הכפישה יזם פרויקט תמ"א 38: "משתין בקשת" // Depositphotos

דיירים יפצו קבלן בפרויקט תמ"א 38 בעקבות ביטול ההתקשרות עמו

קבלן עבודות בניין תבע בסך 700 אלף שקל דיירים בעקבות החלטתם לבטל את ההתקשרות עמו בפרויקט תמ"א 38 ופוצה בכ-80,000 ₪. השופטת: "לא מצאתי מקום להכריע בטענותיהם הסותרות של הצדדים"

רונן דמארי 04.06.2020

הקבלן הגיש לבית משפט השלום ברחובות תביעה על סך 700,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מביטול ההתקשרות אתו.

מהתביעה עולה כי הנתבעים המתגוררים ברחוב הרא"ה ברחובות ביצעו בבניין המשותף פרויקט שכלל הוספת תשע דירות חדשות, הרחבה של הדירות הישנות ושיפוץ יסודי של הבניין. עוד עולה כי בדצמבר 2013 נחתם הסכם בין הקבלן ובין נציגי הנתבעים לביצוע עבודות הגמר בבניין וחודשיים לאחר מכן הוא החל בביצוע העבודות.

עוד על פי התביעה, בחודש מרץ 2015 שלחו הנתבעים מכתב לקבלן בו הם מודיעים לו על ביטול ההסכם וגמר חשבון וזאת בטרם סיים הקבלן לבצע את העבודות על פי ההסכם בין הצדדים.

בתביעה שהגיש, טען הקבלן כי: "הפרויקט נוהל באופן כושל, הן בפן המקצועי, הן בפן הכלכלי, בעלי המקצוע הוחלפו בתדירות גבוהה ותקציבו נפרץ לחלוטין. לשיטתו, הנתבעים ביקשו לסגור את הפרצה התקציבית שנוצרה על גבו. הנתבעים, כך נטען, טפלו על התובע עלילות ופיטרו אותו כביכול בשל אי עמידה בלוחות זמנים, כשהסיבה האמיתית לפיטוריו הייתה ניסיון של הנתבעים לחסוך בתשלומים". לגופם של דברים, טען התובע כי הנתבעים לא שילמו לו את מלוא התשלומים להם היה זכאי. נטען כי למרות שבהסכם שנכרת בין הצדדים נרשם כי מדובר בהסכם "פאושלי", בפועל סוכם שהתשלום בגין העבודות יהיה לפי מדידה. 

התובע טען עוד כי אינו קורא עברית והאמין להבטחות הנתבעים שבתום עבודתו תבוצע מדידה סופית על ידי המפקח. ואולם, כשביקש התובע שתיערך המדידה הסופית לצורך סיכום ההתחשבנות, סירבו הנתבעים לבצע כל מדידה בבניין ומשכך, אין הנתבעים יכולים להעריך את היקף התשלום המלא המגיע לתובע. 

התובע מוסיף וטוען כי הנתבעים הפרו את ההסכם עמו והודיעו לו על ביטול ההסכם בתואנות שווא. הוא טען כי הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך שביצע רק שני שליש מההסכם, הפגיעה בשמו הטוב ואובדן רווחים מגיעים לסכום של למעלה ממיליון שקלים, אולם בשל צרכי אגרה העמיד את תביעתו על סך של 700,000 ₪ בלבד.

מנגד, הנתבעים טוענים כי בניגוד להצהרותיו, התובע אינו קבלן רשום בפנקס הקבלנים ועבד ללא רישיון. התובע לטענתם גם לא העביר לנתבעים חשבוניות מס כדין בגין התשלומים אשר שולמו לו, בסך 588,029 ₪. 

הנתבעים דחו את טענת התובע לפיה הוסכם על מדידה ומפנים להסכם, בו נקבע במספר סעיפים כי הינו "פאושלי". לטענתם, ההסכם משקף את ההסכמות בין הצדדים וכי ההסכם הוקרא לתובע, הן בפגישה שהתקיימה בשלב המשא ומתן והן עובר לחתימתו. הנתבעים טוענים אף כי התובע לא הוכיח את הנזקים הנטענים, שכן לא צירף חוות דעת מומחה לתמיכה בטענותיו. עוד נטען כי התובע הוא שהפר את ההסכם ועיכב את קצב התקדמות העבודות. בין השאר, מציינים הנתבעים כי התובע עזב את האתר לתקופה של מספר חודשים והותיר את בנו חסר הניסיון תחתיו, דבר שהאט את ביצוע העבודות ופגע באיכותן. כן נטען כי התובע ובנו החלו לקחת עבודות שיפוץ פרטיות אצל שכנים בבניין על מנת להרוויח כספים נוספים, ובכך גרמו לעיכוב נוסף. 

לתובע, כך נטען, ניתנו מספר התראות ורק לאחריהן נשלח לו המכתב על ביטול ההסכם. לבסוף, טוענים הנתבעים כי שילמו לתובע את כל התשלומים בזמן ובמזומן. נטען כי הנתבעים נאלצו, בניגוד להוראות ההסכם, לממן לתובע חומרים, כלי עבודה ותשלומים אחרים, אשר לפי ההסכם היה על התובע לספקם. משכך, הוסכם בין הצדדים שסכומים אלה יקוזזו בסופו של יום מהתשלומים שיגיעו לתובע וכך אכן נעשה באופן שוטף במהלך התשלומים ששולמו לתובע מדי חודש בחודשו, מבלי שהתובע הלין על כך טרם הגשת התובענה. 

בכתב תשובתו ציין התובע כי כל טענות הנתבעים לגבי היעדר הסמכתו כקבלן ולגבי היעדר חשבוניות מהוות ניסיון חסר תום לב של הנתבעים להתחמק מהחוב שהם חייבים לו. נטען כי הנתבעים ידעו עוד קודם לחתימה על ההסכם כי התובע אינו קבלן רשום ובחרו להעסיקו לאור הפער הגדול בין עלות העסקת קבלן ישראלי לעומת העסקת קבלן פלסטיני. עוד נטען כי הנתבעים לא ביקשו מהתובע חשבוניות מס במשך 16 החודשים בהם עבד בפרויקט ואף דרישה זו עלתה רק לאחר הגשת כתב התביעה.

השופטת שרון צנציפר הלפמן החליטה לקבל את התביעה בחלקה, וקבעה בפסק הדין בין היתר: "התובע לא הוכיח את זכאותו לתשלומים נוספים ואף לא הוּכח כי הנתבעים הפרו את ההסכם עמו. הנתבעים מצדם לא הוכיחו את זכותם לקיזוז כל הסכומים שפירטו. משכך, עלה בידי התובע להראות כי חלק מהסכומים קוזזו שלא כדין".

באשר לטענה להפרת ההסכם קבעה השופטת: "לא מצאתי מקום להכריע בטענותיהם הסותרות של הצדדים, מן הטעם שהתובע לא הוכיח כלל את נזקיו כתוצאה מההפרה הנטענת. טענותיו של התובע  לעניין זה הועלו בעלמא, ללא כל ראיה או סימוכין. כך, התובע לא הוכיח כי את שיעור הרווח המקובל בענף הבנייה, רווח שנשלל ממנו לטענתו. בנוסף, לא הוּכחה הפגיעה הנטענת במוניטין של התובע".

עם זאת השופטת קיבלה את טענותיו של הקבלן לקיזוז חומרים וציוד בסכום כולל של כ -80,000 ₪. מלבד סכום זה, ישלמו הנתבעים לקבלן גם החזר יחסי של אגרת בית המשפט וכן שכר טרחת עורך-דין בסכום כולל של 12,000 ₪.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות