קו הרקיע של ירושלים עולה לגובה - נדחו העתירות נגד "מגדל אפשטיין"

פסק דין של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט ארנון דראל, סולל סופית את הדרך להקמתו של "מגדל אפשטיין" – אחד הפרויקטים השנויים במחלוקת בבירה בשנים האחרונות, אשר עלה לדיון בוועדה המחוזית עוד בשנת 2022. בהחלטתו דחה בית המשפט שורה של עתירות מינהליות שהוגשו נגד התוכנית המציעה הקמת מגדל יוצא דופן בגובה של כ-165 מטרים, שישלב מגורים, מלונאות ושטחי ציבור במיקום רגיש במיוחד לאורך ציר הרכבת הקלה ובסמוך להר הרצל.

התוכנית חולשת על שטח של כ-7.3 דונם ומיועדת להקמת 42 קומות הכוללות כ-240 יחידות דיור, שטחי מלונאות וקומת מסחר, לצד מבנה ציבורי לתרבות ומרפסת תצפית הפתוחה לקהל הרחב. השופט דראל אימץ את עמדת מוסדות התכנון וקבע כי אין עילה להתערב בהחלטתם, תוך שהוא מונה ארבעה נימוקים מרכזיים ובעלי השלכות רוחב לדחיית העתירה.

הנימוק הראשון עוסק בעקרון הריסון השיפוטי. בית המשפט הבהיר כי הוא אינו משמש כ"מוסד תכנון עליון" וכי סמכותו מוגבלת לבחינת חוקיות ההליך ולא להחלפת שיקול הדעת המקצועי של המתכננים. השופט קבע כי החלטת הוועדה המחוזית וועדת הערר של המועצה הארצית נמצאת בתוך "מתחם הסבירות", שכן הבחירה בין חלופות תכנוניות שונות היא ליבת תפקידן של הרשויות ולא של בית המשפט.

הנימוק השני מתמקד בתשתית העובדתית המוצקה שעמדה בבסיס אישור הפרויקט. בית המשפט מצא כי מוסדות התכנון קיימו הליך בירור מעמיק ויסודי, שכלל בחינת חלופות בינוי רבות וסיור פיזי בשטח. נקבע כי ההחלטה לא התקבלה בחלל ריק, אלא לאחר שמיעת עשרות התנגדויות ובחינת כלל ההשפעות הנופיות והתחבורתיות של המגדל.

הנימוק השלישי מדגיש את התועלת הציבורית המשמעותית והאיכות האדריכלית של התוכנית. פסק הדין נתן גיבוי למדיניות הציפוף האינטנסיבי לאורך צירי הרכבת הקלה, וציין כי המגדל מספק תמורות ציבוריות חשובות בדמות כיכר עירונית ומבנה תרבות. השופט קיבל את העמדה לפיה עירוב השימושים והבינוי הייחודי מצדיקים את החריגה ממדיניות הבינוי הרגילה באזור.

הנימוק הרביעי והרגיש ביותר נגע להשפעה על אתרי המורשת הלאומיים, הר הרצל ויד ושם. השופט קבע כי מוסדות התכנון ערכו איזון ראוי כאשר החליטו, כמענה להתנגדויות, לצמצם את גובה המגדל מ-200 מטרים במקור ל-165 מטרים ולבטל קומות כפולות. למרות הטענות לפגיעה ב"קדושת האתרים", בית המשפט פסק כי אין מניעה חוקית לבנייה לגובה בסמיכות להם, וציין כי מוסדות התכנון פעלו ברגישות הנדרשת.

בסיכום דבריו, התייחס השופט דראל בכבוד לרגשות המתנגדים, וכתב: "איני מתעלם מהדברים המרגשים שנאמרו על ידי בני המשפחות השכולות. עם הדברים, הרי שבשל כל האמור לעיל, שיקול הדעת והבחירה בין החלופות הוא של מוסדות התכנון, ולא קמה עילה להתערב בכך" . החלטה זו חותמת פרק ארוך של התנגדויות וקובעת עובדה מוגמרת בקו הרקיע העתידי של ירושלים.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן