ועדת הערר תכריע במחלוקת המרפסות המדלגות בחולון

הדיירת התנגדה לתכנית להרחבת מרפסות מדלגות, בטענה שבכך תימנע ממנה האפשרות להקים סוכה. לאחר שעיריית חולון נעתרה לבקשתה, והטילה מגבלות על הרחבת המרפסת שמעל דירתה, התיר יו"ר ועדת הערר המחוזית, עו"ד אייל אילוז, בצעד חריג היתר לדיירי הבניין להגיש ערר נגד ההחלטה, תוך שהוא מעלה תהייה אם המרפסות בבניין הן "מרפסות סוכה".

הרקע לערר הוא תכנית שהגישו דיירי בניין ברחוב נעמי שמר בחולון, להרחבת המרפסות המדלגות בדירות, לצורך שיפור הדיור הקיים. בבניין בנויות מרפסות בתצורה של בניה לסירוגין, בניה המכונה גם מרפסות "קופצות" או "מדלגות", כך שהמרפסות אינן בנויות אחת מעל השניה, אלא בסטיה הצידה ובחלק שאינו מקורה קיימת מסגרת בנויה. מדובר בשיטת בנייה שהיתה נהוגה בעבר על מנת למנוע תופעה של סגירת מרפסות וכדרך לחסכון בשטחי בניה. 

בשנת 2011 תוקנו התקנות, כך שהתווסף לכל דירה בבנין שטח ממוצע של 12 מ"ר לצורך בניית "גזוזטרה" (מרפסת הבולטת מקירות הבניין). עם זאת, בחלק מהמקרים, כמו בערר הנוכחי, נדרשת תכנית להוספת שטחי בניה לצורך השלמת המרפסות המדלגות. לפני כשנה אישרה הוועדה המקומית חולון להפקיד תכנית שהגישו דיירי הבניין להגדלת המרפסות. 

נגד התכנית הוגשה התנגדות של הדיירת בקומה השביעית – קומה מתחת לקומה העליונה, שטענה כי השלמת המרפסת בקומה מעליה (קומה 8) תביא לכך כי לא ניתן יהיה עוד להשתמש במרפסת כ"מרפסת סוכה" לצרכי בניית סוכה בחג הסוכות. בעקבות זאת, העירייה החליטה לאשר את התכנית עם סייג בנוגע לדירת הדיירת שהתנגדה. בכל הנוגע למרפסת בדירתה ובדירה שמעליה, נקבע כי תנאי להיתר בנייה עבור המרפסות הללו יהיה הסכמה וחתימה הדדית על הבקשה להיתר להרחבת המרפסות – בכך, למעשה, העירייה העניקה לדיירת המתנגדת זכות וטו על הרחבת המרפסת שמעל דירתה.

כנגד ההחלטה זו, הגישו הדיירים בקשת רשות להגשת ערר, בטענה כי מדובר במגבלה קניינית על זכותם ליזום הוספת שטחים לצורך הרחבת המרפסות. לטענתם, הדיירת המתנגדת מעולם לא הקימה מרפסת בסוכה, וכי ההתניה בנוגעת להסכמה הדדית לצרכי הבניה, אינה מהווה קביעת תכנונית אלא קביעה קניינית שניתנה בהעדר סמכות של הוועדה המקומית. הוועדה המקומית דרשה לדחות את הבקשה על הסף, ואילו הדיירת המתנגדת טענה כי הפגיעה במרפסת הסוכה מהווה גם פגיעה בזכויות הקנייניות שלה.

יו"ר הוועדה, עו"ד אייל אילוז, החליט כאמור לקבל את הבקשה, וקבע כי מדובר בסוגייה המעלה שאלות בעלות חשיבות. עו"ד אילוז ציין בהחלטתו כי שאלה ראשונה הטעונה ברור היא האם בהיתר שניתן לבניית הבניין הותרה בניית המרפסת בדירה המתנגדת כ"מרפסת סוכה" והאם קיימת הגדרה שכזו בתכנית מכוחה ניתן היתר זה. יו"ר הוועדה ציין כי העירייה הפנתה להחלטה קודמת של ועדת הערר, אך זו עסקה במבנה בעיר בני ברק, שבו הותרו מרפסות סוכה המגודרות במפורש בתכנית התקפה הרלוונטית. 

עוד נכתב בהחלטת היו"ר כי שאלה נוספת הטעונה ברור היא האם נכון וראוי לשלב תנאים הנוגעים להסכמת בעלי דירה מסוימת לבניה בדירה אחרת, וזאת במסגרת תכנית שעניינה תוספת זכויות להרחבה אחידה של מבנה מגורים.

עו"ד אילוז מציין עוד כי סוגיה נוספת שעולה מהחלטת הוועדה המקומית עוסקת בהפרדה בין הליכי יזום (הגשת תכנית) לזכות למימוש (בקשה להיתר), כפי שנקבע בפסיקה (הלכת ברנד). אילוז מציין כי נושא הטעון בירור הוא בשאלה אם התנאים הקבועים בהחלטת הוועדה בהיבט של ההסכמות הנדרשות מבעלי זכויות, נקבעו בהלימה להפרדה שנקבעה בפסק הדין בעניין ברנד, בכל הנוגע להבדל בין הליכי תכנון לבין הליכי רישוי.

לפיכך, בקשת הדיירים התקבלה, והם קיבלו אישור להגשת ערר נגד החלטת העירייה להגביל את הרחבת המרפסות בקומות העליונות.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן