הבניינים הישנים // צילום: אוסף עצמי
הבניינים הישנים // צילום: אוסף עצמי

עמדת הדיירים: "אני לא חי באשליות שעכשיו נקבל דירות של 110 מ"ר"

מעקב "מגדילים": בראיונות אישיים עם בעלי הדירות במתחם להתחדשות עירונית בעיר רחובות, הם מברכים על החלטת העירייה לקחת לידיים את התכנון, וחושפים כי "היו כל מיני יזמים שניסו למכור לנו כל מיני גדלים של דירות ולתת לדיירים אשליה של דירה חדשה וגדולה וזה לא הגיע להיתכנות במציאות"

רונן דמארי 31.05.2021

מועצת העיר רחובות אישרה בישיבתה האחרונה את הגשת מתחם מילצ'ן להכרזה כמתחם פינוי בינוי במסלול רשויות והתושבים הוותיקים בשכונה קיבלו את בשורת ההתחדשות העירונית של העירייה בשמחה מופגנת: לאחר שנים ארוכות בהן ניסו לשפר את תנאי המגורים בבניינים הישנים ללא הצלחה, הם מקבלים כעת את תמיכתה של העירייה שמקדמת תוכניות התחדשות לשכונה הוותיקה. 

ערן מעייני שנולד וגדל בשכונה סיפר ל"מגדילים": "אני יליד השכונה ואמי לילי עדיין חיה בדירה שבה נולדתי ברחוב משה מזרחי. גדלתי בשנות השישים התחנכתי בבית ספר בשכונת חבצלת הסמוכה יחד עם החבר'ה של דרום רחובות. במתחם שבו אני גרתי היו ארבעה בניינים ושטח דשא גדול עם מגרש משחקים שבו שיחקנו וחווינו ילדות של פעם. לאט לאט, בתחילת שנות השבעים התווספו עוד בניינים לשכונה שברובם קלטו את העלייה מברית המועצות באותם ימים והשכונה הפכה להיות ערב רב של גלויות".

מה אתה יכול לספר על מצב הבניינים?
"הזמן עשה את שלו. הבניין שבו אמי גרה הוא בניין רכבת עם ארבע כניסות ושלוש קומות שנמצא במצב הנדסי מאוד גרוע. יש שברים בכל הקירות, המצב שם מאוד קשה גם מבחינה פנימית וחיצונית, זה נמצא בשלבים של סכנת חיים. גם בבניינים של שנות השבעים שנבנו מאוחר יותר המצב לא פשוט ובעלי הדירות סובלים מהזנחה, חמישים שנה עושים את שלהן".

עד כמה התחדשות עירונית נדרשת במצב הקיים?
"בעיניי הוא קריטי המבנים במצב הנדסי מאוד מורכב והתהליך עצמו מתגלגל למעלה מעשור אם לא יותר. ארבעת הבניינים הסמוכים לבניין של אמא שלי היו הראשונים בשכונה שהתחילו לקדם הליך התחדשות עירונית, כל בניין ערך בדק בדיקת כדאיות כזו או אחרת ובסופו של דבר זה נפל. לשמחתנו בשבע השנים האחרונות קם לתחייה נושא ההתחדשות העירונית בצורה יותר מסודרת ועיריות נכנסו יותר לתהליכים מגישה נכונה כי בסופו של דבר צריך ליצור תשתיות ציבוריות לצד בניינים חדשים".

מה דעתכם על החלטת העירייה לפעול לטובת קידום ההתחדשות העירונית בשכונה?
"הרבה מאוד תושבים ותיקים שמחו מאוד, חלקם הגדול מבין שאין היתכנות לעשות פינוי בינוי מבלי שהעירייה תהיה מעורבת כי בסופו של דבר צריך לדאוג לכל התשתיות העירוניות – למוסדות חינוך ולמוסדות ציבור והיזמים לא יכולים לדאוג לזה. כשהעירייה נכנסת לעובי הקורה יוצרים משולש סגור שאיתו ניתן להתקדם. אנחנו מחזקים את העירייה ומקווים שתקדם את הנושא".

