נדחו בקשות היזם והתושבים להצטרף לעתירת ראשל"צ // depositphotos

נדחו בקשות היזם והתושבים להצטרף לעתירת ראשל"צ

בית המשפט קבע כי:  "קיים קושי לצרף להליך הערעורי את כל הנפגעים הפוטנציאליים מפסק הדין בערעור" וכי חזקה על עיריית ראשון לציון להעלות את הטענות להבטחת האינטרסים של הציבור

רונן דמארי 17.04.2018

בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר את בקשתה של החברה היזמית א.א רוטשטיין ובעלי דירות בשני בניינים ברחוב ויניק בראשון לציון להצטרף כבעלי דין לערעור לבית המשפט העליון על החלטת הוועדה המחוזית בעניין פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר.

בערעור נטען כי בית המשפט עצר את ההתחדשות העירונית
פסק הדין המדובר ניתן בביהמ"ש המחוזי בינואר 2017, לאחר ערעור על החלטת הוועדה המחוזית – ועצר למעשה כמעט את כל הפרויקטים להתחדשות עירונית ולהתמגנות מפני מתקפות טילים ורעידות אדמה ברחבי העיר ראשון לציון. פסק הדין קבע שתוספות הבנייה בפרויקטים להתחדשות עירונית חורגות מהמכסות שקבעה עיריית ראשון לציון בתכנית המתאר שלה (ר"צ 106) – וכי עד שהעירייה לא תוציא תכנית מתאר חדשה יש להקפיא את כל הפרויקטים להתחדשות עירונית – כולל את אלו שכבר קיבלו החלטת ועדה מקומית אך טרם החלו בבנייה. בערעור נטען כי ביהמ"ש המחוזי חשף את תושבי ראשון לציון לטילים ולרעידות אדמה, כאשר עצר את כל הפרויקטים להתחדשות עירונית בעיר.

בקשת ההצטרפות: נודע לנו כי נאסרה התחדשות עירונית מצילת חיים
בבקשה להצטרפות נטען בין היתר כי פסק הדין קבע למעשה כי הנוחות הזמנית של תושבי העיר הרביעית בגודלה בארץ  – חשובה יותר מאשר חיי תושביה – הנתונים בסכנה מוחשית הן מפני רעידת אדמה והן מפני מטחי טילים כפי שאכן התרחש בעימות הצבאי האחרון, כאשר טיל נחת במרכזו של בניין מגורים בעיר – ורק בדרך נס לא נפגעו חיי אדם: "הדיירים ברחוב ויניק בראשל"צ, אשר חתמו על הסכם תמ"א 38 במסגרתו ישופצו הבניינים ויבנו ממ"דים לכל הדירות שכיום אינן מוגנות כבר קיבלו אישור עירייה לביצוע הפרויקט, אך אז, לפתע, נודע להם – כי נאסרה ההתחדשות העירונית בכל רחבי ראשון לציון – וכי הפרויקט שלהם מוקפא".

קיים קושי לצרף להליך הערעורי את כל הנפגעים הפוטנציאליים
בית המשפט העליון קבע כי בעניין המדובר, לא התקיימו התנאים המאפשרים למבקשים להצטרף כצד לערעור. בהחלטה נאמר בין היתר: "כאשר עניין לנו בהליך בעל השלכות רוחב – כפי שקורה לא אחת בהליכים מינהליים – אזי קיים קושי לצרף להליך הערעורי את כל הנפגעים הפוטנציאליים מפסק הדין בערעור. בענייננו נראה כי מספרם של נפגעים פוטנציאליים המשתייכים לשתי הקבוצות שבפסק הדין (אלו שבקשותיהם למתן היתר אושרו אך לא ניתן להם היתר בפועל וכן אלו שבקשותיהם למתן היתר תלויות ועומדות) הוא רב".

הרשמת ליאת בנמלך הוסיפה: "המבקשים להצטרף לא הבהירו אלו טענות קיימות בפיהם אשר אין בידי המערערת להעלותן (מעבר לטענה הכללית כי יש לשמוע את בעלי הבניינים והיזם) כך שלא הוכיחו כי תהיה תועלת ממשית בצירופם".

חזקה על העיריה לייצג את התושבים
הרשמת הזכירה כי המערערת – עיריית ראשון לציון באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה – היא גוף ציבורי "אשר חזקה עליו שיעלה את מלוא הטענות להבטחת האינטרסים של הציבור אותו הוא מייצג". בנסיבות העניין הוחלט שלא לפסוק הוצאות בהליך.

עורכי הדין יובל יניב ויובל אלגאלי שהגישו את העתירה בשם קבוצת תושבים ברחוב הגדוד העברי בעיר, מסרו לאחר ההחלטה: "מדובר במקרה חריג שבו צד שלישי, אשר טוען כי זכויותיו נפגעו כתוצאה ממתן פסק דין, שהוא כלל לא היה צד לו, מבקש להתערב בתוצאותיו ולערער עליו. ייתכן שישנם מקרים בהם הדבר יהיה הגיוני ואף מוצדק, אולם אין זה המקרה שבפנינו.

העתירה, שבגינה ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, נועדה להבטיח את שלטון החוק ולמנוע מצב שבו הוועדה המקומית תפעל להוצאת היתרים בלתי חוקיים ובדרך זו תביא לקריסה של התשתיות הקיימות בעיר. מטרתה של העתירה הייתה להבטיח את עתידה של העיר ראשון לציון ולדאוג שהתכנון יבוצע בצורה טובה וראויה".

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות