על מנת שהרובע החדש, בפועל עיר חדשה שמספר תושביה הוא כמספר תושבי חולון, לא יהפוך ל"נזם באף חזיר", יש צורך לחשוב מראש אודות "הפרטים הקטנים שיעשו את ההבדל" // דעה
לצד ההתחדשות העירונית המואצת, הולכת תל אביב ומקבלת פנים חדשות. על פי תכנית המתאר תא/5000 אמורה העיר העברית הראשונה להכפיל את תושביה מכ-460 אלף כיום ליותר ממיליון עד שנת 2050, זאת תוך דגש על מתחם ענק בן אלפי דונמים בצפון-מערב העיר, משדה דב שהתפנה בואכה חוף הצוק בגבול הרצליה. במתחם זה אמורות להבנות רבבות יחידות דיור חדשות, משמע תוספת של מאות אלפי תשבים.
לאחרונה ביקשה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להוסיף עוד 11 אלף יחידות דיור חדשות ל-40 אלף המקוריות, כולן בבנייה רוויה של רבי קומות ולהוריד קידום וילות פרטיות וצמודי קרקע בכלל. מדובר לטעמי בהחלט בהחלטה נכונה, זאת לאור גידול האוכלוסייה הדרמטי הצפוי עד 2050 במדינת ישראל לכ-18 מיליון תושבים, זאת תוך דגש על אזור הביקוש במרכז הארץ, כולל כמובן העיר תל אביב, שמדובר באחת מעתודות הקרקע האחרונות המשמעותיות שנותרו לה.
אולם, על מנת שהרובע החדש, בפועל עיר חדשה שמספר תושביה הוא כמספר תושבי חולון, לא יהפוך ל"נזם באף חזיר", רובע קרתני פרברי משמים ומנותק לחלוטין מתל אביב הקלאסית הוותיקה שמדרום לירקון ועל מנת ש"תל אביב החדשה" תהיה חלק אורגני, מחובר בחבל הטבור לעיר הלבנה, יש צורך לחשוב מראש אודות "הפרטים הקטנים שיעשו את ההבדל".
בנינו ב"תימור שוורץ אדריכלים" את "מודל 4 ה"תפים" – תעסוקה, תחבורה, תרבות ותיירות, מה שיהפוך את רובע צפון-מערב לחלק רלוונטי מתל אביב העתידית, וימומשק היטב לעיר העברית הראשונה, הוותיקה והטובה.
מודל זה בנוי ביסודו על מודלים דומים שקודמו בהצלחה מרובה בערי עולם דוגמת לונדון, בה תכנון נכון של דרום-מזרח העיר (מזח הקנרי בואכה גריניץ') הפך אותו תוך שנים מעטות מאזור שכוח אל, רווי פשע, אלימות ודימוי נמוך ביותר, לאחד האזורים המשגשגים של בירת בריטניה, כולל מתחם התערוכות והמופעים "כיפת המילניום", אוניברסיטה, מוקדי תיירות, תעסוקה וחיבור למערכת הרכבת התחתית. כך גם יהיה ברובע צפון-מערב תל אביב, אם ייושם "מודל 4 ה"תפים":
תחבורה
אמנם הקו הירוק של הרכבת הקלה מתוכנן להמשיך מרחוב אבן גבירול צפונה לרובע צפון- מערב, אולם אין די בכך. שומה על מקבלי ההחלטות לדאוג לכך שתחבורה ציבורית מודרנית וזמינה תגיע לכל רחוב ברובע החדש, מה שישפר מאוד את הממשק בינו לבין לב תל אביב הקלאסית. חשוב שייקחו בחשבון שתחבורה עתידית תהיה אוטונומית, ללא מטרדי רעש וזיהום סביבה, כך שאין כלל מניעה להפעיל אוטובוסים/שאטלים אוטונומיים לכל רחבי הרובע החדש, זאת במקביל כמובן לפיתוח רשת מסלולים לכלי רכבת דו גלגליים ומסלולי הליכה רחבים ואטרקטיביים.
תעסוקה
אמנם בתוכנית המתאר של הרובע החדש מצויים מאות אלפי מ"ר לתעסוקה, אולם ממש אין די בכך. המלצנו במשרדנו עוד בימי הקורונה על "קפסולות אורבניות" שיאפשרו שימושים מעורבים באותו מתחם או שכונה, כך שרוב התושבים לא ייאלצו כלל להפעיל את המכונית מידי בוקר ויגיעו רגלית או מקסימום ברכב דו גלגלי אל מקומות העבודה, קניות והבילוי, הממוקמים באותה שכונה או רובע. לטעמנו ה"ת" הזו הינה "שובר שוויון" משמעותי בהפיכת רובע צפון-מערב לתוסס ונושם 24/7 ולק מהוויה התל אביבי.
תרבות
נכון, יטענו המקטרגים שהעיר תל אביב מלאה וגדושה במוסדות תרבות, החל מתיאטראות וכלה המוזיאונים וכלה בפאבים ו"זאפות" למיניהן. בכן, ולפרוטוקול, אין מדובר כאן ב"עוד שכונה פרברית" דוגמת נווה אביבים או רמת אביב ג', אלא מאסה אדירה של בנייה ומאות אלפי תושבים שיתוספו לתל אביב, ועל מנת שלא ייווצר דיסוננס בינו לבין תל אביב הקלאסית, שומה על מקבלי ההחלטות לתת את המשקל הראוי לנושא התרבות.
תיירות
דומני שגם לנושא התיירות לא הוענק די משקל בתכנית המתאר. אמנם שובצו בה בתי מלון, מסעדות ופאבים, אולם יש לתת יותר את הדעת על כך שמדובר ברצועת חוף מהיפו ביותר במדינת ישראל שהינה עתודת החוף האחרונה של העיר תל אביב, כך שקיימת כאן הזדמנות פז לייצר ריביירה בינלאומית של ממש ולהפוך את תל אביב ל"עיר עולם" לא רק בזכות הבאוהאוס והעיר הלבנה, אלא גם בשל היותה עיר תוססת במרחק שעות טיסה ספורות מאירופה ועם 320 ימי שמש בשנה.
לסיכום, בל נשכח כי הצלחה של עיר טובה לתושביה נמדדת לא רק במספר יחידות הדיור המתוכננות בה ליד שולחן השרטוט, אלא גם ובעיקר ב"ערכים מוספים", דוגמת 4 ה"תפים" שלטעמנו יהפוך את רובע צפון מערב החדש מ"עוד שכונה פרברית משמימה" ליהלום שבכתר של העיר תל אביב העתידית. אמן!
*כותב המאמר, אדריכל רוני תימור, הינו מבעלי משרד "תימור שוורץ אדריכלים", מומחים להתחדשות עירונית ועירוב שימושים
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
