היועצת המשפטית תכריע: האם מותר לחדש חוזי מעליות באופן אוטומטי?
בית המשפט העליון פנה ליועמ"שית בעקבות ערעור שהגישו ועדי בתים נגד החידוש האוטומטי: "יש השלכות רוחב לערעור"
בית המשפט העליון פנה ליועמ"שית בעקבות ערעור שהגישו ועדי בתים נגד החידוש האוטומטי: "יש השלכות רוחב לערעור"
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, תכריע בסוגיית החידוש האוטומטי של התקשרות עם חברות למתן שירותי אחזקת מעליות. בית המשפט העליון פנה ליועצת המשפטית בבקשה להצגת עמדתה בנושא, במהלך דיון בערעור שהגישו נציגויות דיירים נגד פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז שקבע כי הארכה אוטומטית של הסכמי ההתקשרות חיונית לתחזוקה שוטפת של המעליות.
נציגויות הדיירים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נגד פסק דין מהמחוזי שבו נדחתה בקשתם לאישור לאסור על חידוש אוטומטי של התקשרות עם חברות למתן שירותי אחזקת מעליות. התובעים טענו כי ההסכם מול חברות המעליות היא עסקה לתקופה קצובה כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן, ולכן החידוש האוטומטי מנוגד לחוק. חברות המעליות, המשיבות (קונה בע"מ, שינדלר נחושתן מעליות, טי קיי מעליות ישראל החזקות, על-רד הנדסת מעליות, אלקטרה בע"מ, אינטר-אפ מעליות בע"מ), המספקות שירותי תחזוקה למעליות, השיבו כי הסכם התחזוקה איננו עסקה לזמן תחום, אלא בעסקה מתמשכת לתקופה בלתי קצובה, שבהתאם לחוק הגנת הצרכן הדיירים יכולים לבטלה בכל עת.
בית המשפט דחה את הבקשה, וקבע בפסק הדין כי ההסכמים הם בגדר עסקאות מתמשכות לתקופה בלתי קצובה. עוד נקבע כי "בנסיבותיהם הייחודיות של ההסכמים הספציפיים, כוונת הצדדים הייתה לאפשר הסכם מתחדש על מנת שסוגיית השירות לא תיפול בין הכיסאות".
על פסיקה זו הגישו הנציגויות בקשה לרשות ערעור בבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד בעז בן צור. בערעור נטען, בין השאר, כי "הרצון למנוע מצב של היעדר הסכם אינו יכול להכשיר פרקטיקה של חידוש אוטומטי". לטענת הנציגויות, הארכה אוטומטית של ההסכם פוגעת ביכולתם לנהל מו"מ על תנאי ההתקשרות עם חברות האחזקה. לטענתם, כי חוק הגנת הצרכן כולל אמירה נורמטיבית עקרונית שעל פיה "באיזון שבין החשש (הערטילאי) מכך שהשירות ייפסק מחמת מחדל הצרכן; לבין טובת הצרכן שהעוסק יפנה אליו בסוף התקופה הקצובה ויתנהל מו"מ שיכול להוביל לשיפור השירות וירידה במחיר או לבחינה מחודשת של הצורך בעצם השירות – יש לבכר את טובת הצרכן ולא את טובת התאגיד".
עוד טוענים המערערים כי מועד החידוש של ההסכם הוא מועד קריטי. כל עוד ההסכם לא הוארך, נטען, הכוח נמצא בידי הצרכנים המסוגלים להציב תנאים בפני חברת האחזקה לשיפור השירות או המחיר, או אחרת לעבור לחברת אחזקה שונה, מבלי לשלם "קנס" בגין כך במקרה של הארכת חידוש ההסכם. "המשיבות יודעות זאת היטב, ויודעות שכל 'פרצה' בחומה הבלתי חוקית שהן יצרו, תוביל להפחתת מחירים, ולתחרות. וזה החשש האמיתי – שהלקוח יפנה וידרוש לשפר את תנאיו. והחשש הוא כן ונכון, שכן כאשר נעשית פנייה כזו – המחיר מופחת והתנאים משתפרים", נכתב.
עוד טוענות נציגויות הדיירים כי "אין מחלוקת כי האינטרס הכלכלי הברור של המשיבות הוא בהסכמים שיתחדשו ללא פעולה אקטיבית. כך, ימשיכו חברי הקבוצה לשלם סכומים גבוהים שעולים כל שנה עבור אחזקת המעליות. רצון המשיבות הוא 'להרדים' את חברי הקבוצה, שיכול ואף סביר שחלקם הגדול בכלל אינו יודע כי ניתן לבטל את ההסכם".
בערעור נכתב עוד כי קיים מנגנון חוקי שמונע מצב שבו לא תתבצע תחזוקה שוטפת של מעליות, שכן נוהל של משרד העבודה המחייב חברות שירות להודיע לוועד הבית על חובתו לבצע בדיקה תקופתית למעלית, ולעדכן את המפקח האזורי על מעליות שבהן לא בוצעה בדיקה. "יש לדחות כל ניסיון מצד המשיבות לצייר תרחישי בלהות היה ולא יינתן להן להפר את הדין ע"י חידוש אוטומטי של הסכמי האחזקה", נטען.
השופט עופר גרוסקופף שדן בבקשה, כתב השבוע בהחלטתו כי "נוכח השלכות הרוחב שמעוררת בקשת רשות הערעור, היועצת המשפטית לממשלה מתבקשת להגיש את עמדתה ביחס לשאלות המתעוררות בבקשה". השופט העניק ליועצת המשפטית פרק זמן של חודשיים להגשת חוות דעתה.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?