ועדת הערר ביטלה החלטה של עצמה, במטרה לאפשר בניית ממ"דים
ועדת הערר קבעה כי החלטותיה מהעבר אינן כובלות אותה, ואישרה את התנאים הנדרשים להקמת ממ"דים, זאת בניגוד לקביעתה לפני 15 שנה
ועדת הערר קבעה כי החלטותיה מהעבר אינן כובלות אותה, ואישרה את התנאים הנדרשים להקמת ממ"דים, זאת בניגוד לקביעתה לפני 15 שנה
בהחלטה חריגה, החליטה ועדת הערר במחוז חיפה לבטל החלטה קודמת שלה, ולאפשר הקמת ממ"ד עם תוספות בנייה בדירות ברחוב פינסקי בחיפה. בכך צפוי להגיע לסיומו הליך שהחל לפני יותר מ-15 שנים, ועבר מספר גלגולים.
הפרשה החלה בשנת 2010 כאשר העוררת, בעלת הדירה בקומה השלישית בבניין, בקשה להיתר לבניית ממ"ד ומרפסת זיז בחזית הדרומית של הבניין. הגישה לממ"ד היתה דרך מבואה שתוכננה כהמשך למטבח הקיים בדירה. נגד התכנית הוגשו התנגדויות של בעלי דירות אחרים, והוועדה המקומית דחתה את הבקשה. בעקבות זאת הגישה בעלת הדירה ערר על ההחלטה. ועדת הערר קיבלה את הערר באופן חלקי, ואירה את הקמת הממ"ד, אך דחתה את הבקשה למרפסת, בטענה כי הדבר יפגע בשכנים.
הוועדה המקומית דנה בבקשה לממ"ד בשנית ודחתה אותה פעם נוספת, ושוב חזרה בעלת הדירה לוועדת הערר. בשנת 2011 אישרה הוועדה את הקמת הממ"ד, אך ללא המבואה המתוכננת. וכך הממ"ד אושר כך שהכניסה אליו תהיה ישירות מהמטבח הקיים.
העוררת ביצעה את העבודות לבניית הממ"ד. לדבריה, לאור הקשיים שבביצוע הכניסה לממ"ד מחדר המטבח ללא מבואה, העבודות לא הסתיימו עד היום. בשל כך, הגישה בקשה חדשה לבניית מבואה לממ"ד ועבודות נוספות.
בשנת 2022 הוגשה הבקשה החדשה להיתר, הפעם עבור 2 דירות: דירתה של העוררת שהגישה את הבקשה המקורית, ובעלת הדירה בקומה הראשונה. הבקשה כוללת מבואה לחדרי הממ"ד ומרפסות זיז בחזית הדרומית, ובמסגרתה פורסמו הקלות מקווי הבניין. בקשה הוגשה הפעם בהסכמת כל בעלי הדירות למעט בעל הדירה בקומה השניה בבניין העורפי, אשר התנגד לבקשה. הוועדה המקומית אישרה את ההרחבה המוצעת ואת הממ"ד, אך מנגד, נדחו הבקשות המרפסות והמבואות לחדרי הממ"ד. בהחלטתה, הסתמכה העירייה על ההחלטה של ועדת הערר שהתקבלה שנים קודם לכן.
על החלטה זו הוגש, שוב, ערר לוועדת הערר המחוזית. העוררות טענו שהוועדה המקומית לא הפעילה שיקול דעת כלל, אלא הסתמכה על החלטות ועדת הערר שניתנו לפני למעלה מעשור, מבלי להתחשב בשינויים העובדתיים והמשפטיים שחלו מאז. עוד נטען כי החלטת הוועדה המקומית מבוססת על נימוקים שגויים, הן עובדתית והן משפטית. לטענת העוררות, לא ניתן לקבל את טענת הוועדה המקומית כי המבואות יפגעו בדירות התחתונות, כאשר אחת מהן היא מגישת הבקשה עצמה. בנוסף, נטען כי מאז החלטות ועדת הערר הקודמות תוקנו תקנות ההתגוננות האזרחית באופן המכיר בחשיבות הקמת מבואה לכניסה לממ"ד במבנים קיימים מבחינת בטיחות.
העירייה, מצדה, הפנתה להחלטה הקודמת של ועדת הערר, בה נקבע כי אין הצדקה לבניית מבואה רחבה, שכן היא יוצרת פגיעה בדירות התחתונות, וניתן לבצע את הגישה לממ"ד מתוך המטבח. עוד ציינה העירייה כי בבקשה הנוכחית המבואה המבוקשת רחבה אף יותר מזו שנדחתה בעבר, כך שאין הצדקה תכנונית לאשרה, במרווח, במיוחד כאשר היא פוגעת בדירת המתנגד.
ועדת הערר, בראשותה של עו"ד הדר מנצורי דוד, החליטה לקבל את הערר, ולאשר את הבקשות להיתר במלואן. הוועדה קבעה כי נכון יהיה לאשר את המבואות לממ"ד ואת המרפסות, חרף החלטתה הקודמת של ועדת הערר. הוועדה דחתה את הנימוק המרכזי שבגינו העירייה סירבה לבקשה, שהוא החלטותיה הקודמות של ועדת הערר, אשר קבעה שאין לאשר מבואה ומרפסת זיז במיקום דומה לזה המבוקש היום. ועדת הערר קבעה כי עקרון סופיות הדיון אינו חל על החלטות של רשויות מינהליות, ובתוכן מוסדות התכנון. "הרשות המינהלית רשאית להעריך מחדש את הנסיבות ולקבל החלטה חדשה שיכולה להיות שונה מזו שהתקבלה בשלב מינהלי קודם", נכתב.
לפיכך, הוועדה קבעה כי "איננו מקבלים את הטענה שהחלטות ועדת הערר בעניין המרפסת והמבואה, שהתקבלו לפני למעלה מעשור, הן החלטות חלוטות הכובלות את שיקול דעתנו היום. אנו רשאים לשוב ולבחון את ההחלטה, ולגבש מחדש את עמדתנו". ועדת הערר מתחה ביקורת על העירייה, וכתבה בהחלטתה כי "הוועדה המקומית פטרה את עצמה מהחובה להפעיל שיקול דעת, תוך שהיא נצמדת להחלטות האמורות מבלי לבחון אם קיימת הצדקה בחלוף שנים ארוכות, לשוב ולבחון את הדברים". נוכח הדברים, נקבע כי קיימת הצדקה לסטות מההחלטות ולאשר את המבואות ואת המרפסות.
הוועדה ציינה כי חלו שינויים בנסיבות, בין השאר בכך שהבקשה משנת 2010 הוגשה עבור דירה אחת, וכיום הוגשה בקשה לשתי דירות, כשיש רק מתנגד אחד. הבקשה המקורית הציעה מרפסת לדירה בקומה השלישית בלבד, כש-2 בעלי הדירות שתחתיה התנגדו לבניה. "העובדה שמדובר כעת במרפסות עבור רוב הדירות בבניין העורפי וקיימת התנגדות אחת בלבד, מצדיקה לכשעצמה בחינה מחודשת של הבקשה", נכתב. עוד קבעה הוועדה כי הפגיעה שעשויה להיגרם לדירת המתנגד עקב בליטת המרפסת מעל לפתחי הסלון, אינה מהווה הצדקה המספיקה כדי לסרב לבקשה לבניית המרפסת.
עוד נכתב כי מאז ההחלטות הקודמות של ועדת הערר, הלכה והתבססה המגמה אשר רווחת כיום במוסדות התכנון, כי יש לאפשר ככל הניתן הקמת מרפסת בדירת מגורים, בשל תרומתה לשיפור איכות החיים: "מסיבה זו אנו בדעה שכלל ראוי לאשר בניית מרפסות, וזאת גם במחיר של פגיעה מסוימת בבעלי דירות שאינם מעוניינים במרפסת לדירתם", נכתב.
בהתייחסה לבקשה להוסיף מבואה לממ"ד, ציינה הוועדה כי "לא יכולה להיות מחלוקת שמאז החלטת ועדת הערר ארע שינוי נסיבות אשר מצדיק בחינה מחודשת של הדברים. אין צורך להכביר במילים על החשיבות והדחיפות בהקמת ממ"דים נוכח המצב הבטחוני המורכב והאיום המתמשך של התקפות טילים שאנו נתונים בו בשנים האחרונות". עוד נקבע כי בשל צורך דחוף זה, נעשו מספר שינויים ותיקונים בתחום התכנון והרישוי במטרה לעודד ולאפשר ככל הניתן הוספה של ממ"ד ליחידות דיור שאינן ממוגנות.
לגופו של עניין, ועדת הערר ציינה כי הממ"ד בקומה השלישית אושר כשהיציאה אליו היא ישירות מהמטבח, וזאת בשל החלטת ועדת הערר משנת 2011. "פתרון זה רחוק מלהיות אידאלי", קבעה הוועדה. "יש להעדיף תכנון שיבטיח שימוש נוח ובטיחותי בחדר המוגן, באמצעות יצירת מבואת כניסה לממ"ד". ועדת הערר ציינה כי זאת גם עמדת פיקוד העורף, כפי שבא לידי ביטוי בתיקון לתקנות ההתגוננות. הוועדה קיבלה, איפוא, את העררים, והתירה את הקמת המרפסות והמבואות לממ"דים.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?