banner
עו״ד בשמת פלג סרצ׳נסקי // צילום: רמי חכם
עו״ד בשמת פלג סרצ׳נסקי // צילום: רמי חכם

מנכ"לית איגוד המהנדסים: "לא ערוכים לבנות מיליון וחצי דירות"

עו"ד בשמת פלג סרצ'נסקי, שנכנסה לאחרונה לתפקיד מנכ"לית איגוד המהנדסים, תומכת בפרויקטים של פינוי בינוי, מתריעה שקיימים "הרבה חאפרים בשטח", ובעיקר חושבת קדימה: "ב-20 השנים הבאות הולכים לבנות בישראל עוד מיליון וחצי יחידות דיור, כולל בהתחדשות עירונית ואנחנו ממש לא ערוכים לכך". ראיון מיוחד ל"מגדילים"

צילום: רמי חכם

לפני שלושה חודשים נכנסה עו"ד בשמת פלג סרצ'נסקי לתפקידה כמנכ"לית איגוד המהנדסים. מה מדאיג אותה בעיקר? המצב בתחום ההנדסה האזרחית והשפעתו על העתיד. החזון שלה מדבר על תוספת של עוד אלפי מהנדסים אזרחיים בעיקר בתחום הבניה, הן בפרויקטים של תשתית והן בבניה רגילה, כולל התחדשות עירונית, זאת  לצד שיפור מעמד המהנדסים, הסדרת שכרם והקפדה שרק בעלי רישיון והתמחות יעסקו בתחום.

עו"ד פלג סרצ'נסקי (42) הגיעה לתפקידה עם רקורד מרשים. בין היתר, כיהנה כסגן היועץ המשפטי ברכבת ישראל וכמ"מ היועצת המשפטית בנת"ע- הרכבת הקלה של גוש דן.  כיום היא עוסקת בעיקר בניסיון לצמצם פערים בין המצוי ולרצוי: "ב-20 השנים הבאות הולכים לבנות בישראל עוד מיליון וחצי יחידות דיור, כולל בהתחדשות עירונית ואנחנו ממש לא ערוכים לכך. בעיקר לא בתחום המהנדסים, שם יש כיום מחסור של כ-5000 מהנדסים והפער הזה רק ילך ויחריף, אם לא נעשה משהו", אומרת פלג סרצ'נסקי, ומוסיפה כי:  "אנחנו בקשר עם האוצר ועם המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) כדי לקדם את הנושא  ולמצוא פתרונות מהירים, אבל זה עלול לקחת עוד 5-6 שנים".

גם המצב המקצועי של המהנדסים העובדים כיום בשטח מדיר שינה מעיניה מכיוון שלא כולם אכן סיימו את התואר ורשומים במאגר: "יש היום הרבה חאפרים בשטח, בכל תחומי ההנדסה האזרחית.  אנשים שעובדים ללא רישוי ואישור ופוגעים הן באיכות הבניה והן מסכנים חיי אדם. תראו כמה פועלי בניין נהרגו בשנה האחרונה ותבינו. זאת ממש זילות של התחום", אומרת עו"ד פלג סרצ'נסקי, "אם  לא יהיה איחוד פעילות בכל תחומי ההנדסה ותהיה חובה לכל מהנדס בתחומים השונים, כמו בתחום בטיחות האש, הבניה התנועה, המים והתחבורה , להוכיח כי הוא מומחה ומנוסה בתחום וכי הוא למד הנדסה אזרחית, נמשיך לראות עוד הרבה ליקויים בענף הבניה".

כיצד פותרים את הבעיה?
"איחוד פעילות בין כל הגורמים בתחום תאפשר חלוקת סמכות ואחריות, תעלה את איכות הבניה ותפחית את מספר התאונות והנפגעים בענף.  לצורך כך אנחנו רוצים להסדיר את נושא הרישוי של המהנדסים כדי שאנשים שלא הוכשרו לא יועסקו בפרויקטים של בניה וזה ייתן תוצאות טובות יותר, יסייע לתושבים וישמור על הבטיחות.  

"אנחנו כעת מקדמים את זה ביחד עם המועצה הארצית לאדריכלים ומהנדסים ורואים בזה את אחד העוגנים החשובים שלנו. כמו כן אנחנו בקשר עם משרד התחבורה, האחראי על פרויקטים גדולים של תשתית, ושם אנחנו רואים נכונות גדולה ליצור שינוי בשטח וכן במשרד הבינוי והשיכון. יש תוכנית 2030 של הממשלה וכלל לא ברור איך השוק יהיה ערוך לזה  ואנחנו מנסים כולנו יחד למצוא את הפתרונות".

"בהתחדשות עירונית עדיף הריסה ובניה מחדש של בנינים ישנים"

פרויקטים רבים שמהנדסים פוגשים בשטח הם פרויקטים של התחדשות עירונית על היבטיה השונים. פלג סרצ'נסקי מסתכלת על התחום הזה מנקודת המבט הסיסמית, של רעידות אדמה.

"מהנדסים הם חלק בלתי נפרד מהמנגנון בתחום הזה ולכן אנחנו יושבים עם מכון התקנים ועם מינהל התכנון ובודקים מה כדאי ואפשרי היום", היא אומרת, "חיזוק, פינוי בינוי או הריסה ובניה מחדש. לדעתי עדיף הריסה ובניה מחדש מהיסוד  וגם המדינה מתחילה להבין את זה. יש הצעת חוק של משרד המשפטים להוריד את אחוז ההסכמה של הדיירים להריסה מהיסוד של בניין מ 80% כיום ל-66%, בדיוק כמו ההסכמה הנדרשת לחיזוק הבניין, כי מבחינה סיסמית בעת רעידות אדמה זה הרבה יותר נכון. צריך לזכור שחיזוק ותוספת בניה מתבססים הרבה פעמים  על היסודות הישנים של הבניין, דבר שלא בדיוק יוכל להגן על הבניין בעת רעידת אדמה. כשבונים את הכל מחדש יש יכולת לבצע תכנון נכון ומדויק יותר. גם בעיריות מתחילים להבין את זה והלכים יותר לכיוון של בניה והריסה של מתחמים ובנוסף, זה מגדיל את כמות השטחים הציבוריים".

ואיך את רואה את זה קורה בת"א ?
"הבניה לגובה של פרויקטים היא בלתי נמנעת לא רק בת"א. הצפיפות הקיימת כבר כיום יחד עם השיעור הגבוה יחסית של הגידול באוכלוסייה  יוצרים ביקוש אדיר ליחידות דיור חדשות , גם בהתחדשות עירונית אבל צריך לזכור שמצד שני צריך שטחים ירוקים, שמירה על הקהילה ויצירת  סביבה עירונית נעימה לתושבים. לכן הבניה בעיקר בת"א תהיה בניה לגובה. בניה של מתחמים וזה גם יאפשר לשפר את התשתיות בכל שכונה".

אילו עוד נושאים עומדים על סדר יומך ומה החזון שלך לטווח הארוך?
"החזון שלי הוא לשפר את מעמד המהנדסים, הן מבחינת שכר והן מבחינת חלוקת הסמכויות והאחריות שלהם בפרויקטים. שכר המהנדסים היום הוא מאוד נמוך ולכן אולי גם מורגש  מחסור בהם בשטח. היום התעריף של חשכ"ל (החשב הכללי) של מהנדס עומד רק על כ-313 שקלים לשעה בעוד שעו"ד מקבל כ- 500 שקלים לשעה. בנושא חלוקת הסמכויות והאחריות של  המהנדסים, אין הגדרה למה זה בדיוק מנהל פרויקט בכל תחום והחוק כלל לא מסדיר את זה. בשטח יש פער גדול בין תפקיד מנהל פרויקט בפרויקטים לאומיים גדולים כמו בנתיבי ישראל וברכבת ישראל לבין אלה שעוסקים בבניה של משרד הבינוי והשיכון וצריך להסדיר את זה  גם בתוך המכרזים והחוזים עצמם של כל פרויקט ופרויקט".

בין כל השינויים המתוכננים באיגוד המהנדסים להווה, מישירים באיגוד המהנדסים גם מבט חצי שנה  קדימה לעבר חודש נובמבר. אז יתקיים בת"א לראשונה כנס של כ-2500 מהנדסים מתחומים שונים, שיאגד בתוכו  אנשים העוסקים בכל סוגי הפרויקטים, בנושאים שונים ואף יהווה את הכנס הגדול ביותר שערך איגוד המהנדסים אי פעם. כל  זאת כדי להניע את השינוי בשטח, עליו מדברים כאן, ובתקווה לפתח מסורת שתמשך עוד שנים רבות, בה יוכלו המהנדסים להחליף דעות, להרחיב את אופקיהם ולהבין יותר טוב את כל הקורה מסביבם בשטח, בכל סוגי הפרויקטים.

לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן

בואו להגיב ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו עכשיו לקבוצת הפייסבוק הפורום הישראלי להתחדשות עירונית >>> להצטרפות

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות