Depositphotos
Depositphotos

על הקשר בין התחדשות עירונית, ניהול פסולת בנייה ואוקריאנה

במידה ותעשיית מיחזור פסולת הבניה הישראלית תסייע במאמץ המלחמתי באוקרינה, היא עשויה להצליח לייצא וגם לייבא ידע וניסיון רלוונטיים להתמודד עם הגידול הצפוי בהריסות מבנים בישראל

 

עדי מגר ואדר' חן שמעוני סירוטה 03.07.2022

הנציבות האירופית מקימה קרן הבראה, המוערכת במיליארד יורו, לשיקום ובנייה מחדש של אוקראינה וזאת בדומה למודל קרן הבראה לנגיף הקורונה. מוסדות פיננסיים בינלאומיים כבר עובדים באופן פעיל עם האיחוד האירופי והנציבות האירופית למינוף השקעתם, כולל השקעות זרות ישירות, שצפויות להיכנס בשלב מאוחר יותר. הסוכנות הממשלתית לקידום השקעות מטעם אוקראינה UkraineInvest  מדווחת כי עד כה פנו לקרן חברות הפועלות בענפי הבנייה, פסולת הבנייה והשירותים, מארה"ב, ברטניה, בלגיה, טורקיה והודו וגם מדינות שטרם פעלו קודם לכן באוקראינה, כמו: קנדה ואירלנד. אומנם ישראל לא מופיעה בפרסומים הרשמיים, אך תעשיית מחזור פסולת הבנייה המקומית שלנו בהחלט פועלת מאחורי הקלעים ומוכנה לזנק על שלל הפסולות. 

אומנם הערכת עלויות השיקום באוקראינה אינן סופיות כל עוד לא הסתיימה המלחמה במלואה אבל העולם הפיננסי לא ממתין. לישראל יש מה לתרום למאמץ המלחמתי באוקראינה והוא ניסיון ניהולי מיטבי של פסולות מהריסות מבנים, במרחבים אזרחיים וצבאיים, כולל: ייצוא ידע רב שנים במיפוי וניתוח נתונים, פירוק מבוקר של מבנים, הריסה מדויקת, הקמת מפעלי מיחזור ניידים ונייחים, שינוע מהיר ומיחזור פסולות, ייצור חומרים ומוצרים חדשנים לבניה ותשתיות ועוד. 

עדי מגר // צילום: עידן מעוז
עדי מגר // צילום: עידן מעוז

פסולת הבניין מהתחדשות עירונית צפויה להגיע לכ-18.5 מיליון טון
מידי שנה נוצרים בישראל כשישה מיליון טונות של פסולת בניין המטופלים בכארבעים אתרים מורשים, שבמרביתם מגיעים לכמאה אחוזי מיחזור ולשימוש חוזר בחומרים שוב בתשתיות ובבנייה. לאחרונה פורסם מחקר בהזמנת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בישראל, שלווה על ידי משרד הבינוי והשיכון והמשרד להגנת הסביבה, שבחן את הגידול הצפוי במימוש תהליכי פינוי-בינוי של מבנים, שנבנו פה בשנות החמישים והשבעים ומצא כי סך פסולת הבניין מההריסה הצפויה להתקבל בתהליכי התחדשות עירונית עד שנת 2040 (לא כולל פסולות מבניה חדשה ושיפוצים) – נאמדת בכ-18.5 מיליון טון! . במידה ותעשיית מיחזור פסולת הבניה הישראלית תסייע במאמץ המלחמתי, היא עשויה להצליח לייצא וגם לייבא ידע וניסיון רלוונטיים להתמודד עם הגידול הצפוי בהריסות מבנים בישראל. התקציב המוערך יהיה עבור בניית ערים שלמות, ניהול פסולת הבנייה, שיקום התשתיות, המבנים והעסקים. לפי מקורות לא רשמיים, כמות פסולת הבנייה המוערכת כבר היום לפינוי וטיפול עומדת על כמאה מיליון טון.

כבר לפני כמה חודשים, היועץ הראשי לשעבר להשקעות של ראש ממשלת אוקראינה, מר דניאל בילק צוטט כי "יש להכין במיידי מעין תוכנית מרשל, [התוכנית המרכזית של ארצות הברית לשיקום אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה], שעלותה מוערכת בכטריליון דולר" . ההערכה של בילק גבוהה מהנתון הרשמי שפרסמה ממשלת אוקראינה: 565 מיליארד דולר . בעוד שחוקרים מהמרכז לחקר מדיניות כלכלית חושבים שמדובר בעלות של בין 220 ל-540 מיליארד דולר – פי שלוש מהתמ"ג של אוקראינה לפני המלחמה. לפי בית הספר לכלכלה בקייב, שווי הדיור בלבד שנהרס עומד על כ-29 מיליארד דולר. 

חן שמעוני סירוטה // צילום: אוסף פרטי
חן שמעוני סירוטה // צילום: אוסף פרטי

אסטרטגיות חדשות לניצול הפסולת, הגדלת שיעורי הייצור והמיחזור
מדובר בשלושה שלבים: תחילה, המבנים החדשים יהוו את התשתית לשיקום והם יבנו מבנייה קלה כדי לאפשר בנייה ופריקה מהירה וזולה מחומרים זמינים. לאחר מכן, ייצור מרחב גמיש ומאפשר לצורך עתידי שישתנה לאחר המלחמה והשיקום ולבסוף, בניית בסיס המבנה כקונסטרוקצית בטון שיבנה מההריסות לצורכי הקמת מפעל מחזור, שיתוכנן כמעין אנדרטה מתוך מחשבה על הזיכרון הלאומי.

לאופן שבו אוקראינה תבנה מחדש, יהיו השלכות כלכליות ופוליטיות במשך עשורים רבים. בישראל יש את הידע והניסיון כמו גם הטכנולוגיות המתקדמות בתחום שיוכלו לסייע לניהול מיטבי של עשרות מיליוני טונות פסולות בנייה ולשיקומה של אוקראינה.

ישנה אלטרנטיבה ירוקה לבניית ערים לאחר הרס
גלי החורבות הנערמים מאז תולדות האנושות הם חלק מהנוף המקומי שבו אנו חיים. ההרס מפתח את החוש ההיסטורי ומתחיל עידן של התחדשות תרבותית. הוא נותן הזדמנות לערים להתעצב מחדש בצורה טובה יותר ומתאימה יותר לצרכים העכשוויים.

ישנה אלטרנטיבה ירוקה לבניית ערים לאחר חורבן והרס מלחמה והיא שימוש בפסולת הבנייה (ההריסות)-מטרתה לשמור על הטבע והמשאבים הקיימים המקומיים והבין לאומיים, ללא שינוע, כריתה וחציבה של משאבים אך לא פחות חשוב מכך, ללא הטמנה כפי שנהוג היום בכל העולם.שימוש חוזר בפסולת בנייה נותן כמובן ערכים כלכליים אך גם מבטיח ערך עקרוני אדריכלי, שיקום מבוקר להתפתחות העיר ומהווה כלי ליצירת מערכת מורכבת של עיר רב שכבתית. השיקום צריך להיות הדרגתי בדומה למה שקורה בברלין במשך עשרות שנים. כך מקבלים עיר לא גנרית המאפשרת לאזן בין הצורך לשכן המוני אנשים שביתם נהרס, לעיר שצריכה להמשיך להתקיים עוד אלפי שנים.

*כותבות המאמר הן עדי מגר – יועצת למשרדי ממשלה ובעלת משרד לתכנון עירוני מקיים ויזמות ירוקה ואדר' חן שמעוני סירוטה – שותפה  ב free space studio, העוסק בפרויקטי אדריכלות, יזמות ועיצוב.  

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות