קבוצת מזרחי תבעה את המדינה ב-12 מיליון שקל בטענה לעיכובים - ותסתפק בפיצוי של מיליון שקל

קבוצת מזרחי תבעה את המדינה ב-12 מיליון שקל בטענה לנזקים ממוניים שנגרמו לה במסגרת פרויקט בשכונת נווה יעקב בירושלים – אך תסתפק בסכום הנמוך מעשירית מהסכום שתבעה. החברה טענה כי עיכובים בפרויקט גרמו לה לנזקים, אך בית המשפט המחוזי בירושלים קבע לחברה פיצוי בסכום של קצת יותר ממיליון שקל, לאחר שדחה את רוב טענותיה והטיל עליה אחריות לחלק מהעיכובים. בא כוחה של החברה מסר בתגובה: "בית המשפט טעה, עוד לא נאמרה המילה האחרונה".

התובעת הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה בהיקף של 12 מיליון שקל נגד משרד הבינוי והשיכון ורמ"י, בטענה לנזקים שנגרמו לה, וכן בדרישה להחזר הוצאות – תביעה שצומצמה בהמשך לכ-6.5 מיליון שקל. הרקע לתביעה הוא חתימה על הסכם עם המדינה לבניית בנייני מגורים ובהם 66 יחידות דיור בשכונת נווה יעקב בירושלים, וזאת לאחר שהחברה במכרז של רמ"י. בהתאם לחוזים שנכרתו בין הצדדים התובעת שילמה לנתבעות – המדינה, באמצעות משרד הבינוי והשיכון ורמ"י, סכום של כ-23 מיליון שקל. בנוסף, התובעת העמידה לרשות הנתבעות ערבויות בנקאיות.

לטענת החברה, מחדלים של המדינה הסבו לה נזקים כספיים. לטענתה, הנתבעות הציגו לפני המתמודדים במכרז מצג שלפיו ניתן יהיה להתחיל בעבודות הבנייה בתוך 13 חודשים ממועד הזכייה במכרז, ולסיים את פרויקט הבנייה בתוך 42 חודשים. בפועל, נטען, פרויקט הבנייה נמשך זמן לא מבוטל מעבר לתקופת 42 החודשים.

בשנת 2010 פרסמה המדינה מכרז לבניית מתחם מגורים בן 307 יח"ד בשכונת נווה יעקב, פרויקט שקודם יחד עם עיריית ירושלים. מתוכו, זכתה התובעת במכרז לבניית 66 יח"ד. לטענת החברה, בהתאם להסכם היה עליה להתחיל בבנייה בסוף יולי 2011, אך בשל מחדלים של הנתבעות חל עיכוב של 16 חודשים במועד תחילת הבנייה. התובעת עתרה לכך שבית המשפט יחייב את הנתבעות לשאת בנזקים המימוניים-כלכליים שנגרמו לה לטענתה במהלך תקופה זו.

החברה טענה כי העיכובים נגרמו בגלל ארבעה מחדלים של המדינה, ביניהם עיכוב בהוצאת היתרי הבנייה בעירייה, עיכוב בגלל צורך בהעתקת קו ביוב שעבר בתחום התכנית, עיכובים בהליכי ההסדרה והרישום של הקרקעות בפרויקט, עיכובים שחלו במועדי מסירת המגרשים לידיה.

השופט אריה רומנוב קבע כי עיקר העיכובים בהוצאת ההיתר נבעו מהצורך לבצע עבודות לחיבור כביש 20 לדרך בגין, עבודות שבוצעו 4 שנים לאחר פרסום המכרז. השופט לא חסך ביקורת מהתובעת, וציין כי בהתאם למכרז, "הזוכה מתחייב לבדוק בעצמו ועל חשבונו במוסדות התכנון ו/או בעיריית ירושלים ו/או בכל גורם רלוונטי אחר את כל התנאים והמטלות הנדרשים כתנאי לקבלת היתר בניה כדין". 

בשל כך, השופט הפנה את ביקורתו לחברה, וכתב: "הכיצד ניתן היה לסבור באותה עת כי התובעת תוכל להתחיל בעבודות הבנייה בחודש יולי 2011 וכיצד ניתן היה לסבור שתצליח לסיים את פרויקט הבנייה בתוך 42 חודשים ממועד הכרזתה כזוכה במכרז. שאלה זו מופנית הן לתובעת והן לנתבעות, ואולי בעיקר לתובעת שהרי היא זו ששילמה קרוב ל-23 מיליון שקל בסמוך לאחר כריתת החוזים מתוך ציפייה לסיים את הבנייה בהקדם, למכור את הדירות ולקבל את תמורתן".  

התובעת טענה עוד כי לוחות הזמנים שנקבעו במכרז ובחוזים כלל לא היו ברי ביצוע. על כך השיב השופט בתמיהה: "כיצד חברה ותיקה ומנוסה דוגמת התובעת לא ידעה כי העמידה בלוחות הזמנים אינה אפשרית?".

עם זאת, השופט קבע כי המדינה אחראית לעיכוב בהוצאת ההיתרים, לאחר שלא פעלה באופן נמרץ מול העירייה כדי לוודא כי ההיתרים יוצאו. השופט רומנוב קבע כי העיכוב שנגרם בגלל מחדלי המדינה עומד על 6 חודשים. 

כאמור, התביעה הוגשה במקור על סכום של 12 מיליון שקל, מתוך זה 10.6 מיליון שקל בגין נזקים מימוניים שנגרמו עקב העיכוב בהיתרים, ו-1.5 מיליון שקל בגין החזר הוצאות. לאחר הגשת התביעה, החברה הציגה חוות דעת כלכלית של מומחה מטעמה שממנה עולה כי הנזק שנגרם לה הוא כמחצית מסכום התביעה המקורי, בסך 5 מיליון שקל.

החברה טענה כי הנזק שנגרם לה הוא הוצאות מימון עודפות שבהן היא נשאה בתקופת העיכוב, שבלעדיו היא לא הייתה נושאת בהוצאות הללו. בנוסף, החברה טענה כי בתקופת העיכוב מדד תשומות הבנייה עלה, וכי נגרם לה נזק כתוצאה מדחייה בזמינות רווחי הפרויקט. השופט דחה את הערכות החברה, וקבע כי העיכובים בבנייה גרמו לחברה נזקים בהיקף של 643,813 שקל, ויחד עם מע"מ מדובר ב-961,226 שקל.

בנוסף, החברה טענה כי היא ביצעה עבור המדינה עבודות בהיקף של 1.5 מיליון שקל, ותביעה כי הסכום יושב אליה. השופט קבע כי החברה זכאית בגין העבודות שביצעה להחזר של 100,000 שקל.

כאמור, בסך הכל השופט קבע לחברה פיצויים בסכום של 1,061,226 שקל – כ-8.7 אחוזים מסכום התביעה המקורי. השופט קבע כי עקב הפער המשמעותי בין סכום התביעה המקורי לסכום הפיצוי שקיבלה החברה, היא לא תהיה זכאית להחזר הוצאות מלא. 

החברה 309,103 שקל אגרה, והשופט קבע כי היא זכאית לקבל רק שליש כהחזר. בנוסף, החברה שילמה למומחים מטעמה 108,117 שקל, והשופט קבע כי היא תקבל החזר בשיעור של מחצית מהסכום.

בתגובה מסר עו"ד יובל אזני, בא כוחה של קבוצת מזרחי: "עולות הרבה שאלות מפסק הדין, ואני לא חושב שזאת המילה האחרונה. בנקודות מסוימות שהן קריטיות בית המשפט, עם כל כבוד שאנחנו חולקים לו, טעה בנקודות מאוד קריטיות. עולות שאלות שאנחנו חושבים שהמענה שבית המשפט נתן להן אינה נכונות".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן