הטענה של הרב נגד התחדשות: הבניין החדש יעלה בגובהו על מבנה ישיבת פוניבז'

הרב מבני ברק הודיע על התנגדותו לפרויקט הריסה ובנייה הכולל הקמת בניין בן 7 קומות, בטענה כי המבנה יהיה גבוה יותר מישיבת פונוביץ, דבר האסור מבחינה הלכתית. יו"ר ועדת הערר במחוז תל אביב, עו"ד רויטל אפלבוים, שדנה בבקשתה להגיש ערר נגד מתן היתר לפרויקט, פחות התרשמה מהטענות, ובהחלטתה לדחות את הבקשה, כתבה אפלבוים כי הבקשה להיתר הוגשה כתואמת תכניות חלות. בהתייחסה לטענות על המאפיינים הייחודיים של אוכלוסיית בני ברק ועל הפגיעה ברגשותיהם, כתבה יו"ר הוועדה: "חזקה היא כי שיקולים מסוג זה נלקחו בחשבון שעה שנקבעו הוראות התכנית, בפרט נוכח חשיבותם לאוכלוסיית בני ברק, וחזקה על הוועדה המקומית כי הם לא נעלמו מעיניה גם לעת אישור הבקשה להיתר".

ישיבת פונוביץ, המוכרת יותר בתור ישיבת פוניבז', היא אחת מהישיבות החשובות בארץ בציבור החרדי. לפני כשנה אישרה הוועדה המקומית בני ברק בקשה להיתר בנייה לפרויקט התחדשות עירונית במסלול הריסה ובנייה של בניין מגורים ברחוב ראב"ד, הנמצא בסמיכות לישיבה. הבקשה כוללת את הריסת הבניין הקיים והקמת בניין חדש תחתיו בן 7 קומות ו-13 יח"ד. בבקשה  להארכת מועד להגשת ערר נגד ההיתר, טוען הרב כי הוא מתגורר בסמיכות למקרקעין, וכי נודע לו לראשונה על קיומו של היתר הבניה רק שנה לאחר שאושרה, וזאת בעקבות שילוט שהונח במקרקעין המבשר על קיומו של הפרויקט.

בבקשה להארכת מועד להגשת ערר שהגיש לוועדת הערר במחוז תל אביב, כתב הרב כי  הבניין שרוצים לבנות מתעתד לעלות בגובהו מעל בית הכנסת ובית מדרש פונוביץ המצוי בסמוך, לטענתו, מדובר בחריגה מאיסור הלכתי ופגיעה במעמדו וכבודו הציבורי של בית הכנסת. לטענתו עמדה זו מייצגת את "הרוב המוחץ" בשכונה ובעיר עצמה. עוד נטען כי הפגיעה בכבודו ובמעמדו של בית המדרש מהווה פגיעה באינטרס הציבורי, במרקם הקהילתי וברגשות הציבור, נוכח מעמדו המיוחד של בית המדרש עבור הקהילה המקומית. עוד טען הרב כי אורח חייו של הציבור, ערכיו ואופי ומרקם הקהילה נקבעו כשיקולים תכנוניים לגיטימיים בעלי משקל רב בעת בחינת תכניות.

יו"ר הוועדה, עו"ד רויטל אפלבוים, ציינה בהחלטתה לדחות את בקשת הרב כי הבקשה להיתר הוגשה כתואמת תכניות חלות וללא הקלות, ואושרה ב"מסלול ירוק" על ידי רשות הרישוי של הוועדה המקומית. מכאן, קבעה, מדובר בבקשה שאין חובה לפרסם אותה להתנגדויות הציבור, ולמעשה אין עומדת לציבור זכות התנגדות ביחס אליה. "בהיעדרה של זכות התנגדות, אין למבקש גם זכות עמידה בפני ועדת הערר, זאת, אלא אם יוכלו להצביע על פגם של אי חוקיות", נקבע בהחלטה.

יו"ר הוועדה הבהירה כי הרב לא העלה כלל טענות לאי חוקיות ההיתר או לסטיה מתכנית, אלא הסתמך בבקשה על איסור הלכתי (לכאורה) על בית מגורים שגובהו עולה על גובהו של בית הכנסת. "איסור כאמור, ככל שקיים, אין מקורו בדיני התכנון והבניה, ומובן כי ועדת הערר אינה האכסניה המתאימה לבחון את הסוגיה במישור ההלכתי", נקבע בהחלטה. 

עו"ד אפלבוים הוסיפה כי הבקשה להיתר הוגשה כאמור כתואמת תכניות חלות, והתכניות הסטטוטוריות החלות באזור מתירות הקמת בנייני מגורים בגובה המבוקש. עוד הבהירה יו"ר הוועדה כי שיקולים מהסוג שהעלה הרב נלקחו בחשבון שעה שנקבעו הוראות התכנית, בפרט נוכח חשיבותם לאוכלוסיית בני ברק. "חזקה על הוועדה המקומית כי הם לא נעלמו מעיניה גם לעת אישור הבקשה להיתר", נכתב.

בהחלטה נכתב עוד כי מאפייניה הייחודיים של אוכלוסיית המקום הינם שיקול לגיטימי ואף חשוב במניין שיקולי התכנון. עם זאת, נכתב, מאפיינים אלה צריכים לבוא לידי ביטוי בעת קביעת עקרונות התכנון, קרי בעת אישור התכניות שתכליתן לעצב את התכנון המקומי. "איני מתיימרת להבין או לדקדק בסוגיות הלכה, ובטוחני כי רוחב ידיעתו של המבקש בסוגיות אלה גדול עשרות מונים מידיעותיי. על כן אין גם כל כוונה בהחלטה זו לחלוק על עמדתו ההלכתית בנושא. יסודה של החלטה זו ברציונל לפיו שיקולים הלכתיים כאמור אינם יכולים להוות בסיס יחיד לשלילת זכויות מוקנות על פי התכניות החלות, בפרט מקום בו הליך הרישוי כבר הסתיים והיתר הבניה כבר ניתן", סיכמה יו"ר הוועדה את החלטתה, שבה דחתה כאמור את הבקשה להארכת מועד להגשת ערר נגד אישור היתר הבנייה.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן