אדריכל יוסי סיון // צילום: סטודיו וואן
אדריכל יוסי סיון // צילום: סטודיו וואן

השורדים: ניצחון הרוח והבניין של אדריכל יוסי סיון

הוא נולד במחנה פליטים ברוסיה, לאחר שהוריו שרדו את השואה, התגורר בדירת 2 חדרים ביפו אליה פלשו מספר משפחות, ולימים חזר כאדריכל ומנטור לבנייה על אדמות רוסיה ופולין, שם הושמדו מרבית בני משפחתו: "זו תחושה שפה באמת ניצחנו את הגרמנים"

אילן ליזרוביץ 02.05.2019

תמונה: אדריכל יוסי סיון // צילום: סטודיו וואן

סיפור הניצחון האישי של יוסי סיון (74), אחד מאדריכלי העל בישראל ומנטור עולמי, מתחיל בימים שלקראת סיום מלחמת העולם ה-2, מתוך הכאוס והחורבן שהותירו אחריהם המוות וזוועות השואה. שם, במחנה פליטים, לאחר שהוריו שרדו את השואה, נולד יוסי סיון.

"נולדתי במחנה פליטים בטשקנט (כיום אוזבקיסטן, דאז חלק מרוסיה) לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, לשם ברחו הורי  מאימת הגרמנים", הוא מספר, "אבי קיבל צו גיוס לאחר שהגרמנים פלשו לפולין והוא ברח תחילה מפולין לכיוון רוסיה יחד עם שני חבריו. השלושה נתפסו אלא שהחברים הוחזרו לפולין ואילו אבי הועבר למחנה בסיביר, משם הצליח לברוח לטשקנט. במחנה הפליטים נפגשו אביו ואמו, ילידת ברדיצ'ב, שבאוקראינה, "אימי גדלה כקומוניסטית, ופונתה לטשקנט, שכונתה אז עיר הלחם, בשל מאגרי התבואה הרבים שבה", מספר סיון.

המשפחה של אביו הושמדה בשואה והמשפחה של אימו נשארה ברוסיה ועלתה חלקה בשנות ה-70 וחלקה בשנות ה -90. יוסי עלה עם הוריו ב-1948 לארץ, בהיותו בן 3, לאחר שבדרכם ארצה הם שהו במחנה עולים בגרמניה, שם נולדה אחותו.

הכדורגל שהפך את יוסי סיון למלך השכונה ביפו
בהגיעם לארץ, עברה המשפחה להתגורר במחנה עולים בחיפה אלא שאז הוריו חיפשו דרך מילוט נוספת לתחילתם של חיים חדשים, ובסופו של יום הם פלשו יחד עם משפחה נוספת לדירת 2 חדרים ביפו, ממנה ברחו בעליה הערבים. "בהמשך הצטרפה אלינו עוד משפחת קרובים, שהגיעה מרוסיה דרך סין והם ישנו על מזרונים על הרצפה. היינו ממש חסרי כל. להורים שלי לא היה מקצוע, כי הם הפסיקו את הלימודים בגיל מוקדם באירופה  ואבי התחיל לעבוד בסלילת כבישים ואח"כ בשקם", אומר סיון, שמצליח למרות הכל לזכור את הרגעים היפים במציאות של אותם ימים: "למרות שלא היה הרבה כסף, אני יכול לומר שבהחלט הייתה לי ילדות מאושרת בחוף הים של יפו ליד הבית, שם שיחקנו בין ובתוך המפעלים הנטושים. בשכונה שלי גרו אז חנה לסלאו, יונה אליאן וחיים רמון. יום אחד קיבלתי מתנה מקרובי משפחה שהגיעו לבקר. זה היה כדורגל מעור והוא הפך אותי למלך השכונה. עד היום אני פוגש אנשים שזוכרים אותי מהידות עם הכדורגל".

"סגרתי מעגל"
כבר מימי ילדותו בארץ, יוסי סיון היה יצירתי ועסק בציור, בבישול, בניית רובי חוליות ועגלות "עימם נסענו ושיחקנו וכולם אמרו שאולי אהיה מהנדס או אדריכל", הוא אומר, "לאחר שלמדתי אדריכלות גרנו בשכונת הלל בר"ג, שכונה מעורבת של וילות, לצד שיכונים וכך למדתי שיש בארץ, עשירים, מעמד ביניים ועניים, איתם גרתי ביפו".

לימים, כשותף למשרד "יסקי, מור סיון", תכנן יוסי סיון מאות פרויקטים בארץ ובעולם, ובהם מגדלי יו, מגדלי אקירוב, מגדל האופרה, מגדל אלקטרה- כולם בת"א ועוד מגדלי מגורים, משרדים שכונות ופרויקטים בערים שונות בחמש יבשות על פני הגלובוס, לרבות במדינות פולין, רוסיה, ניגריה פפואה ניו גיני סרביה ועוד.

לשאלה אילו תחושות אוחזות בו כשהוא בונה את אותן ערים שמהם ברחו הוריו מאימת השואה, הוא אומר: "כשהגעתי בהתחלה לוורשה בפולין ולסוצ'י ברוסיה, הרגשתי קצת זלזול בהם, כי הרי הבתים במזרח אירופה נבנו בתקופה הקומוניסטית, בשיטות מיושנות ולא מודרניות. להפתעתי הרבה כשהגעתי לרוסיה התחילה לחזור אלי השפה ששמעתי בבית והתחלתי ללמד אותם שיטות בניה. זה כבר היה ניצחון קטן. עם הזמן גיליתי שם אנשים מאוד נחמדים ומתורבתים ויצרתי קשרים עם הרבה מאוד אנשי מקצוע. במקביל התחלתי גם לעבוד בארץ עם הרבה מאוד עולים מברה"מ לשעבר וכך, אני העולה, סגרתי מעגל וקלטתי עוד עולים מאותם מקומות שהגעתי".

העובדה שאתה מגיע ממשפחה של ניצולי שואה השפיעה?
"ההורים שלי כמעט ולא דיברו בבית על השואה אבל זה בהחלט היה נוכח. זה לא היה במודע אבל אני מניח שזה בהחלט השפיע. לפני 21 שנה, ב -1998 לקחתי את אבא שלי לטיול שורשים בטשקנט ואז הוא קצת נפתח. ראיתי איפה הוא נולד. בפעם הראשונה מאז הוא עזב הוא חזר לבית ילדותו, שהדיירים  שגרים בו שילמו תחילה שכר דירה לסבתא שלי, עד שנלקחה למחנה השמדה. ראינו את כל בתי המשפחה שגרו בקרבה וניסיתי להבין מה קרה שם, מה עבר עליהם ואיך נראו חייהם לפני השואה".

היום כשאתה מגיע למקומות האלה כאדריכל בעל שם עולמי, איך אתה מרגיש?
"היום אני כבר מגיע כמנטור בתחום הבניה והם רוצים רק ללמוד ממני. שיניתי שם הרבה דפוסי בניה וזאת בהחלט גאווה גדולה ותחושה שפה באמת ניצחנו את הגרמנים ואת כל מי שסייע להם ברדיפת העם היהודי, במיוחד כבן למשפחה ניצולת שואה, שחלק גדול ממנה ניספה על אותן אדמות".

לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן

בואו להגיב ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו עכשיו לקבוצת הפייסבוק הפורום הישראלי להתחדשות עירונית >>> להצטרפות

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות