"מפקח הבנייה לא הרים את עיניו": בגלל אכיפה בררנית, בוטלה הרשעת הבנייה של בעלי דירה ברמת גן

בגלל אכיפה בררנית מצד פקחי עיריית רמת גן – בוטלה הרשעה בעבירת בנייה. בית המשפט המחוזי בתל אביב מתח ביקורת על התנהלות עובדי מחלקת האכיפה על הבנייה בעירייה, שכללה התעלמות מטענות לעבירות בנייה נוספות וכניסה לביתם של אנשים מבוגרים שביצעו בנייה לא חוקית, וביטל קנס שהטיל עליהם בית המשפט לעניינים מקומיים. "אני רואה קושי בעמדה שלפיה רשות אכיפה שמגיעה לבניין לצורך פעולת אכיפה, עוצמת עיניה ומתעלמת מבנייה גלויה שעל פניו שייכת לאותה קטגורית אכיפה כמו זו שלשמה", כתבה השופטת נועה תבור בפסק הדין.

פסק הדין ניתן במסגרת ערעור שהגישו בני זוג תושבי רמת גן שהורשעו בעבירה של סגירה לא חוקית של המרפסת שלהם, לאחר שהתקינו מסילות אלומיניום ומסך הצללה ללא היתר. בית המשפט לעניינים מקומיים, שהרשיע אותם, הטיל עליהם קנס של 3,000 שקל והורה על צו הריסה והתחייבות שלא לבצע עבירה דומה.

בערעור טענו בני הזוג כי התקנת סוכך צל מתקפל פטורה מהיתר בנייה, וכי מדובר ב"זוטי דברים" שאינם מצדיקים אישום פלילי. עוד טענו הדיירים לאכיפה בררנית ופסולה, מכיוון שלטענתם שני בעלי דירות נוספים בבניין הקימו סוככים מבלי שננקטו נגדם פעולות אכיפה. העירייה ביקשה לדחות את הערעור.

השופטת תבור דחתה את טענת המערערים כי לא מדובר בעבירה, וקבעה כי מדובר בבנייה טעונת היתר שתקנות הפטור אינן חלות עליה. מנגד, היא מתחה ביקורת נוקבת על מפקחי הבנייה ממחלקת האכיפה בעירייה שטיפלו בתיק, עקב אכיפה בררנית. במהלך הדיונים הוצגו בפני המפקח תמונות של שתי מרפסות נוספות באותו בנין ובהן נראים סוככים מתקפלים. המפקח סירב להתייחס לתמונות הללו וסירב להשוות בין המקרים לגופם ללא תלונה מסודרת. השופטת ציינה בפסק הדין כי המפקח סירב להתייחס לבנייה של שכנים, אף שמדובר באותו בניין ואף שמדובר באותו סוג של תוספת, בנימוק שלא הוגשו תלונות, לא נערך חיפוש ולא נערכו מדידות.

"אני רואה קושי בעמדה שלפיה רשות אכיפה שמגיעה לבניין לצורך פעולת אכיפה, עוצמת עיניה ומתעלמת מבנייה גלויה שעל פניו שייכת לאותה קטגורית אכיפה כמו זו שלשמה הגיעו והיא נראית לעין בבירור", כתבה השופטת. "גם אם מלכתחילה הוזמנה הרשות לאכיפה בעניין אחד, אין היא מופטרת מחובתה לבצע אכיפה יזומה ושוויונית ככל שזו עולה מן הנסיבות בשטח. לעמדתי, אם מבוצעת אכיפה בבית מגורים, ונראה בו יסוד סביר לחריגה נוספת באופן גלוי לעין כל, על הרשות לבחון זאת ואל לה להתנות הבדיקה הנדרשת בהמתנה להגשת תלונה".

השופטת ציינה כי גם אם לא ניתן לקבוע כי במרפסות השכנות נעשתה בנייה לא חוקית, "גישת המפקח שסירב להתייחס לכך כלל, לא הרים את עיניו לבחון את הדברים בזמן אמת ושלל על הסף צורך בכל בדיקה נוספת מעבר לתלונה הנקודתית לשמה הגיע, שגויה בעיני ומחייבת התייחסות רוחבית". על אף הדברים הללו, השופטת לא קבעה כי מדובר היה באכיפה בררנית, אך הבהירה כי נותר ספק בנושא האכיפה הבררנית, אשר פועל לטובת המערערים.

השופטת מתחה ביקורת נוקבת על העיריה, גם באופן שבו נכנסו הפקחים לביתם של המערערים. בית המשפט לעניינים מקומיים הוציא צו שהתיר למפקח העירוני להיכנס לבית, אך בפועל נכנסו לבית המערערים, שהם גמלאים בני 70, לא פחות מארבעה מפקחים – דבר שעורר את זעמה של השופטת. "גם כשבית המשפט נעתר והורה על צו כניסה למקום, יש לקיים אותו באופן מידתי ובפגיעה מינימלית בזכויות אדם וטוב תעשה המשיבה אם תקפיד בכך. מדובר בדירה בה מתגוררים המערערים שהם שני אנשים בני כשבעים. אין סיבה לכניסת ארבעה מפקחים לתוך הדירה", כתבה השופטת. 

בנוסף, המפקחים איימו על המערערים כי אם לא יפתחו את הדלת יישלחו לכלא. גם עובדה זו זכתה לביקורת שיפוטית: "כניסה לתוך ביתו של אדם מהווה התנגשות חזיתית בין הכוח המצוי בידי הרשות לבין זכותו של כל אדם לפרטיות בדלת אמותיו. הבית הוא המקום המוגן של כל אדם ויש להתייחס לכניסה אליו בזהירות וברגישות המתחייבת מן הנסיבות. כאשר החשד הנחקר הוא סגירת מרפסת וכאשר מתברר כי המחזיקים במקום הם שני פנסיונרים בני כשבעים, ההתנהגות המצופה ממפקחי הרשות אינה זו שתוארה על ידי המערערת…. מוטב היה נכנס מפקח אחד לדירה וראוי היה שיסביר בנחת את החשד ואת הסיטואציה".

לפיכך, השופטת ביטלה את הרשאת המערערים ואת הקנס שהוטל עליהם. עם זאת, צו ההריסה וההתחייבות שלא לעבור עברות בנייה נותרו.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן