העבודות התעכבו ב-30 חודשים, היזמית שיכנה בדירה פועלים שגרמו לנזק – ובית המשפט הורה לה לפצות את בעלי הנכס
יזמית תמ"א 38 איחרה במסירת דירה – ותשלם לדיירים 371,000 שקל: בית המשפט קיבל תביעה שהגישו זוג תושבי יהוד נגד החברה היזמית בעקבות עיכוב של שנתיים וחצי בסיום עבודות לחיזוק המבנה ונזק שגרמה לדירתם לאחר ששיכנה בו פועלים.
לפני יותר מעשר שנים, באוגוסט 2013, חתמו דיירי הבניין בו מתגוררים התובעים ויזמית תמ"א 38 על הסכם לביצוע עבודות תמ"א 38/3 (חיזוק והגדלת הבניין ב-2.5 קומות). במסגרת ההסכם, אמורה החברה היזמית לבנות עוד 2.5 קומות בבניין ובהם 13 דירות נוספות, שאותן אמורה החברה למכור ובתמורה תממן את עבודות התמ"א. בסך הכל, אמורים היו להיות בבניין 29 יח"ד לאחר העבודות.
בשנת 2015 הוצא היתר הבנייה, והחברה התחייבה לסיים את הבנייה בתוך 18 חודשים, עד פברואר 2017. אך במהלך התקופה הזו, החברה היזמית פשטה את הרגל, ונכנסה להליך הקפאת הליכים. החברה היזמית נמכרה לחברה הנתבעת, שהתחייבה לעמוד בכל ההתחייבויות של החברה היזמית המקורית – כולל מועד סיום העבודות.
אך בפועל העבודות התעכבו, ובראשית שנת 2019 הגישו התובעים, בני זוג שבבעלותם דירה בבניין, תביעה לבית משפט השלום ברמלה נגד החברה היזמית. בתביעה דרשו בני הזוג לפצות אותם ב-144 אלף שקל על העיכוב במסירת הדירה, 100,000 שקל בגין הפרת הסכם, 144,000 שקל על פלישה לדירה במטרה לשכן בה פועלים, ועוד עשרות אלפי שקלים בגין נזקים לדירה ולרכוש, וכן עוגמת נפש.
לטענת התובעים, החברה ובעליה "נוהגים בדירה מנהג בעלים ועושים בה שימוש כאכסניה לפועלים, וכתוצאה מכך, בסבירות גבוהה שהאיחור במסירת הדירה יימשך. השימוש בדירה נעשה שלא כדין תוך כדי גרימת נזקים כבדים לדירה ולתובעים". עוד טען התובע כי בביקור שערך בדירה, התברר לו כי היא נפרצה, ופועלים ושוהים בלתי חוקיים מתגוררים בדירה ללא ידיעתם וללא הסכמתם, תוך כדי גרימת נזק לדירה ולרכוש שנמצא בה.
הנתבעים, החברה היזמית ובעליה, טענו כי העיכוב נגרם בגלל ליקויים בעבודות שביצעה היזמית הראשונה, דבר שהצריך עבודה. עוד נטען כי באוקטובר 2017 הסתיימו העבודות, והתובעים יכלו לחזור לדירה. עוד טענו הנתבעים כי לדירה נגרמו נזקים מוטעים, המוערכים ב-900 שקל.
השופט זכריה ימיני קיבל את תביעת הדיירים, וקבע כי מדובר באיחור של 30 חודשים. השופט צייןכי מאחר ונעשו עבודות בנייה גם בתוך דירת התובעים, לא ניתן היה להתגורר בה. עוד נקבע כי האיחור במסירת עבודות התמ"א התייחס לכל הבנייה, לרבות המעלית שהותקנה והופעלה לאחר 22 ביולי 2019.
השופט אמד את הפיצויים שהיה על היזמית לשלם על פי חוק המכר, שקובע כי בשמונת החודשים הראשונים לעיכוב במסירת הדירה, ישלם היזם סכום של דמי שכירות חודשיים כפול 1.5, ומהחודש התשיעי ואילך ישלם גובה של דמי שכירות כפול 1.25. על פי הערכת שמאית, גובה דמי שכירות של דירה בגודל של דירת התובעים הוא 4,800 שקל. עבור 8 החודשים הראשונים לעיכוב היזם נדרש לשלם 57,600 שקל, ועל יתר 22 החודשים עוד 132,000 שקל, כך שבסך הכל ישלם 189,000 שקל.
עוד קבע השופט כי על הנזקים לדירה ישלמו הנתבעים 45,000 שקל, ועל השימוש בדירה ללא אישור עוד 72,000 שקל. השופט קבע עוד כי הנתבעים ישלמו לתובעים 30,000 שקל על עוגמת נפש. בנוסף, השופט הטיל על הנתבעים תשלום שכר טרחת עורך דין לתובעים, בסך 35,000 שקל – ובסך הכל, 371,500 שקל. לסכומים יתווספו הצמדות וריבית.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
