בית המשפט מתח ביקורת על החברה היזמית: "תכנית מאולצת, במטרה לקדם אינטרס כלכלי וקבלת הטבות מפליגות, במסווה של הכשרת בניה בלתי חוקית"
הדירות בבניין נבנו תוך כדי חריגות? אין היתר לתמ"א 38: בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה השבוע עתירה של החברה היזמית "התחדשות עירונית פינסקר הרצליה בע"מ" ושל דיירי בניין בהרצליה נגד החלטת הוועדה המקומית שלא לאשר היתר לתכנית לחיזוק הבניין, בגלל חריגות בנייה במבנה. "אין מטרתה של תמ"א 38 להכשיר עבירות בניה", נקבע בפסק הדין.
הבניין שבלב המחלוקת נבנה לפני יותר מ-50 שנה, באמצע שנות ה-60. בהיתר הבנייה אושרו 3 קומות לבניין מעל קומת עמודים ו-6 יחידות דיור (2 יחידות בכל קומה). בפועל נבנו 9 יחידות דיור, בדרך של חלוקת כל קומה ל-3 דירות במקום שתיים, וכך נמכרו הדירות לדיירים, שלא היו מודעים לחריגה. בנוסף, בכל השנים הללו הוועדה המקומית הרצליה לא פעלה כנגד החריגות. במהלך השנים הופקע חלק משטח הבניין לצורך הרחבת דרך, דבר שגרם לכך שחלק מהמבנה חרג מקו הבניין. לפני כעשר שנים קבע מהנדס מטעם הוועדה המקומית כי הבניין הוא בעל רמת סיכון גבוהה מהמותר בגלל סדקים שהתגלו בו.
בשנת 2017 פנתה החברה היזמית לוועדה מקומית וביקשה תיק מידע אודות הבניין, וזאת לצורך קידום פרויקט תמ"א 38 במבנה. אז, לטענת החברה והדיירים, הם גילו לראשונה על החריגה מההיתר. לפני שלוש שנים הגישה החברה היזמית לוועדה המקומית בקשה להיתר לפי תמ"א 38 לתוספות וחיזוק הבניין. הבקשה כללה תוספת של 2.5 קומות ו-10 דירות, כך שהבניין יהיה בן 6.5 קומות כולל קומת עמודים, ויהיו בו 19 יחידות דיור סך הכל. הבקשה כללה הכשרת 3 דירות שניבנו ללא היתר.
הוועדה המקומית דחתה את הבקשה וכתבה בהחלטתה כי: "מבוקשת הכשרת יחידה שלא בהיתר ועל ידי כך הגדלת כמות היחידות בקומה הטיפוסית והגדלת הצפיפות ביחס לשטח המגרש. אין אפשרות להכשיר את הבניה החורגת". עוד נקבע בהחלטתה כי פתרון החניה המוצע לא מאושר, מכיוון שהוא לא מספק חניה לכל הדיירים.
החברה היזמית ערערה על ההחלטה בפני ועדת הערר של מחוז תל אביב. בערר נטען כי ההחלטה איננה מאוזנת ואיננה נותנת את המשקל הנדרש לאינטרס החיזוק של הבניין אשר נחשב "מבנה מסוכן". עוד נטען בערר כי אין כל מניעה להכשיר את יחידות הדיור החורגות באמצעות יצירת חיבור מקומת הקרקע. לדברי החברה היזמית, הוראות תמ"א 38 מתירות סגירה ומילוי של הקומה המפולשת לצורך הוספת יחידות דיור. ועדת הערר דחתה את הערעור, ואימצה את עדת הוועדה המקומית. ועדת הערר הביעה את עמדתה המקצועית וקבעה כי הפתרון שמציעה החברה היזמית להכשרת החריגות "מייצר תכנון נחות ומאולץ".
החברה היזמית והדיירים לא אמרו נואש, ועתרו לבית המשפט המחוזי כנגד ההחלטה לדחות את בקשתם.
סגנית נשיא בית המשפט, השופטת רחל ברקאי, דחתה את העתירה. השופטת קבעה בפסק הדין: "לא מצאתי כי העתירה מצביעה על קיומו של פגם מינהלי או חוסר סבירות קיצוני שנפל בהחלטת ועדת הערר אשר יצדיק התערבות בקביעות המקצועיות אשר התקבלו בנסיבות העניין".
השופטת קבעה כי הפרשנות שנתנו ועדות התכנון להוראות תכנית המתאר של העיר הרצליה, שעל בסיסה דחו את הבקשה, היא הפרשנות הנכונה. "אין לקרוא לתוכן את שטוענת העותרת לפיה מאפשרות הוראות אלו הוספת דירות בקומה א' וקל וחומר שאינן כוללות הכשרת יחידת דיור חורגת בקומה א' באמצעות חיבורה לקומת הקרקע". השופטת הוסיפה וקבעה כי: "מקובלת עלי קביעת ועדת הערר כי מבחינה תכליתית אין מטרתה של תמ"א 38 להכשיר עבירות בניה. אין להצדיק את התכנית כפי שהוגשה, באמתלה שנועדה לתקן ולהכשיר את חריגות הבניה הקיימות בבניין".
בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות החברה היזמית וקבע בפסק הדין כי: "המקרה דנן משקף נסיבות בהן ביקשה העותרת לקדם תכנית מאולצת במטרה לקדם אינטרס כלכלי וקבלת הטבות מפליגות, במסווה של הכשרת בניה בלתי חוקית וחיזוק מבנה. לא זו הדרך, עסקינן בחריגות בניה משמעותיות ואין לאפשר התרתה ושכפולה באמצעות מנגנון תמ"א 38".
השופטת הטילה על העותרים – החברה היזמית והדיירים, הוצאות משפט בסך 20,000 שקל.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
