ועדת ערר לא קיבלה את הטענות ודחתה את הערר שהוגש על החלטת הוועדה המקומית רמת גן
ועדת הערר המחוזית בתל אביב דחתה לאחרונה ערר שהגיש בעל דירה נכה, שהתנגד לביצוע פרויקט תמ"א 38 ברמת גן.
המדובר בבקשה להיתר לשיפוץ, חיזוק והרחבת מבנה קיים בן 3 קומות מעל קומת עמודים ומעל מקלט תת קרקעי, הכולל 12 יחידות דיור, ברחוב חד נס בעיר. לבקשה הוגשה התנגדות מטעם העוררים, שהם בעלי זכויות בדירה בבניין. בהתנגדות נטען כי החניות החדשות תגרומנה לרעש עשן ולכלוך. הודגש כי העורר הוא נכה המתנייד באמצעות כסא גלגלים ונטען כי המעלית המתוכננת לא מתאימה לכסא גלגלים חשמלי וכי לא מתוכננת חניית נכה. עוד הועלו טענות ביחס להליך החתמת הדיירים מול היזם.
ההתנגדות בנוגע להנגשה התקבלההוועדה המקומית דנה בהתנגדות ואישרה אותה בחלקה: היא החליטה לדחות את ההתנגדות ביחס לחניות מהטעם שכבר כיום קיימות חניות בקומת הקרקע, ובנוסף מדובר בדירה הממוקמת בקומה הראשונה חזיתית לרחוב ובו נוסעות מכוניות וקיים רעש ועשן בכל מקרה. ההתנגדות ביחס להליך החתמת הדיירים נדחתה אף היא. לעומת זאת, ההתנגדות בכל הנוגע להנגשת המבנה התקבלה, ונקבע כי על מבקש ההיתר להציג אישור נגישות למעלית והובהר כי תכנית הבקשה להיתר כוללת גם חניית נכה.
כמו כן, הוועדה המקומית אישרה את ההקלה לבניית מתקני חניה במרווח קו הבניין ואת ההקלה בנסיגה בקומת הגג, אך דחתה את ההקלה בעניין מרפסות השירות. גם ההקלות בקווי הבניין וסגירת קומת הקרקע לתוספת שטחי שירות אושרו. עוד הורתה הוועדה המקומית על צמצום שטח קומת הגג החלקית למחצית משטח הקומה שמתחת ללא מרפסות, על תיקון טבלת השטחים, על תכנון מרפסות שירות ומסתורי כביסה בדירות, וקבעה תנאים והוראות שונות המפורטות בהחלטתה ובגיליון דרישות. על החלטת הוועדה המקומית הוגש הערר.
העורר רגיש לרעש וכל רעש מוציאו מאיזון
בערר נטען כי ההחלטה לאשר את מקומות החניה בקומת הקרקע שגויה ומבוססת על שגיאה עובדתית. עוד נטען כי דירת העוררים אינה מצויה כיום מעל מקומות חניה ואינה מעל רחוב ראשי, אלא מעל מרחב דשא, הפונה לרחוב צדדי ושקט (רחוב היד החזקה) וכי הקמת מתקני חניה חדשים לדירות החדשות תהפוך את חיי העוררים לבלתי נסבלים ותפגע בקניינם. עוד נטען כי העורר רגיש לרעש וכל רעש מוציאו מאיזון. לכן, העורר יסבול מאוד מרעש מתקני החניה מתחת לחלונות של סלון דירתו וחדר השינה שלו. העוררים שבו על הטענה כי הבקשה אינה כוללת חנית נכה.
היזם: העוררים אינם מתגוררים בבניין
בתגובה לערר טענה החברה היזמית העוררים כלל אינם מתגוררים בבניין נשוא ההיתר (שכיום אינו כולל מעלית), וכל התנגדותם מטרתה לקבל תמורה נוספת מעבר לזו שמקבלים יתר בעלי הדירות בבניין. עוד נטען, כי רחוב היד החזקה הוא רחוב דו סטרי ולא רחוב שקט וכי מטבע הדברים, פרויקט עיבוי וחיזוק מכוח תמ"א 38 כולל הקטנת שטחי גינון ופשרות תכנוניות שונות. החברה טענה כי בבניין מתוכננת גם חניה עבור נכה.
הוועדה המקומית ציינה כי החלטתה מתחשבת בעובדה שהעורר נכה המתנייד בכסא גלגלים, הן בכל הנוגע לדרישת התאמת המעלית והן בכל הנוגע לחניית נכה שמתוכננת במגרש.
ועדת הערר: הפתרון שנקבע סביר
לאחר ששמעה את טענות הצדדים קבעה ועדת הערר: "אנו סבורים כי בנסיבות העניין פתרון החניה שאושר על ידי הוועדה המקומית, לרבות מתקני החניה, הוא פתרון סביר, שהפגיעה שלו בעוררים ובסביבה אינה כזו שמצדיקה את ביטול מקומות החניה שהותרו. מיקום מתקני החניה נקבע באופן שמתחשב ככל הניתן בדיירי הבניין נשוא הבקשה להיתר, בקצה המגרש, בצמוד לקירות ממ"ד שלא קבועים בהם חלונות, באופן שהם נצפים מחלונות הדירות בזווית אלכסונית בלבד.
"לשאלתנו, הובהר לנו על ידי מבקשת ההיתר כי מתקן החניה עולה מעל פני הקרקע רק בעת שימוש, לצורך חניית הרכב, כך שהמתקן נמצא בגובה המקסימלי שלו רק דקות ספורות – בכל פעם שרכב מבקש להיכנס או לצאת מהחניה המוטמנת. ביתר הזמן הנראות היא של חניה רגילה על פני הקרקע. הובהר לנו כי קיימת קופסת הפעלה בצד המתקן ולא ניתן לשחרר את המפתח מקופסת ההפעלה מבלי להוריד ראשית את המתקן חזרה לקרקע. מכאן שההפרעה מהמתקן, בכל הנוגע לנראות שלו ושל הרכבים החונים בו, היא של דקות ספורות בכל פעם שנעשה בו שימוש.
"באשר לרעש שנטען כי ייגרם ממתקן החניה באותן דקות ביום בהן המתקן מורם, העוררים לא המציאו כל אסמכתא כי מדובר ברעש בלתי סביר".
הוועדה ציינה כי התועלת ממתקני החניה לכלל הדיירים עולה על ההפרעה הנטענת. בסופו של דבר החליטה כאמור הוועדה לדחות את הערר, בכפוף לכך שגם בחזית הפונה לרחוב היד החזקה, יסומנו בהיתר גדר חיה או אדניות ובהן שיחים צפופים, באופן שתיווצר הפרדה בין מיקום מתקני החניה לבין הרחוב.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
