איך להוציא את ענף הנדל"ן מעבדות לחירות?

בפרוס חג הפסח, ובהמשך יום העצמאות, שומה על מקבלי ההחלטות בענף הנדל"ן להתעשת ולקבל החלטות אסטרטגיות מרחיקות לכת ולא להסתפק ב"קוסמטיקה", כפי שהיה עד כה.

ההחלטות צריכות ואמורות לטפל בכל נקודות התורפה הכואבות ביותר, זאת מתך תובנה שטיפול שורש זה יהיו לו השלכות מרחיקות לכת לא רק על הענף שלנו, אלא גם על כלכלת מדינת ישראל.

אתחיל בבעיית הבעיות, ההיצע הדל שגם מהווה גורם מרכזי לרמות המחירים הגבוהות וגם הופך את חלום הדירה לבלתי אפשרי עבור מאות אלפי ישראלים, בתוכם זוגות צעירים, , קל וחומר יוצאי צבא שלחמו במהלך חמי השנה האחרונה.

הצעתי כבר כשהתחיל משבר הדיור, ואני מציע כעת ביתר שאת, ליישם את נוסחת שבס-כחלון, לפיה יקבלו הקבלנים תוספת של 30 אחוזי בנייה על כל פרויקט שיקדמו, ובתמורה לכך ימכרו 20 אחוזים מהדירות במחירים מוזלים לזכאים ו-10 אחוזים ישכירו בשכירות מסובסדת לטווח הארוך.

מודל זה יהיה לטעמי win win  לכולם, גם לקבלנים שסובלים כיום ממצוקה קשה, גם לזוגות צעירים שאינם מסוגלים להגיע לדירה וגם לאינטרס של מדינת ישראל להגדיל באופן משמעותי את התחלות הבנייה.

למודל זה, שבשעתו הצעתי שייושם באזור הביקוש, אוסיף בעת הזאת רובריקה חדשה, לפיה יוצאי צבא, ביניהם הן חיילים קרביים והן תומכי לחימה, יקבלו בנוסף זכות לקבל קרקע חינם מהמדינה באזורים שנפגעו בגליל ובנגב המערבי ובד בבד יקבלו גם הלוואה בתנאים נוחים להקמת בית, הלוואה שתהפוך להיות מענק כעבור 5 שנים.

בד בבד בעיית הביורוקרטיה והתהליכים הסיזיפיים של קבלת רישוי והיתרים, ניתנת לפתרון בנקל, זאת על ידי הכפלת(!) מספר הפקידים שעוסקים בכך, עובדה שתגרום לקיצור משמעותי של התהליכים. נכון. פעולה זו תהיה כרוכה בתקציב לא קטן, אולם התמורה לכך תהיה כפולה ומכופלת.

מעבר לעובדה שהגדלת זכויות הקבלנים וקיצור הליכי הרישוי, תגרום בדיעבד להגדלת היצע הדיור, היא תשפע ללא ספק גם אל התייצבות מרות המחירים. ולפרוטוקול, אנחנו הקבלנים איננו מעוניינים כלל ועיקר במחירים גבוהים. האינטרס המובהק שלנו הינו דווקא לשמור על מרות מחירים יציבות.

נושא מהותי נוסף שעדיין לא נפתר הינו המחסור הקריטי בכ-80 אלף עובדי בניין, כתוצאה של העובדים מהשטחים בעקבות המלחמה. גם כאן הסחבת על ידי הממשלה בפתרון הבעיה קשורה לנושא התקציבי וגם כאן אין לי ספק כי התמורה תהיה כפולה ומכופלת.

ואפרופו תמורה, בשנת 2022 גבתה הממשלה כ-70 מיליארד שקלים בקירוב כתוצאה ממיסוי נדל"ן. בשנת 2023 ירד הסכום באופן דרמטי לכ-30 מיליארד בקירוב. משמע: לממשלה יש אינטרס כלכלי מובהק להשקיע הרבה כסף בפתרונות, זאת לא רקק לטובת הקבלנים ורוכשי הדירות, אלא גם ובעיקר משום שהתמורה הכלכלית לכך מבחינתה תהיה גבוהה ביותר.

ואם נעבור להתחדשות עירונית, המלחמה האחרונה הוכיחה פעם אחר פעם את החשיבות הקריטית של ממ"דים בכל בניין ובכל דירה במדינת ישראל, זאת שעה שרק כשליש המדירות מצוידות כיום בממ"דים. סיבה זו לבדה מחייבת את מקבלי ההחלטות, בשיתוף עם הרשויות המקומיות, להתניע סוף סוף התחדשות עירונית כוללת, קל וחומר באזורי הפריפריה החשופים להתקפות טילים.

ובלי הריבית במשק אי אפשר. סהדי שבמרומים, איני מבין את התנהלות נגיד בנק ישראל שמתעקש לראות באינפלציה את האויב הנורא, שעה שהאינפלציה ירדה לכשניים וחצי אחוזים בלבד ושעה שדווקא הריבית הגבוהה, היא זו שמשתקת  את הפעילות הכלכלית, ובמיוחד בעת הזאת של מלחמה מתמשכת.

אין לי אלא לקוות שהנגיד ישנה ממנהגו ויוריד את הריבית תוך חודשים ספורים לרמה של אחוז אחד בלבד, מה שלא ספק יגביר את הפעלות הכלכלית בכלל, קל וחומר הפעילות בענף הנדל"ן!

*כותב המאמר, רוני מזרחי, הוא יו"ר ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: רוני מזרחי קבוצת מזרחי ובניו