כאשר רכשנו רצפה של 1.2 מטר על 30 ס"מ, בשני גוונים, מתוכם 90 אחוז בגוון בהיר ועשרה אחוז באותה טקסטורה, בגוון כהה יותר, דבר שיצר תחושת מרחב. העיצוב הכללי של הבית כלל פריטים ואלמנטים ייחודים לא רק לכל חלל אלא לכל פינה ופינה. העיצוב בוצע בשיתוף בני הזוג, שנתנו לי חופש פעולה מלא. היה פרויקט מאתגר ואחד האהובים עלי".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן