בוטל פסק דין שקבע פיצוי של חצי מיליון שקל בגין חריגות בנייה של מסגד ביפו

ניצחון לעיריית תל אביב: בוטל פסק דין שחייב אותה לשלם פיצוי של חצי מיליון שקל לתושבי פרויקט יוקרה ביפו, בעקבות חריגות בנייה של מסגד הפועל בסמיכות לבתיהם. בית המשפט המחוזי קבע כי לא היה מקום לחייב את העירייה בפיצוי, מכיוון שעל התביעה חלה התיישנות, וכי לא היה מקום להטיל על הרשות המקומית אחריות על עבירות הבנייה של צד אחר, במקרה זה המסגד.

פסק הדין ניתן בערעור שהגישה העירייה כנגד פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב, שקיבל תביעה שהגישו רוכשי דירת גן בפרויקט מגורים שנבנה ברחוב בן גמליאל ביפו. לטענת התובעים, הם רכשו את הדירה בשנת 2009 כשידעו כי הדירה גובלת בשטח המוגדר כגינה ציבורית (שצ״פ). למרות זאת, נטען, העירייה במעשה ובמחדל אפשרה במשך שנות בניית הפרויקט ומאפשרת למסגד שפועל זמן רב סמוך לדירת התובעים, להשתלט על השצ״פ ולבצע עליו שלל עבירות בנייה חמורות, ביניהן בניית בית תפילה בניגוד לחוק. התובעים טענו כי מחדלי העירייה גרמו להם לנזק בהיקף של 740,000 שקל.

בית משפט השלום קיבל את התביעה ברובה, והורה לעירייה לפצותם ב-540,000 שקל. בפסק הדין נקבע כי "העירייה, כרשות ציבורית המחויבת לפעול לטובת כלל התושבים, חבה בחובת זהירות מושגית כלפי בעלי המקרקעין ותושבי הרשות המקומית. חובת זהירות זו נגזרת מהתפקיד המהותי של העירייה כאחראית על תכנון ופיתוח בר קיימא, תוך שמירה על עקרונות תכנוניים בסיסיים, כגון ייעוד שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פ) ושימורם למטרותיהם המקוריות".

כנגד החלטה זו הגישה העירייה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הרכב של השופטים יונה אטדגי (אב"ד), אריאל צימרמן, טל לוי-מיכאלי, קיבל את הערעור וביטל את פסק הדין. בפסק הדין נקבע, כין השאר, כי על חריגות הבנייה חלה התיישנות, ולכן לא ניתן היה להגיש את התביעה.

השופטים ציינו בפסק הדין כי התובעים רכשו את זכויותיהם בפרויקט בשנת 2009, עשר שנים לפני הגשת התביעה. התובעים טענו כי רק בשנת 2016 נודע להם על הפלישה לשצ"פ, אך בית המשפט דחה טענה זו: "אם הטענה של המשיבים הייתה לכך שנודע להם בשנת 2016, אך פלישה לשצ"פ, שהיא ביסוד עילת התביעה,  התקיימה כבר בשנת 2009 אן 2010, כעשור קודם להגשת התביעה, הרי שזו התיישנה", נכתב.

לגופו של עניין, גם הטענה כי יש לעירייה אחריות לעבירות הבנייה נדחתה. בפסק הדין נכתב כי הטלת אחריות על רשויות בקשר עם הפרת חובות נטענת בתחום הפיקוח והאכיפה אינה מתיישבת עם הגישה הנוהגת בפסיקה, ורק במקרים חריגים ונדירים ניתן להטיל את האחריות על הרשות המקומית. עוד נכתב כי התביעה בהקשר לחריגות של המסגד, אינה נכללת בגדר אותם מקרים חריגים. עוד נכתב כי במקרה הנוכחי, העירייה והוועדה המקומית פעלו כנגד עבירות הבנייה, והוציאו צו הריסה נגד ההריסה.

לפיכך, ערעור העירייה התקבל ופסק הדין של בית משפט השלום בוטל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן