סירבו לחתום על הסכם ליווי - וחשופות לתביעת ענק של 13.9 מיליון שקל

הדיירות הסרבניות סירבו לחתום על הסכם ליווי פיננסי לפרויקט תמ"א 38, בטענה שהחתימה היא לטובת חברת ליווי פרטית ולא לטובת בנק או מוסד פיננסי. לאחר שהוגשה נגדן תביעה, הן ביקשו  לסלקה על הסף, בטענה שהדרישה מהן לחתום על ההסכם אינה לגיטימית. בית המשפט לא התרשם מהבקשה, וקבע כי ההליך יימשך: "אין הצדקה לכך שתביעה המיועדת למימוש הפרויקט, תסולק על הסף מבלי שימוצה הבירור בעניינה", נכתב בהחלטה.

הרקע לתביעה הוא פרויקט תמ"א 38/2 (הריסה ובנייה) בבניין בכרמל בחיפה. הרוב המוחלט של בעלי הדירות חתמו על הסכם מול החברה היזמית ועל מסמכי הליווי, מלבד הבעלות של דירה אחת, שהן הנתבעות, המסרבות לחתום על הסכם הליווי. בתביעה שהגישה החברה היזמית ודיירי הבניין בבית המשפט המחוזי בחיפה הם ביקשו להורות לדיירות לחתום על מסמכי הליווי, וכן דרשו להורות להן לפצות אותם בכ-13.9 מיליון שקל בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מעיכוב הפרויקט.

בתביעה נטען כי הנתבעות מסרבות לחתום על המסמכים הנדרשים לקידום הפרויקט, למרות שחתמו על חוזה התמ"א. התובעים טוענים עוד כי הנתבעות מנסות לסחוט הטבות שאינן מגיעות להן, וכי סירובן לחתום על המסמכים מהווה הפרה יסודית של ההסכם וחוסר תום לב. בדירתו של הנתבעות מתגוררת דיירת מוגנת, ולטענת התובעים הנתבעות מנסות להשתמט מחובת תשלום הפיצוי לדיירת, כפי שנקבע בפסק דין חלוט, ומנסות לגלגל חיוב זה על היזם. התנהלות זו, לטענת התובעים, מעכבת את הפרויקט וגורמת להם נזקים כספיים אדירים. התובעים טוענים כי מדובר בתביעה שהוגשה בלית ברירה, לאחר שנים של עיכוב מצד הנתבעות בכל תירוץ אפשרי בניסיון לזכות בתמורות עודפות והטבות שהן לא זכאיות להן.

הנתבעות טוענות מנגד כי יש לדחות את התביעה על הסף, מאחר שהיא מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. לטענתן, דרישת התובעים לחייבן לחתום על מסמכי הליווי אינה לגיטימית, כיוון שהיא לטובת חברה פרטית ואינה בנק או מוסד פיננסי מוכר כפי שהוגדר בחוזה התמ"א. עוד טוענות הנתבעות כי מסמכי הליווי דורשים מהן ערבות אישית או שעבוד דירתן לחוב של עשרות מיליוני שקלים, בניגוד להוראות הסכם התמ"א ולחוק המכר. בנוגע לדיירת המוגנת המתגוררת בדירתן, הנתבעות טוענות כי היזמים התחמקו מניהול משא ומתן עמה וניסו להפיל עליהן את האחריות לפינויה.

לאחר שהתקיים קדם משפט בו נעשו ניסיונות שלא צלחו, לקידום הסכמות בין הצדדים, הגישו הנתבעות בקשה לסילוק התביעה על הסף, שבה חזרו על טענותיהן כנגד הסכם הליווי. עוד נטען בבקשה כי התביעה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, וניסיון לפגוע שלא כדין בזכויות הקניין שלהן בגג הצמוד לדירתן.

השופטת לובנה שלאעטה חלאילה לא התרשמה מבקשת הנתבעות. "המחלוקת בין הצדדים אינה מסוג המחלוקות שניתנת להכרעה בבקשה לסילוק על הסף, ואין זו המסגרת הדיונית המתאימה לדיון בטענות ההגנה של הנתבעות", נכתב בהחלטת השופטת, שהוסיפה כי "השאלה אם מסמכי הליווי הבנקאי הוא בהתאם להסכם התמ"א או חורג ממנו, הטענות בדבר זהות הגורם המלווה, היקף הבטוחות ואם סירובן של הנתבעות לחתום על המסמכים היה מוצדק אם לאו, אינן שאלות שניתנות להכרעה אך על סמך כתבי הטענות. היסטוריית ההליכים בין הצדדים, ההסכמות החוזיות ביניהם ומורכבות הטענות, כל אלה מצדיקים בירור אמיתי, עובדתי ומשפטי, שאין מקומו בבקשה לסילוק על הסף".

השופטת הבהירה עוד כי הבניין שבגינו הוגשה התביעה נבנה בשנות הארבעים ויש אינטרס ציבורי לבחון קידומו של הפרויקט לאחר שזה קיבל היתר כדין. "איני רואה הצדקה לכך שתביעה המיועדת לקידום מימוש הפרויקט, שעה שכבר נחתם הסכם תמ"א והתנהלו מספר הליכים בין הצדדים בעבר, תסולק על הסף מבלי שימוצה הבירור בעניינה", סיכמה השופטת, שהטילה על הנתבעות הוצאות בסך 5,000 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן