אלעזר במברגר: "העיסוק שלנו בהתחדשות זו שליחות, אנו רוצים לבסס בנייה ותקומה"
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אירחה היום (8.4) כנס משותף עם האקדמיה, בו השתתפו מרצים מאוניברסיטת תל אביב, חיפה, הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון ועוד. הכנס עסק בתפיסותיהם של בעלי המקצוע הפועלים בשוק ומניעים אותו וכלה בהשפעה על סביבת המגורים לאחר סיום פרויקט ההתחדשות עירונית.
שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, פתח את הכנס ואמר: "התחדשות עירונית הפכה למוצר מבוקש ונושא מהותי שמעסיק את כל העולם המערבי, הנתונים בישראל חיוביים אבל זה לא מספיק, הערים שצריכות להתחדש נמצאות בפריפריה ולשם נביא את זה. קורת גג זה צורך בסיסי לכל אדם. התחדשות עירונית עם כל היתרונות אינה תהליך פשוט, ולמרות זאת אנחנו רואים לאט לאט תהליך שהפך ליעיל וראוי, כאשר היום הזה הוא עוד הזדמנות לקידום של כיווני מחשבה חדשים וקידום התחום".
מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר, אמר בדבריו כי: "העיסוק שלנו בהתחדשות זו שליחות, ובמיוחד בימים אלו בהם אנו רוצים להפיץ טוב מול הרוע, ולבסס בנייה ותקומה מול מי שרצו להחריב ולהרוס. הרשות הממשלתית היא גוף צעיר שמאסדר את התחום הצומח ביותר בנדל"ן הישראלי, ואנחנו רוצים להפעיל את הכלים הכבדים שבידינו באופן אחראי ומדויק. חלק מזה הוא המפגש היום, במסגרתו יוצגו עבודות מחקר המשקפות מגוון של רעיונות ודעות, חלקן עוסקות בנושאים שעולים מדי בפעילות היום יומית שלנו, וחלקן מטרתן לפתוח את הראש לכיוונים חדשניים".
עוד בין הסוגיות שהעלו המשתתפים, ד"ר רינה דגני, ממכון גיאוקרטוגרפיה, ציינה כי מיעוט מתוך הדיירים בבניינים שעברו התחדשות הם דיירים שחזרו אל הבניין, והציעה לבצע חשיבה מחודשת ולהסיט את הדגש בהתחדשות לחיזוק ועיבוי לעומת הליכי ההריסה והבנייה מחדש. ד"ר מירב אהרון גוטמן, מהטכניון, סברה כי הגישה הרווחת שבעלי הדירות הם קורבנות חלשים היא טעות, שכן יש תופעה גדולה של מינוף עצמי בפרויקטים כאלו, והם מצליחים לקדם מוביליות חברתית של משפחות רבות.
עוד התייחסו הדוברים בכנס לנושא יצירת ציפוף אופטימאלי, גם בהתייחסות לטרנדים ומחקר השוואתי בכמה מדינות בעולם, לשימוש בכל מיני שטחים עליהם עוד לא פותחה תורת התייחסות סדורה, כמו גגות של בניינים ועוד.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