הבניינים הישנים // צילום: אוסף עצמי
הבניינים הישנים // צילום: אוסף עצמי

גם ד"ר אסף מליח גדל בשכונה וראה כיצד היא מתבגרת ומשנה את פניה וכיצד במחוזות ילדותו זרועים כעת בניינים רעועים ומתקלפים שהזמן לא היטיב עמם. אמו, אסתר, עודנה מתגוררת באותו בניין ברחוב דוד מזרחי שכעת הרבה פחות נעים לגור בו. ל"מגדילים" הוא אומר: "הגעתי לשכונה כתינוק בגיל שבעה חודשים, גדלתי בה וראיתי איך הבניין מתפורר ואיך השכונה מתפוררת. מהשכונה הזו יצאו טייסים ואנשי כלכלה וכיום מתגוררת בה בעיקר אוכלוסייה קשת יום שבמידה ומבצעים פרויקט צריך לקחת אותם בחשבון ולסייע להם גם עם עניין ועד הבית. נכון להיום הם משלמים כמה עשרות שקלים בחודש ולא יוכלו לשלם 350 ₪ לחברת ניהול בכל חודש. נכון להיום הבניינים במצב גרוע – אמא שלי מתגוררת בקומה אחרונה ובכל שנה סובלת מנזילות ומרטיבויות, יש סדקים בתוך חלק מהדירות. אגב, בעבר כשחשבנו לקדם תמ"א 38 באו לבדוק את הבניין וגילינו שלא ניתן להציב יסודות לפרויקט, עד כדי כך הבניין רעוע. חבל מאוד כי השכונה כולה נמצאת במיקום מעולה סמוך לצומת אושיות ולצומת ביל"ו".

מה דעתכם על כך שהעירייה תקדם את עניין ההתחדשות העירונית בשכונה?
"אני ממש שמחתי, עברנו כמה שנים של כל מיני יזמים שניסו למכור לנו כל מיני גדלים של דירות ולתת לדיירים אשליה של דירה חדשה וגדולה וזה לא הגיע להיתכנות במציאות. המעורבות של העירייה מבורכת ונדרשת, היא שימחה אותנו וזה נתן לנו רוגע שיש מישהו שלוקח את העניינים לידיים ויעשה את הבקרה על התהליך. אני לא חי באשליות שעכשיו נקבל דירות של 110 מ"ר, אני אקבל את מה שייתנו כסביר וראוי עבורנו. אני משוכנע שחייבים לעשות פינוי בינוי, בעלי הדירות חייבים לרדת מהעץ הגבוה העירייה והיזמים צריכים להיות הוגנים כלפי התושבים. צריכים ויתורים משני הצדדים כי אם הדיירים יתעקשו על דרישות לא מציאותיות הפרויקט לא יתקדם לשום מקום".

יעל צפרזרו, המתגוררת ברחוב מילצ'ן הקרוי על שם השכונה מוסיפה: "בשכונה בניינים ישנים מתפוררים מוזנחים בכל שני וחמישי יש בעיה חדשה שמצריכה תיקון. בשכונה עצמה יש מצוקת חניה ואשפה שעולה על גדותיה, לא נעים להתגורר בה במצב הנוכחי ממש מרגישים שהיא מוזנחת. לפני כמה שנים היה צורך מהותי בהתחדשות, כרגע זה כבר ממש עניין דחוף. אנחנו מאוד מקווים שהמעורבות העירונית תסייע לכך, אנחנו בונים על זה כי אין לנו פתח אחר לתקווה לשינוי. אנחנו מקווים שיילכו יד ביד עם התושבים ויראו אותנו בתהליך, זה הכי חשוב".

מי שמוביל את הפרויקט יחד עם ראש העיר, רחמים מלול, הוא מחזיק תיק ההתחדשות העירונית גיא צור שמסר: "תכניות ההתחדשות העירונית טומנות בחובן שינוי מהותי לא רק באבני הבניין הפיזיות אלא במצב החברתי של השכונה. לשכונה, פוטנציאל אדיר שיחד ובשיתוף פעולה עם התושבים יגיע לפרקו. חשוב לציין כי מדובר במתחם אסטרטגי שיושב בציר הראשי בכניסה לעיר וגובל בתחנת מטרו האמורה להבנות ברחוב הרצל, וכי החזון אותו הוביל ראש העיר רוקם עור וגידים, צעד אחרי צעד למען תושבי השכונה בפרט והעיר רחובות בכלל. מילה טובה מגיעה גם לחברת ה.ל.ר (החברה לפיתוח רחובות) על מסירות רבה של אנשי המקצוע שהופכים חלום וחזון למציאות. בעבודה משותפת נקדם את התכנית -שכונה אחר שכונה, רחוב אחר רחוב אל העתיד".

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות