2050: ספיקת השפכים של המדינה תכפיל את עצמה - תכנית מיתאר חדשה עולה למועצה הארצית

עוד חסם משמעותי בדרך למימוש תכניות בנייה בדרך להיפתר: המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תקיים השבוע דיון בתכנית המתאר הארצית לשפכים וקולחים  (תיקון 29 לתמ"א 1 – תמא/1/29) במטרה להכריע באשר להעברתה להערות הוועדות המחוזיות. מדובר באחת משתי תכניות ארציות, לצד תוכנית המתאר הארצית למתקני וקווי ביוב (תיקון 28 לתמ"א 1 – תמ"א 1/28), אשר קיבלה תוקף לפני חצי שנה, המהוות את התשתית המקצועית והסטטוטורית להקמת מערכות השפכים והקולחים בישראל.

בראשית שנת 2024 הורתה המועצה הארצית על עריכת תכנית תיקון 29 (תיקון לפרק המים) בתמ"א 1 (תכנית המתאר הארצית לשמירת שטחים ורצועות לטובת שימושים ציבוריים עתידיים). מטרת התוכנית לתת מענה למדיניות המעודכנת בעניין קווים ומתקנים לטיפול בשפכים וקולחים, לאור הגידול באוכלוסייה והשינויים בפריסתה, דבר שיאפשר הסרת חסם משמעותי בפיתוח אזורים רבים בארץ. התכנית תעסוק, בין היתר, בשמירת שטחים עבור הרחבת מט"שים קיימים, זאת בהתאם לגידול האוכלוסיה והשינויים בפריסתה, וכן בהתאם לספיקות החזויות לשנת היעד, 2050, תוך שמירה על עקרונות של גמישות ויתירות תכנונית והנדסית, שיאפשרו הערכות לשינויים בתחזיות האוכלוסייה והתאמה לשינויים במגמות התכנון.

על פי נתוני מינהל התכנון, ספיקת השפכים המטופלים בישראל נכון לשנת 2024 הינה כ-1.8 מיליון קוב. על פי תחזיות רשות המים לשנת 2050, הספיקה החזויה צפויה להכפיל עצמה ל-3.5 מיליון קוב. בישראל פועלים כיום למעלה מ-200 מט"שים, ובהתאם לתכנית האב הארצית ארוכת טווח למשק הביוב, עד 2030 צפויים להתבטל 20 מט"שים ועד 2050 צפויים להתבטל 4 מט"שים נוספים. 65 מט"שים מתוכננים לשדרוג והרחבה עד 2030, עוד 7 בין 2031 ל-2040 ועוד 6 עד 2055. התמ"א מסמנת בתשריט שלה סה"כ 66 מט"שים ברמת סימבול. בנוסף, ישוריינו פוליגונים עבור 40 מט"שים שנבחנו בתמ"א.

בדברי ההסבר לתכנית נכתב כי: "היעדר התוויה עדכנית ברמה המתארית לעניין השפכים והקולחים, יצרו קושי בקידום של מתקנים לטיפול בשפכים, של מובלי שפכים ושל מתקנים לטיפול בבוצה הנוצרת במט"שים, זאת בשעה שגידול האוכלוסייה והשינויים בפריסת האוכלוסייה במרחב מחייבים הרחבה מתמדת של מתקני הטיפול ושדרוגם. בנוסף, המדיניות של רשות המים לצמצום מספר המט"שים ואיחוד למט"שים גדולים, שבאה לתת מענה לצורך בשיפור איכות הקולחים, מחייבת שינוי בפריסת המט"שים והבטחת השטחים הנדרשים להגדלתם של המט"שים בטווח הקצר והארוך. במצב הנוכחי לא כל המט"שים מצליחים לעמוד בתקנות משרד הבריאות המחייבות עמידה באיכות שלישונית לצורך שימוש בחקלאות. גישה זו מקבלת משנה תוקף מתוך ראיה צופה פני עתיד, לפיה דרישות הרגולציה על איכות הקולחים ילכו ויחמירו, מסיבות בריאותיות וסביבתיות". 

בנוסף, הקושי באישור סטטוטורי של הרחבת מט"שים מהווה חסם פיתוח באזורים רבים בארץ. לפיכך, בדברי ההסבר נכתב כי קידום תמ"א שתעגן את השטחים הנדרשים להרחבת המט"שים יאפשר אישור מהיר יותר של תכניות מפורטות להרחבות המט"שים ושמירה על תחומי מגבלות, בהם לא יתאפשר פיתוח שעלול להיות מושפע מהרחבת המט"ש. בכך יהיה כדי לקדם הסרתם של חסמים, המעכבים פיתוח בניה למגורים. בנוסף, באזורים רבים חסר בסיס סטטוטורי למובלי שפכים, שהצורך בהם גדל לאור מדיניות פריסת המט"שים, המחייבת ניוד שפכים ממט"שים המיועדים לביטול אל המט"שים המרחביים ולאור הגידול הנרחב בבניה למגורים. 

התכנית אמורה לתת מענה לפתרון קצה לטיפול בבוצה הנוצרת מהמט"שים. התכנית תציע תכנון מתארי לאתרים ייעודיים לטיפול בבוצה או בשילוב עם מט"שים מרכזיים ואתרי טיפול בפסולת. כמו כן, התכנית צפויה לתת מענה למי קולחין (מי שופכין שעברו טיפול). בדברי ההסבר נכתב כי ישראל מובילה בעולם את תחום ההשבה ומנצלת למעלה מ-80 אחוז מהקולחים לשימוש בחקלאות, ובזכות זאת ב למחצית מהמים המסופקים לחקלאות הינם מים מושבים. עם זאת, נכון לשנת 2020 זרמו בנחלים עודפי קולחים בהיקף של כ- 90 מלמ"ק. עד לשנת 2030  פוטנציאל ניצול הקולחים צפוי לגדול בכ-200 מלמ"ק ובכ-500 מלמ"ק עד לשנת 2050. התמ"א תציע תכנון מתארי להקמת מאגרי קולחים ותשלים את מערכות מערכות ההולכה שיאפשרו ניוד עודפי קולחים.

התכנית נדונה לראשונה בראשית 2024, וכעת מגיעה לשלב הכרעה במועצה ארצית, שתקיים דיון בהעברת התכנית להערות הוועדות המחוזיות. מדובר, כאמור, באחת משתי תכניות מתאר ארציות העוסקות בפרק המים בתמ"א 1, ומניחות את התשתית המקצועית והסטטוטורית להקמת מערכות השפכים והקולחים בישראל, ויאפשרו להסיר חסם משמעותי מפני פיתוח וקידום תכניות בנייה והתחדשות.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן