עיכבו תמ"א 38, הוחלפו והתנגדו לשכר של 30 אלף שקל למנהל החדש // Depositphotos
עיכבו תמ"א 38, הוחלפו והתנגדו לשכר של 30 אלף שקל למנהל החדש // Depositphotos

גם עיכבו תמ"א 38 וגם התנגדו לשכר של 30 אלף ש"ח למנהל החדש

בית המשפט העביר פרויקט תמ"א 38 מידי החברה היזמית "קדם חיזוק וחידוש מבנים" והחברה התנגדה כי ישולמו 30,000 שקלים לחודש למנהל החדש. בית המשפט חשב אחרת

רונן דמארי 31.12.2017

בית המשפט העביר פרויקט תמ"א 38 מידי החברה היזמית "קדם חיזוק וחידוש מבנים" לידי חברה יזמית אחרת אלא שהראשונה התנגדה לכך שמנהל הפרויקט החדש יקבל סכום של 30,000 שקלים לחודש בתוספת מע"מ. בית המשפט חשב אחרת.

לאחרונה דחה בית המשפט העליון את הערעור שהגישה חברת "קדם חיזוק וחידוש מבנים" בנושא. החברה הגישה בקשה למתן סעד זמני בערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בקשר לתשלום שכר טרחה למנהל המקצועי, אשר מונה במסגרת הסדר פשרה לניהול פרויקט חידוש בניין.

המדובר בבניין דירות ברחוב גרשום ברמת גן העובר פרויקט התחדשות עירונית במסגרת תמ"א 38. בעלי הדירות התקשרו עם החברה בהסכם אולם עם התעכבות העבודות וקשיים כלכליים אליהם נכנסה החברה, פנו בעלי הדירות לבית המשפט וביקשו כי ימונה לפרויקט כונס נכסים בדחיפות לצורך השלמתו.

בית המשפט ימנה חברת יזמות אחרת
החברה התנגדה לבקשה אולם בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסכמה במסגרת הסדר פשרה לפיו החברה תחדל מלבצע את הפרויקט, וכל זכויותיה החוזיות בהתאם להסכם יומחו למנהל מקצועי שימונה על-ידי בית המשפט המחוזי, בהמחאה בלתי חוזרת, כי החברה  תמחה את זכויותיה וחובותיה בהתאם לכתבי הנאמנות שנמסרו לנאמן וכי בית המשפט המחוזי ימנה כמנהל מקצועי חברת יזמות אחרת. עוד הוסכם כי החברה החדשה והנאמן יהיו רשאים לפנות לבית המשפט למתן הוראות, ככל שיידרש.

שכר מנהל חדש: 30 אלף שקל פלוס מע"מ
בחודש יוני השנה הודיעה החברה החדשה לבית המשפט המחוזי, כי לצורך ביצוע הפרויקט היא נדרשת למנות הנדסאי בניין, אשר ינהל ויפקח על הפרויקט, ועו"ד, אשר יסייע לו בכל ההיבטים המשפטיים הכרוכים בליווי הפרויקט. בנוסף, נדרש בית המשפט המחוזי לאשר למנהל המיוחד שכר טרחה בשיעור של 30,000 שקל לחודש, בצירוף מע"מ למשך כל שלבי הפרויקט. המנהל המקצועי הבהיר, כי "שכר טרחה זה כולל את שכר הטרחה של היועצים השונים והמפקח".

"שכר טרחתו של המנהל המקצועי אינו ממומן מכיס המבקשת"
בית המשפט המחוזי אישר את הבקשה, אולם מספר שבועות לאחר מכן, חברת "קדם חיזוק וחידוש מבנים" התנגדה לכך, בטענה כי לאחר שניתן פסק דין, בית המשפט היה מנוע ממתן החלטות נוספות בתיק. בערעור שהגישה לבית המשפט העליון היא טענה בין היתר: "פסק דינו של בית המשפט אינו קובע כי המנהל המקצועי יתנהל תחת פיקוחו, אלא כי המנהל המקצועי רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, בקשר לכל פעולה המבוצעת על-ידו. בכל הנוגע למאזן הנוחות, סבורה המבקשת, כי זה נוטה לטובתה, שכן לטענתה, "במקרה שבו ניתנות החלטות אופרטיביות בחוסר סמכות…הרי שאין אפשרות להחזיר את המצב לקדמותו".

ביהמ"ש העליון דחה את הבקשה בקבעו: "הן סיכויי הערעור והן מאזן הנוחות מטים את הכף לעבר דחיית הבקשה למתן סעד זמני המעכב את תשלום שכר טרחתו החודשי של המנהל המקצועי שמונה לפרויקט. מבחינת סיכויי הערעור, הרי שסמכותו של בימ"ש זה להתערב בפסק דין שניתן בהסכמת הצדדים הינה מצומצמת ביותר. מבחינת מאזן הנוחות, הרי שאין מעכבים את ביצועו של פסק דין המשית על המבקש חיוב כספי בלבד.

ככלל, סעד זמני לתקופת הערעור יינתן בנסיבות בהן מתקיימים "טעמים מיוחדים שיירשמו" לשם הוכחת קיומם של טעמים מיוחדים על המבקש להוכיח שני תנאים מצטברים: כי סיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, כשבין השניים קיים יחס הפוך. עוד יש ליתן את הדעת לעובדה, כי בימ"ש זה העניק למאזן הנוחות את משקל הבכורה מבין שני התנאים.

הערעור בענייננו מופנה לכאורה כלפי פסק הדין שניתן בהסכמת הצדדים, לרבות הסכמת המבקשת. בשל כך, ובהינתן ההלכה לפיה סמכותו של בימ"ש זה להתערב בפסק דין שניתן בהסכמת הצדדים הינה מצומצמת ביותר, הרי שסיכויי הערעור שהגישה המבקשת אינם מבטיחים, וזאת בלשון המעטה".

בהחלטה נאמר בין היתר: "לא נמצא כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקשת. דומה, כי המבקשת כלל לא עמדה בנטל להציג תשתית ראייתית לתמיכה בטענתה כי ככל שהבקשה למתן סעד זמני תידחה, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. ראשית, תשלום שכר טרחתו של המנהל המקצועי אינו ממומן מכיס המבקשת אלא מכספי הנאמנות, ועל כן, לא ברור כיצד עלול להיגרם למבקשת נזק כלשהו. מעבר לכך, אפילו נניח כי תשלום שכר הטרחה היה  ממומן ע"י המבקשת, הרי שאין מעכבים את ביצועו של פסק דין המשית על המבקש חיוב כספי בלבד, מן הטעם שהנזק שייגרם לו כתוצאה מביצוע פסק הדין שניתן נגדו איננו בלתי הפיך. שנית, מתן סעד זמני המעכב את תשלום שכר הטרחה למנהל המקצועי, וליתר בעלי המקצוע, יגרום בוודאות לעיכוב ביצוע הפרויקט, ואף עלול לגרום נזק משמעותי לכלל המשיבים. נראה כי הן סיכויי הערעור והן מאזן הנוחות מטים את הכף לעבר דחיית הבקשה למתן סעד זמני".

בית המשפט חייב את החברה לשלם לדיירים הוצאות משפט בסך של 4,000 שקלים עבור ההליך המשפטי.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות