פרסמו אצלנו: *5931

קבוצת העדכונים בוואטסאפ

מגדילים פודקאסט

שלחו לנו דוא״ל

מקווה ישראל יפתח את שעריו - נדחו העררים נגד תכנית המיתאר

העררים נדחו והמוסד הוותיק יפתח כעת לראשונה את שעריו, לפי מתווה של שלושה שלבים שיאפשר את מעבר הציבור

אילוסטרציה // depositphotos
אילוסטרציה // depositphotos

תכנית המתאר למקווה ישראל יוצאת לדרך, לאחר שוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית דחתה אתמול (ג') עררים שהוגשו נגד התכנית – וכעת לראשונה בית הספר החקלאי הוותיק יפתח את שעריו לציבור, אך באופן מוגבל. הוועדה קבעה החלטת הוועדה המחוזית תל אביב, שאישרה את התכנית תוך הטלת מגבלות על גישת הציבור למקום, משקפת שיקולים של פתיחת המקום למעבר הציבור, לצד שיקולים נוספים, בהם קיום בית הספר כמוסד חינוכי חקלאי ושמירה על פעילותו, תוך שמירה על ביטחון ובטיחות התלמידים. 

בית הספר החקלאי מקווה ישראל, שנוסד על ידי חברת "כל ישראל חברים" בפברואר 1870, הוא המוסד החינוכי החקלאי הראשון בארץ-ישראל. המוסד סמוך לעיר חולון, אך בעל מעמד עצמאי ומוגדר כשטח גלילי (שטח ללא שייכות מוניציפלית, הכפוף למחוז). במשך השנים המוסד נותר סגור בפני הציבור הרחב. 

המוסד החינוכי יזם תכנית מתאר כוללנית, שמטרתו היא "שמירה על יעודו ותפקודו של שטח בית הספר החקלאי מקווה ישראל, תוך תוספת בינוי להמשך צמיחתו כמרכז חינוכי חקלאי מוביל, שימור הליבה ההסטורית והסדרת גישה לציבור אליה ודרכה אל נתיבים שונים במרחב המטרופוליני, והכל בהתאם לחוק מקווה ישראל". התכנית מרחיבה את שטחי הבניה למוסדות חינוך בשטח של כ- 80,000 מ"ר וקובעת כ- 93,400 מ"ר נוספים בעבור מבני מעבדות ומחקר חקלאי שיהיו בזיקה ישירה לפעילות בית הספר.

נקודת המחלוקת העיקרית בתכנית עניינה זיקת ההנאה לציבור. התכנית מגדירה מתחמים מסוימים בבית הספר כ"זיקת הנאה", ביניהם הגרעין ההיסטורי של המוסד ושדרת הדקלים. כדי למנוע מהציבור הרחב להגיע לשטחים שהגישה אליהם עדיין מוגבלת, וכדי להגן על התלמידים במקום, התכנית כוללת נספח גידור. 

התכנית הופקדה במרץ 2023 והוגשו נגדה שורה של התנגדויות , שרובן התייחסו לקונפליקט שבין ההגנה על התלמידים, שרובם קטינים, לבין זכות הגישה החופשית לציבור הרחב. בית הספר מקווה ישראל, יוזם התכנית, שלח התנגדות לוועדה המחוזית, וטען כי זיקה חופשית לציבור תסכן את התלמידים. התנגדויות ברוח דומה שלחה אגודת כל ישראל חברים ומשרד החינוך. מנגד, בעיריית חולון דרשו להנגיש את המוסד לציבור באופן מרבי.

הוועדה המחוזית החליטה לתת תוקף לתכנית, לאחר ששקלה את הרצון לאפשר מעבר הציבור כאמור תוך יצירת קישוריות עם הסביבה, ולצד הרצון להמשיך את קיום בית הספר כמוסד חקלאי חינוכי חקלאי, תוך שמירה על מוגנות ובטיחות התלמידים שלומדים במקום. בסופו של דבר, סברה הוועדה המחוזית כי ניתן לאפשר את מעבר הציבור בשטח התוכנית במגבלות מסוימות הכוללות שלביות והדרגתיות, ושטחים מסוימים שבהם יאושר מעבר הציבור.

הוועדה המחוזית קבעה מתווה מדורג בן שלושה שלבים על מנת לאפשר את מעבר הציבור: תחילה חיבוריות מערבה וצפונה, בהמשך חיבור מדרום ולאחר מכן הוספת גישה ממזרח. במסגרת השלב הראשון, קבעה הוועדה המחוזית מעבר לציבור מהשער בכניסה המערבית שברחוב לוי אשכול לצד רחבת הפיקוס הבנגלי, וצפונה דרך שדרות הוושינגטוניה ההיסטוריות, עד לשער שעל כביש מספר 44.

בשלב השני, נקבע כי יתאפשר מעבר הציבור מהשער הקיים בכניסה הדרומית, מזרחה לאורך דרך פנימית מס' 5, צפונה לאורך דרך פנימית מס' 3, ודרך דרך מס' 2 לרחבת הפיקוס הבנגלי. בשלב השלישי, תתווסף גישה לציבור מהשער בכניסה המזרחית אל הגן הבוטני למפגש בליבת הכפר.

נגד החלטה זו הוגשו ארבעה עררים, על ידי הוועדה המקומית ועיריית חולון, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, מקווה ישראל ותושבים מהאזור, ועסקו בשורה של סוגיות תכנוניות ובהן היקף מעבר הציבור בשטח מקווה ישראל, הקישוריות לסביבה, הסדרי השימור, הגידור, מתחם לינת השטח וסוגיות תכנוניות נוספות.

ועדת המשנה לעררים ולבנייה דחתה את ארבעת העררים שהוגשו על תוכנית המתאר למקווה ישראל, וקבעה כי החלטת הוועדה המחוזית משקפת איזון ראוי בין שמירה על פעילותו של בית הספר החקלאי, ערכי המורשת והנוף, לבין הרחבת נגישות הציבור למתחם. הוועדה קבעה כי הוועדה המחוזית בחנה באופן יסודי את מכלול השיקולים התכנוניים, הציבוריים והמשפטיים, וכי האיזונים שנקבעו בהחלטתה הם מקצועיים, סבירים ומידתיים. "לאחר שבחנו את החלטת הוועדה המחוזית מזה ואת טענות הצדדים מזה, סברנו כי האיזון שקבעה הוועדה המחוזית בין מעבר הציבור למוגנות התלמידים ואופיו של השטח הוא איזון ראוי וסביר, ולא ראינו עילה להתערב בו", קבעה הוועדה.

בכל הנוגע למעבר הציבור בשטח מקווה ישראל, דחתה הוועדה את דרישת עיריית חולון והתושבים לפתוח שטחים נרחבים נוספים לציבור. הוועדה וקבעה כי אין להפוך את מקווה ישראל לפארק ציבורי וכי יש להמשיך ולשמור על ייעודו הייחודי כבית הספר החקלאי הראשון בישראל, בהתאם להוראות חוק מקווה ישראל. מנגד, נדחתה גם עמדת בית הספר מקווה ישראל שלפיה אין לאפשר כלל מעבר ציבורי, ונקבע כי המתווה שאישרה הוועדה המחוזית יוצר איזון נכון בין צורכי הציבור לבין המשך פעילותו התקינה של בית הספר.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?

נשמח לדבר אתך
נגישות