banner
רוני בריק // צילום: כפיר סיון
רוני בריק // צילום: כפיר סיון

"תפקידה של הממשלה להפוך את ההתחדשות העירונית לכדאית כלכלית עבור הרשויות"

רוני בריק, יזם, נשיא התאחדות הקבלנים לשעבר ויו"ר ארגון הקבלנים והבונים במחוז השרון סבור שיש לקדם את דו"ח החסמים שגיבש משרד המשפטים ואם המדינה רוצה לקדם התחדשות עירונית – יש לקדם הסכמי גג ייעודיים לנושא. עוד מציין בריק כי בשנתיים האחרונות הרגולטור משותק ולדבריו – "אין עם מי לדבר"

רוני בריק, יזם, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ לשעבר ויו"ר ארגון הקבלנים והבונים במחוז השרון בהווה מאמין כי דו"ח החסמים בהתחדשות עירונית שפורסם על ידי משרד המשפטים היה המהלך המשמעותי של השנה החולפת ומקווה כי המסקנות ממנו גם ייושמו. במקביל סבור בריק שאחד הפתרונות להאצת התחום הוא הסכמי גג ייעודיים להתחדשות עירונית שיחתמו מול העיריות. 

מה היה המהלך או האירוע המשמעותי ביותר בהתחדשות העירונית ב-2020?
"בחודש אפריל משרד המשפטים פרסם את 'הדוח להסרת חסמים בהתחדשות עירונית' – דוח מקיף הממפה את החסמים בענף ההתחדשות העירונית בישראל ומציע רפורמה לעידוד הענף. חשיבותו של הדו"ח הוא בניסיון הממשלתי לתת מענה לחסמים שיש בענף, באמצעות הורדת שיעור ההסכמה הנדרש מהדיירים לביצוע הפרויקט מ-80% ל-66%, מתן כלים בהתמודדות מול דיירים סרבנים , ועוד. הרפורמות המוצעות בדו"ח נכנסו לחוק ההסדרים אבל לצערי בגלל משבר תקציב המדינה הן לא יצאו לפועל".

איזה מהלך צריך לקדם ב-2021 כדי שההתחדשות העירונית תוכל להתקדם טוב יותר?
"המדינה צריכה לעודד רשויות לקדם התחדשות עירונית בתחומן וזאת באמצעות גיבוש וחתימת הסכמי גג להתחדשות עירונית עם הרשויות המקומיות. ממש כמו הסכמי הגג שנחתמו עד כה לבנייה חדשה, ההסכמים להתחדשות עירונית צריכים לסייע לרשויות לקדם התחדשות עירונית בתחומן – הן באמצעות סיוע באישור מדיניות תכנון להתחדשות עירונית והן על ידי תקציבים מתאימים לחידוש התשתיות, מוסדות הציבור, מוסדות חינוך וקהילה, שטחים פתוחים ופארקים ציבוריים. היום, בעיקר לאחר ביטול תמ"א 38, הרשויות הן המפתח להתחדשות עירונית ותפקידה של הממשלה להפוך את ההתחדשות העירונית לכדאית כלכלית  עבור הרשויות".

מה הבעיה המשמעותית ביותר שענף הנדל"ן מתמודד איתה נכון להיום ומה הפיתרון?
"הבעיה המרכזית נכון להיום בענף הנדל"ן הישראלי היא שאין יד מכוונת. כבר כשנתיים שהמדינה משותקת ועוברת ממערכת בחירות אחת לשנייה, אין גוף אחד שאמון על שוק הנדל"ן ואין מי שיתווה את הדרך. בתנאי אי-ודאות שכאלה קשה לעבוד, קשה לייצר מספיק יחידות דיור על מנת לענות על הביקוש וקשה להשיג ודאות תכנונית שתאפשר תכנון עבודה לטווח ארוך. מאז שפורק מטה הדיור וגופי הנדל"ן חולקו בין משרד הפנים למשרד האוצר, אין כתובת אחת שיכולה לתת מענה לפעילים בשוק. בתקופת השר משה כחלון ויו"ר מטה הדיור זאב ביילסקי ולפניו אביגדור יצחקי, הייתה נכונות של הרגולטורים לשחרר חסמים, לשמוע לדעתם של הקבלנים ולשתף אותם בקבלת ההחלטות לטובת השוק. היום אין עם מי לדבר".

הצטרפו אלינו לקהילת ההתחדשות העירונית

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות