חיים אביטן - יו"ר המנהלת להתחדשות עירונית // צילום: מיכל מסינג
חיים אביטן - יו"ר המנהלת להתחדשות עירונית // צילום: מיכל מסינג

ראיון ראשון עם חיים אביטן – "האבא והאמא" של ההתחדשות העירונית בישראל

"אנחנו לא קוסמים ואני לא מאמין בקסמים. אנחנו יוצרים דרך ונביא את ההתחדשות העירונית גם לפריפריה- כפי שלא היה ונראה עד היום", ראיון ראשון עם חיים אביטן, ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שלא שוכח לרגע את הילדות במעברה בחדרה, ומבטיח לסייע "למשפחות ששכחו אותן בשיכונים, הן ראויות למגורים, הן ראויות לחיות בכבוד"

כרמלה קופר 06.08.2018

תמונה: אביטן // צילום: מיכל מסינג

אחרי 9 חודשים בתפקיד, ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, מציג את הבייבי שלו, שרק נולד וכבר התחיל לרוץ. את ההצלחה הזאת השיג חיים אביטן בעבודה קשה, שבסיומה הוא יכול לברך על הקמת אחד הגופים החשובים ביותר לקידום ההתחדשות העירונית בארץ אבל את הקרדיט הוא בוחר לתת לאיש שנתן בו אמון ומינה אותו לתפקיד- השר יואב גלנט. כששואלים אותו מה הוא אומר היום לכל הסקפטיים בענף שטענו שהרשות רק תהווה חסם נוסף, הוא משיב: "השטח מדבר בעד עצמו, הפכנו להיות כתובת של כל הגורמים השותפים להתחדשות עירונית. כל מי שחשש, הבין שתוך כדי הקמת הרשות כבר התחלנו להניע, להשתמש בסמכויות שיש לנו, ולזרז תהליכים ולקדם שינויי חקיקה. מעבר לכך, אנחנו מקבלים פידבקים שיש אצלנו אוזן קשבת, אנחנו זמינים ונגישים ואני רואה יותר ויותר ראשי רשויות שרוצים להצטרף לעשייה המשותפת ולקפוץ על העגלה".

העגלה שמתאר אביטן היא כבר רכבת דוהרת, אחרי שבתוך תשעה חודשים הוקמה האימפריה של משרד הבינוי והשיכון. אביטן לא שוכח לפרגן לשר, יואב גלנט, האיש שמינה אותו לתפקיד והוביל את הקמת הרשות. בפועל אביטן לא אכזב והרשות מונה כיום  3 אגפים, העוסקים בתחומי תכנון, דיירים וקהילה ומדיניות. כ- 25 תקנים אויישו על יד בעלי מקצוע ובכך הושלמה המלאכה: "המשימה הזו בוצעה בפרק זמן יחסית קצר והכל במקביל להקמה של כ- 19 מינהלות ברשויות ולקידום הקמת מינהלות נוספות", אומר אביטן. בסך הכל מיועדות לפעול עד לסוף 2018 25 מינהלות ברחבי הארץ ובינתיים הוא מרוצה מהקצב: "מימשנו את היעדים עד כה. עם כל הבירוקרטיה בדרך, זה לא היה קל, כי מדובר בהמון גורמים, ביניהם , משרדי אוצר, משרד השיכון והיה צריך לחבר בין כל הגופים ולהוציא את זה לפועל. נבחרו אנשים מקצועיים, כל אחד בתחום שלו וכולם ביחד יוכלו למנף את זה לטובת זירוז הליכי ההתחדשות העירונית.  אני מיישם את הניסיון הרב שרכשתי בתכנון ועשייה כראש עיר וכמי שקידם תוכניות מתאר והתחדשות עירונית. נכנסתי לעבודה מול ראשי ערים ומהנדסי ערים וככל שהצוות גדל הצטרפו אלי עוד בעלי מקצוע מהרשות לסיורים מקצועיים ברשויות".

עד היום אביטן וחברי הרשות שאיתו, כבר ביקרו בלמעלה מ- 60 רשויות ואולי יותר מהכל זה מה שמאפיין את הנהגתו של ראש הרשות- הוא יוצא לשטח וזמין לכולם. אביטן הוא איש של אנשים והוא מתנייד מעיר לעיר, מתחבר למנטאליות המקומית ונכנס לראש של ראשי הרשויות. "יש שוני גדול בין הרשויות", הוא אומר, "אין ספק שבמרכז יש אוריינטציה אחרת לגמרי. בתל אביב, הרצליה, רמת גן, גבעתיים ואפילו ברעננה, יש כדאיות כלכלית ולכן ההתחדשות העירונית מיושמת יחסית די מהר".

מביעים בכם אמון היום?
"בשבוע הראשון לתפקיד, השתתפתי בכנס בת"א, הגיעו לשם כ- 500 איש ומה שראיתי היתה פסימיות אצל אנשים, חוסר אמון בתמ"א ובהתחדשות העירונית. בפרק זמן הקצר של 9 חודשים אחרי שנכנסנו לעניינים והתחלנו להתניע את התהליכים ולקדם אותם, כמו למשל להסיר חסמים, הם התחילו להאמין ולהפנים הרשות היא גוף מניע ולא מעכב.

"כל הנושא של ההתחדשות העירונית היה פרוע, והדברים הלכו והתארכו. היום הפכנו להיות אבא ואמא של הרשויות, הדיירים והיזמים. אם יש בעיות ליזם או ראש עיר אנחנו מסייעים לפטור אותן. אנחנו מייצרים דיונים מקצועיים ומקדמים אותם".

אתה לא חושש שהמינהלות בשטח יסרבלו את הפרויקטים בבירוקרטיה נוספת?
"ההיפך הוא הנכון. המינהלות תהיינה חלק מהזרז שיאיץ את הפרויקטים. זאת, באמצעות קידום תכניות, יצירת ודאות תכנונית ברשויות ומתן מידע לציבור. הרשות מממנת חלק מהתקציב של המינהלות, והן חייבות לעמוד ביעדים שאנחנו מציבים להן. לאחר כמעט שנה של פעילות, חלק גדול מהמינהלות ברשויות יצרו ודאות תכנונית בכל ועדות התכנון והבנייה. לאחרונה הייתי באשדוד והמינהלת הציגה לי שם ודאות תכנונית, ליזמים ולדיירים. הכל מאורגן וזה בדיוק חלק מיישום המדיניות שהטלנו על המינהלות. אנחנו מעבירים לאנשי המינהלות קורסים, הנחיות ונמצאים בקשר ישיר איתם. אנחנו בונים מאין יש. חשוב לציין שאגף הדיירים והקהילה ברשות הוא אשר ממונה על המינהלות, והוא גם נותן מענה לאזרחים בכל רחבי הארץ. העבודה שלנו היא לא רק מול ראשי הרשויות. הרשות היא מרכיב אחד אבל בזירה פועלים גם יזמים, ועדות, משרדי ממשלה ועוד. אני מזכיר לכולם שהמרכיב העיקרי בנוסחת ההצלחה הוא התושב".

רשימת המכולת של החסמים שעמם מתמודדים אנשי הרשות – לעולם לא נגמרת. מזה כעשור לתמ"א 38 והנתונים בשטח מביכים, מה שהביא בין היתר, להחלטה להקים את הרשות, שכעת נאלצת להתמודד עם האתגרים הרבים שנוצרו בשטח. "לכל רשות יש הקשיים שלה ויש את החסמים הכללים שצריך לנטרל", מסביר אביטן, "למשל, אחרי שאישרו במועצה פטור ממס שבח, זה נתקע במשרד הפנים למעלה משנה- שנתיים ונוצר מצב שעוד רגע פג תוקף ההיתר אז נכנסו לתמונה ונפגשתי עם יו"ר ועדת הפנים, יואב קיש, מנכ"ל משרד הפנים והיועץ המשפטי, וסייעתי לקדם זאת בכמה רשויות, דוגמת ירושלים, ששם היו כמה מאות יחידות תקועות קרוב לשלוש שנים.  ההתערבות שלנו אפשרה לייצר כימיה ודיאלוג משותף בין היועץ המשפטי ושר הפנים".

תחום נוסף שקודם על ידי אגף המדיניות ברשות, בהובלת הסמנ"כלית עינת גנון, היה קידום תיקון חוק הדייר הסרבן, שעבר לאחרונה לקריאה שניה ושלישית בכנסת. "במקרה הזה פעלנו מול ועדת הרפורמות, משרד המשפטים וחברת הכנסת רחל עזריה. זה לקח מספר חודשים, היינו מעורבים בכל שלב והמטרה העיקרית היתה הגנה על הדייר. שכל המבוגרים, הקשישים הבודדים והעולים יקבלו את העזרה שלנו", אומר אביטן וגם עונה לכל מי שביקר ותקף את החוק: "זה יכול רק לעזור כי אנחנו נהיה בתמונה ונזרז תהליכים. אנחנו רוצים שאותו קשיש שגר בדירה 40 שנה וצריך להתפנות יקבל אפשרות חלופית, פתרון דיור, כגון בית אבות או דירה אחרת חדשה. זה למעשה הסרת חסם של דייר סרבן".

כיצד הרשות מזרזת תהליכים?
"אנחנו משקיעים הרבה מאוד כסף בתכנון, דבר שמסייע לקדם תכניות רבות. ממש עכשיו השקענו קרוב ל- 20 מיליון שקלים בחמישה ישובים ברחבי הארץ, והיד עוד נטויה. בנוסף, ברגע שאנחנו מתחילים תכנון של התחדשות עירונית, הוא יצא לפועל בעוד 3-5 שנים. טווח הזמנים הלך והתקצר בחצי. לאחרונה היינו בבת ים בפינוי בינוי הראשון, זה תהליך שהתחיל לפני 10-15 שנה ובשנה האחרונה התהליך יצא לפועל. זה חלק מהעשייה שלנו. אני רואה ראשי ערים שפתאום שמים את זה לסדר היום. עוד דוגמא, היינו בראש העין בביקור עבודה והיה שם פרויקט של 1600 יח"ד שהיה תקוע. לאחר הפגישה, סיכום הדיון והביקור בשטח, נקבע שהפרויקט יוצא לדרך, פינוי בינוי של 270 יח"ד שייצרו 1600 יח"ד, כאשר אנחנו נסייע בקרקע משלימה בכדי שהפרויקט יצא לפועל ואכן הוא יוצא לדרך. יש לי דוגמאות רבות נוספות לאופן שבו הרשות זירזה תהליכים. המדיניות שלי היא להגיע לכל עיר שצריכה עזרה ולתת לה פתרונות. ראשי רשויות פונים אלי באופן ישיר ואישי לטלפון. אנחנו מייצרים תהליכים ועולים מזה רעיונות נוספים, כגון נושא החתמת דיירים".

חיים אביטן - יו"ר המנהלת להתחדשות עירונית // צילום: מיכל מסינג
חיים אביטן – יו"ר המנהלת להתחדשות עירונית // צילום: מיכל מסינג

זה לא קצת גרנדיוזי לשאוף שהרשות תחתים דיירים?
"לא. היתה אצלי ראש מינהלת באר שבע, אחד המקומות הפוטנציאליים עם מינהלת טובה מאוד ואנחנו רוצים שהיא תיקח על עצמה החתמת דיירים. אנחנו ניישם את זה וזה כבר קיים בראשל"צ.  ההנחייה שלי, בכפוף להנחיית השר יואב גלנט, היא להכנס לתחום החתמת הדיירים, כדי למנוע בירוקרטיה וסחבת. איפה שכבר החתימו אנחנו לא נכנס אבל אנחנו זה המדינה והמטרה היא לייצר התחדשות, סביבה חדשה, יח"ד חדשות, להרוס שיכונים משנות ה 50 וה- 60 ולבנות בניינים עמידים וממוגנים. אנחנו נכנס עם המינהלות להחתמות בכל מקום שנראה שיש קושי בהחתמות".

גלנט, אביטן וכתב // צילום: מיכל מסינג
גלנט, אביטן וכתב // צילום: מיכל מסינג

האזרחים צריכים להיות מודאגים לפחות מדבר אחד שציינת- חיזוק מבנים. לפי דו"ח מבקר המדינה באשר למוכנות בפני רעידות אדמה, המצב שהוא לא פחות מקטסטרופה. איזה מענה תיתנו בנושא?
"נכנסתי באוקטובר לתפקיד ואחרי שלמדתי את הנושא, ראיתי שמתוקף תפקידי אני צריך לטפל במיגון ורעידות אדמה ולכן, כבר בינואר הוצאתי מכתב לגורמים הרלבנטיים וביקשתי את הכלים והתקציבים לטיפול ברעידות אדמה ומיגון, במיוחד בערי השבר הסורי האפריקאי".

אבל דווקא שם, בפריפריה, המדינה נכשלה. מה תעשה עם זה?
"יש ראשי רשויות בפריפריה שפנו אלינו כדי לקדם התחדשות עירונית, דוגמת מגדל העמק ושר הבינוי והשיכון הגיע אליהם לעיר וכתוצאה מכך לקחנו פיילוט של כמה מבנים והשבוע אישרנו בוועדה את הפרויקט במימון מיליון שקל לצורך תכנון מתחם ראשוני להתחדשות עירונית".  

מגדל העמק זו רק דוגמא, האם יהיה פתרון כולל לפריפריה?
"כמו שהיו הרבה מאוד פסימיים לפני שהקמנו את הרשות אז בעוד שנה שנתיים תראי את הפריפריה נכנסת לתחום ההתחדשות העירונית בקצב מהיר יותר ואת הפסימיות מתפוגגת. עם זאת, אנחנו מבינים שזה לא יהיה פשוט, ועבודה רבה צפויה לנו".

יש תוכניות ממשיות על הפרק?
"אנחנו פועלים בשינוי חקיקה שמוביל השר יואב גלנט לקרקע משלימה מהמרכז לפריפריה וכמובן יש את הקרן להתחדשות עירונית, שאנחנו ממתינים שר האוצר יחתום על התקנות. אני צריך את הכלים כדי לבצע את מה שמטילים עלי וזה אומר שהקרן חייבת להיות פעילה וחייבים להיות תקציבים לטובת הפריפריה".

עד שתהיה קרן ויהיו קרקעות משלימות- רעידות האדמה פוקדות את אזור הצפון וערי השבר הסורי אפריקאי.
"רעידות האדמה האחרונות השפיעו על הגורמים הפולטים, שלא יהיה ספק ואנחנו בוודאי שלא מתעלמים מהדחיפות שבמצב. אנחנו בונים כעת תכנית לטיפול יסודי בעניין".

איך אתה מסכם את 9 חודשי "ההיריון והלידה" של הרשות?
"השינוי הוא דרמטי. אם זה היה דבר פשוט, להגיש בקשה להיתר ונגמר הסיפור אז לא היה צריך אותנו. בגלל מורכבות העניין ובגלל שמעורבים בתהליך הרבה גורמים אז המדינה לקחה על עצמה לעשות סדר וברגע שהסדר יוטמע ויקובע ויהיו הליכי וודאות תכנונית, כמו שכבר החדרנו – אז תהיה התקדמות ותראי הרבה מנופים בארץ.

"אנחנו לא קוסמים ואני לא מאמין בקסמים- איפה שיש הוקוס פוקוס זה דיבורם בעלמא. אנחנו יוצרים דרך, מתווה, מסלול, וודאות, מסירים חסמים ונביא את ההתחדשות העירונית גם לפריפריה- כפי שלא היה ונראה עד היום".

המילים הללו של אביטן הן לא סתם סיסמא. למעשה, את דרכו הציבורית החל אביטן כסגן ראש העיר חדרה ומחזיק תיק הרווחה, תיק שלרוב לא זוכה לביקוש רב בקרב חברי המועצה, בלשון המעטה, אבל אביטן דרש אותו לעצמו. גם אז הוא הקפיד לקבל קהל, להיות בשטח ולהתחבר לאנשים, לתמוך באותם אנשים שידם אינה משגת. "באחד הערבים, פונה אלי מנהל אגף הרווחה", הוא נזכר, "ושואל אותי אם אני עובד סוציאלי בהשכלתי". אביטן ענה לו שלא, הוא לא עובד סוציאלי אולם המנהל מתעקש לדעת מאיפה כל הידע בתחום הרווחה וזה היה הרגע שחיים אביטן אמר את מה שהוא אף פעם לא שוכח: "אני הייתי פעם בצד השני".

הוא נולד במעברה בחדרה למשפחה ברוכת ילדים, 11 אחים ואחיות, הוא הבכור שבהם. "בילדותי הייתי הולך עם אימי לשירותי הרווחה כדי לקבל סיוע כלכלי. תמיד נעזרנו באנשים אחרים לתרומות בגדים, אוכל וכל מה שצריך. אבי היה מפרנס יחידי שעבד בעבודת כפיים. בשלב מסויים בהתבגרותי ראיתי את הנתינה והסיוע שזכינו לו במשך כל ילדותנו והיה רגע שהרמתי את העיניים למעלה, ואמרתי לעצמי שהלוואי כשאהיה גדול- אני אהיה זה שיוכל לעזור לאנשים אחרים. זאת הסיבה שאני לא מתעייף לעולם מהעשייה הציבורית".

יור הרשות להתחדשות עירונית חיים אביטן // כפיר סיון
אביטן בכנס עורכי דין  // כפיר סיון

וזה מה שהביא אותך לבחור בתפקיד ראש הרשות?
"מרגעים כאלו אתה מקבל את כל העוצמות להתפתח, להוכיח שאתה שווה בין שווים, לעמוד בראש כדי לעזור. אני כאן בשביל לעזור. הציעו לי המון תפקידים בשוק העסקי והפרטי וזה לא נגע בי. נולדתי לשליחות הזאת ובמיוחד בגלל העבר שלי, אני רוצה להחזיר לציבור ולמדינה בנתינה, מתוך עמדת כח, לתת ולקדם ואני שמח שאלוהים שלח אותי לאחד התפקידים הכי מרתקים, שנותן לי את היכולת לסייע בדיוק לאותן משפחות ששכחו אותן בשיכונים. הן ראויות למגורים, הן ראויות לחיות בכבוד. אני מרגיש המאושר שבאדם, בתפקיד חיי ואין לי בעיה להקדיש 20 שעות ביממה גם לטובת התפקיד ועם ישראל ולהצליח בתפקיד, כי הצלחה שלי היא הצלחה של המדינה לייצר לא רק דירות חדשות אלא חברה חדשה ובריאה וחזקה".  

את אביטן מלווה לאורך כל חייו הציבוריים רעייתו מזה 40 שנה, אורלי. לבני הזוג בת, שלושה בנים ושמונה נכדים- כולם מורגלים היטב בחייו הציבורים של הבעל, האבא והסבא, והוא מצידו מוקיר על כך תודה גדולה, לא מוותר על שבתות משפחתיות ומתגאה בהם. הוא מסובב את מסך הנייד ומציג בחיוך את תמונות בני המשפחה, שצולמו ערב קודם בחגיגת החינה המשפחתית, לרגל נישואיו של בנו הקטן.
"לפני שבועיים לקחתי את הבת שלי לטיול בת מצווה לניו יורק, היא בת 40, אבל אף פעם לא מאוחר מידי להגשים חלומות", הוא אומר.

פרויקט שבעים המשפיעים בהתחדשות עירונית
פרויקט שבעים המשפיעים בהתחדשות עירונית
שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות