banner
תל אביב // Depositphotos
תל אביב // Depositphotos

80 שנה לאחר שהועברה לרשות הנציב העליון, נדחתה דרישה להשיב קרקע בצפון תל אביב לבעליה המקוריים

בני משפחת מוגרבי עתרו לבית המשפט להשיב לרשותן קרקע באזור הגוש הגדול בצפון העיר. בית המשפט קבע שהקרקע לא הופקעה בכפייה

זיו גולדפישר 12.03.2023

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה דרישה של בני משפחת מוגרבי, ממייסדי הקולנוע המיתולוגי בעיר, להשיב לרשותן קרקעות באזור "הגוש הגדול" בצפון תל אביב, שעליו נבנתה שכונת "צפון מערב העיר". לטענת העותרים, הם נאלצו להעביר את הקרקעות בכפייה לרשות הנציב הבריטי לפני 80 שנה. בית המשפט דחה את טענתם.

הפרשה החלה, כאמור, לפני 80 שנה. אבי המשפחה, יעקב שלמה מוגרבי, רכש חלקה בת 102.4 דונמים באזור הגוש הגדול, והגיש יחד עם בעלים נוספים תכנית לפרצלציה. בשנת 1944 הוא ביקש מרשם הקרקעות ביפו לרשום כמה חלקות, בשטח של 23 דונמים, על שם הנציב העליון, כדי שימשו לייעוד של דרכים. לאחר הקמת המדינה, השטחים הללו עברו לרשות מדינת ישראל.

בשנת 2015 פורסמה תכנית להקמת שכונת "צפון מערב העיר", על שטח של 1,900 דונמים, ביניהם השטחים שרכש יעקב שלמה מוגרבי, שהלך לעולמו 30 שנה קודם לכן. התכנית כללה הקמת רובע עירוני חדש בצפון-מערב העיר, הכולל 10,000 יח"ד. לתכנית לא הוגשו התנגדויות.

רק כעבור שש שנים, בשנת 2021, שלחה יורשיו של מוגרבי מכתב שבו טענו כי הפרשת החלקות שהיו בבעלות יעקב שלמה מוגרבי ורישומן על שם הנציב העליון לצרכי ציבור, בוצעו באילוץ לאור הדרישות שהוצגו למוגרבי כתנאי לאישור הפרצלציה. לטענת בני המשפחה, במסגרת התכנית להקמת השכונה, הוקצו למדינת ישראל בגין בעלותה בחלקות שהפריש מוגרבי 225 יח"ד. 

עוד נטען כי מיום רישום החלקות הציבוריות בשנת 1944 על שם הנציב העליון, הן עמדו ריקות, ולא נעשה בהן שימוש ציבורי. בני המשפחה טענו עוד כי לאור שינוי ייעוד החלקות בתב"ע ממטרה ציבורית לדרכים ושטח ציבורי פתוח לייעודים סחירים של מגורים, יש ליורשים זכות לרכישת המקרקעין.

לאחר שלא התקבלה תשובה לטענתם, הגישו מנהל עזבונו של שלמה מוגרבי, בנו של מוגרבי שהלך לעולמו בשנת 2020, ונכדתו אסתר יודקובסקי ליבר, עתירה נגד המדינה בדרישה להשיב להם את הבעלות על השטח. באי כוחם של בני המשפחה טענו כי הקרקע הופקעה בכפייה מידי מוגרבי. המדינה, מנגד, טענה כי מוגרבי היה זה שיזם את התכנית והוא הוא זה שפנה לנציב העליון וביקש לרשום על שמו את החלקות, וכל זאת משיקולים של רווח.

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת אביגיל כהן, דחתה את העתירה. בפסק הדין היא קבעה  כי הקרקעות לא הופקעו בכפייה מידיו של מוגרבי, ולא ניתן לקבוע כי הייתה כפייה ברישום החלקות על שם הנציב העליון. "לא עלה בידי העותרים להוכיח כי העברת החלקות על שם הנציב נעשתה בכפייה ממשית, ודי בכך כדי להביא לדחיית העתירה", נכתב בפסק הדין.

השופטת, כאמור, דחתה את העתירה והטילה על העותרים הוצאות משפט בסך 15,000 שקלים.

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות