banner
אדר' אורי רותם // צילום: יוסי צבקר | Depositphotos
אדר' אורי רותם // צילום: יוסי צבקר | Depositphotos

מציע 5 דרכים להתיר חסמים בירוקרטיים מהליכי הבנייה בארץ ולהתקדם לעולם המודרני

מבחינה מקצועית אדריכלי ישראל נמצאים באותה הרמה של אדריכלים בינלאומיים, גם ענף הבנייה והחוקים דומים בארץ ובעולם אבל רק בישראל הליכי הרישוי ורמת הרגולציה הן מהמסורבלת והארוכות ביותר. אדריכל אורי רותם מציע 5 דרכים להתיר חסמים בירוקרטיים בארץ // דעה

אדריכל אורי רותם, שותף ב"אורבך הלוי" אדריכלים 06.01.2022

תחום הבנייה בארץ מפותח ומתקדם החל מתחום התכנון וקלה בתחום הבנייה. כהכללה רחבה רמת מקצוענות התכנון הממוצעת ואיכות הבינוי הממוצעת עומד בהתאמה לאותה רמה באירופה וצפון אמריקה. מניסיון, בהשוואה למתכננים מחו"ל שאנו עובדים לצידם, אין פערי ידע או מקצוענות משמעותיים. 

כנ"ל לגבי ענף הבנייה ובמיוחד חברות הבנייה הגדולות במשק שאימצו בשנים האחרונות תהליכי תיעוש יעילות, איכות, ניהול ובטיחות שמיישרות קו עם המקובל בעולם המתועש. בתחום החקיקה, רוב חוקי הבנייה בארץ מימלא הותאמו, כמעט באופן מוחלט, מחוקיי הבנייה מאירופה ומארה"ב. בתור מי שתיכנן פרויקטים בצפון אמריקה, ואירופה חוקי הבנייה בארץ ובעולם מאד דומים זה לזה ומבוססים אחד על השני למעט נושא המיגון שקיים רק בארץ.

בשיחות עם יזמים, קבלנים ומתכננים מחו"ל שבונים בארץ הנושא שעולה באופן תדיר הוא רמת הרגולציה הארוכה, המסורבלת, המשתנה ובלתי מובנת שיש במדינת ישראל. מחקרים של חברות מחו"ל שעובדות בארץ מראות שאחד המחסומים העיקרים לעבודה בארץ הוא תחום הקושי ברגולציה ובירוקרטיה הישראלית. ומהם הפתרונות האפשריים?

  1. פישוט תהליך תוכניות המתאר וצמצום הנושאים שתוכניות המתאר אמורות לקבע. כתוכניות מטווה תכנון אזוריות ארוכות טווח שמתוכן לא ניתן להוציא היתרים עליהם לקבוע חלוקה לאזורים, שימושים וקביעת נפחים ועקרונות כללים לתכנון ללא כניסה לבינוי ספציפי. עליהם לאפשר גמישות ושיקול דעת לשינוי עתידי ללא פריצת המסגרת התכנונית.
  2. קיצור תהליכי אישור התב"ע וביטול חלק מהנספחים הדרושים כחלק מהתהליך. כתוכניות שגם הן ניתנות למימוש לאורך תקופת זמן ארוכה עליהם לאפשר שיקול דעת, גמישות ושינוי תכנוני במסגרת תהליך הרישוי. עליהם לאפשר מרווח תכנון הרבה יותר רחב בתחום הבינוי, נפחי הבנייה והשימושים. עליהם לא להיכנס לתחומים שכבר מכוסים בחוק התכנון והבנייה או שכבר נקבעו בתקנות קיימות לרבות, מיגון, אשפה, חניה, חשמל, וכדומה ולהתרכז בעיקר בקביעת עקרונות ולא בתכנון בפועל.
  3. בתחום היתרי הבנייה יש לבטל את מנגנון חישוב השטחים ולקבוע דרך על בסיס פקטור ניפחי לקביעת היטלים ואגרות. כמות הזמן והמשאבים שמושקע ע"י אדריכלים' ושל מחלקות הרישוי בהכנת חישוב שטחים ובבדיקת חישובים אלו מיותר ואנכרוניסטי. בחישוב נפחי כללי פשוט ניתן להגיע לאותה תוצאה. הנושא דורש שינוי חקיקה אבל יחסוך זמן יקר מתהליך אישורי הבנייה.
  4. יש להעביר את כובד האחריות המקצועית לעמידה בחוקי הבנייה למתכננים ולקבלנים ולהוציא את הבקרה מתחום הרשויות. כך נהוג ברוב המקומות בחו"ל. העקרון פשוט. על מתכנן רישוי ומוסמך לתכנן בהתאם לחוק. תכנון לא בהתאם לחוק הינה עבירה וכמו כן בינוי של קבלנים לא בהתאם לחוק או לתוכניות גם כן עבירה על החוק. פיקוח ובקרה צריך להיעשות במסגרת פיקוח על הבנייה בשטח ולא כחלק מתהליך בדיקה לאישור בנייה. על הרשות לבדוק שהתכנון בהתאם לתב"ע בלבד ולבדוק נושאים שלא נכללו במסגרת התב"ע כגון חיבור תשתיות עירוני, קביעת כניסות ויציאות למגרש, פינוי אשפה וכדומה. 
  5. כחלק מתוכנית חרום לאומית יש לתגבר את הרשויות בכוח אדם מקצועי ומיומן על מנת לשחרר פקקים בתהליך אישור הרישוי.

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות