תמ"א 38 בת ים | אילוסטרציה: בת ים // depositphotos

בת ים: הוועדה המקומית התערבה בסכסוך יזמים בתמ"א 38

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בת ים התערבה בסכסוך בין בעלי זכויות בחברות יזמיות, על מנת להבטיח את זכויותיהם של בעלי דירות בבניין בו מתבצע פרויקט תמ"א 38

רונן דמארי 03.09.2018

הוועדה המקומית הגישה בקשה לעיון מחדש בהחלטה להעביר לקופת בית המשפט ערבויות שהופקדו בידה לטובת הפרויקט ובית המשפט קיבל את עמדתה והורה כי הכספים יישארו בחזקתה, זאת עד קבלת החלטה בהליך המשפטי המתנהל בין הצדדים.

הלוואה בסך 1.3 מיליון שקל


מההחלטה שניתנה לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים עולה כי בחודש יולי 2012 חתמו הצדדים על הסכם הלוואה  על סך כולל של כ-1.3 מיליון שקלים לצורך מימון בניית תוספת בנייה לפי תמ"א 38 לבניין קיים ברחוב אלמליח בבת ים. הכספים יועדו לרכישת זכויות בפרויקט ולתשלום אגרות בניה והוצאות נדרשות לקבלת היתר בנייה.

לטענת התובע, שהנו אחד המשקיעים בפרויקט, הכספים הועברו לוועדה המקומית לתכנון ולבניה בת ים אך בסופו של יום, התבקשה הוועדה על ידי החברה שקיבלה את ההלוואה להסב את היתר הבניה לטובת חברה אחרת ולהשיב את הכספים לידיה. לטענת התובע, אין לנתבעים כל זכות על כספים אלה שיועדו לצורך מסוים ומשלא בוצע ההסכם הרי שיש להשיבם אליו.

צו עיקול זמני תחילה


טרם הגשת התביעה, ביקש התובע  וקיבל צו עיקול זמני על הכספים שהפקידה החברה שקיבלה את ההלוואה בקופת הוועדה המקומית לתכנון ובניה, המונע השבת הכספים אליה. לאחר שהוגשה בקשה נוספת מוסכמת ולאחר שהוועדה לא הגיבה, נקבע כי על הוועדה להפקיד את הכספים הנתונים במחלוקת ואת הערבויות שניתנו, בקופת בית המשפט.

אלא שבשלב זה, כאמור, הוועדה המקומית הגישה בקשה לעיון מחדש בהחלטה, כיוון שלטענתה הפקדת הערבויות שבידה, ללא שהופקדו בידיה ערבויות חלופיות תגרום לפגיעה בקופה הציבורית ותגרום נזק לבעלי הדירות האחרים, דבר אשר עלול להוביל להפסקת עבודות הבניה. גם בעלי הדירות בבניין ביקשו לעיין בהחלטה, שכן לטענתם נושא השבת הערבויות אינו בסמכות בית משפט זה.

השופט מרדכי בורשטיין החליט לבטל את ההחלטה המורה להפקיד את הכספים בבית המשפט וקבע:

"השיקול המרכזי בהטלת הצו הוא, כלשון התקנה,  אם 'קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין'. בהטילו צו עיקול נדרש בית המשפט לבחון את הנסיבות, סכום התביעה, יכולותיו הכלכליות של הנתבע והחשש מהברחת נכסים מצדו. בנדון דידן לא מדובר על פגיעה בזכויות הנתבע, אלא בזכויות של צדדים שלישיים שאינם צד להליך, ואשר יש להקפיד הקפדה יתירה שלא יצאו נפסדים בשל הסכסוך בין הצדדים".

השופט החליט לקבל את בקשת הוועדה המקומית לעיון מחדש בהחלטה ונימק:

"בחינת טענות הצדדים והאיזון בין האינטרסים של הצדדים השונים תוך  מניעת פגיעה בלתי מידתית בדיירים האחרים שאינם צד להליך, דין הבקשה לעיון מחדש להתקבל מהטעמים הבאים: ראשית, מטרתו של הסעד הזמני הוא שימור המצב הקיים ולא שינויו ועל כן אין מקום, בהתחשב בהתנגדות הוועדה בשלב זה, להעניק סעד המשנה מהמצב הקיים. שנית, יש לאזן בין האינטרס של הצדדים להליך להגשים זכויותיהם לבין זכויות צדדים אחרים שאינם צד להליך. נפסק שמאז חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר  הכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית יש להקפיד הקפדת יתר במתן סעדים זמניים העלולים להתנגש עם עקרונותיו של חוק היסוד במתן הצו האופרטיבי לוועדה יש כדי לפגוע בהמשך פרויקט הבנייה ולפגוע בדיירים וביזם החדש שאינם צד להליך, מה שאין כן בהותרת צו עיקול שיש בו כדי לאזן בין זכויות הצדדים. שלישית, אין באי מתן צו אופרטיבי כדי להכביד על ביצוע פסק הדין לכשזה יינתן".

בסופו של דבר נקבע כי הצו שניתן לוועדה לתכנון ולבניה להעביר את האגרות והערבויות לקופת בית המשפט מבוטל שכן ממילא, עם הותרת צו העיקול, יישארו הזכויות מעוקלות עד להכרעה במחלוקת. השופט הורה כי העתק ההחלטה יימסר גם לבעלי הדירות בבניין בו מתבצע הפרויקט.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות