"יש הרבה תוכניות שנוכל להביא סוף סוף לדיון להפקדה", את הדברים אמרה אדריכלית רות רז, מנהלת אגף התחדשות עירונית בותמ"ל בכנס "מגדילים" שהתקיים בפתח תקוה. אדריכלית מינהלת כרמים: "המטרה שנחווה עירוניות ליד הבית ולא בתל אביב"
במושב "התחדשות עירונית – הדור הבא" שהתקיים בכנס "מגדילים" לנדל"ן והתחדשות עירונית "ערי העתיד – פתח תקוה 2040", דנו המשתתפים באתגרי הליכי ההתחדשות העירונית בימים אלה שבהם מתכוונת הממשלה לערוך שורה של רפורמות בתחום התכנון והבניה, כולל קידום אלטרנטיבה חדשה לתמ"א 38, והחזרתה של הותמ"ל לפעילות מלאה, לרבות בתכנון תוכניות התחדשות עירונית.
אדריכלית עינב עצמון מנהלת תחום תכנון מינהלת כרמים, אמרה כי: "יש לנו הזדמנות לעירוניות מיטבית, פתח תקוה היא עיר שהתרחבה החוצה וסביב מרכז העיר, הוציאה את משפרי הדיור לשכונות מגורים פרבריות, ולא שכונות עירוניות. צרכנו תרבות ופנאי מחוץ לעיר ונסענו לתל אביב. היום אנחנו מדברים על הרכבת הקלה ועל המטרו והתפלאתי לשמוע שגם עליהם בונים שייקחו אותנו לתל אביב. אני רוצה לחוות את העירוניות מתחת לבית שלי, בפתח תקווה.
"במרכז העיר ובשכונות הוותיקות אנו מייצרים תקשורת שמסבירה מה התועלות של ההתחדשות העירונית, גן ציבורי קרוב לבית לחוות את המרחבים הפתוחים של העיר פתח תקווה גם בשעות הפנאי. צריכים לעשות כאן מאמץ ממשלתי ולא רק מקומי צריכים להיות פתרונות גם לאוכלוסיות נוספות כמו למשל שוכרי הדירות הרבים המאכלסים את הדירות במתחמים".
אדריכלית רות רז, מנהלת אגף התחדשות עירונית בותמ"ל, אמרה כי: "היום בפתח תקווה הותמ"ל מעורב במתחם ארגוב ומתחם אנסקי ליד בי"ח בילינסון. אנחנו נמצאים לקראת חידוש הפעילות של הועדה, יש הרבה תוכניות שנוכל להביא סוף סוף לדיון להפקדה. בתור "בוגרת" ועדה מחוזית העוצמה של הותמ"ל בשולחן האחד שאליו אנו יכולים להביא הרבה מאד גורמים להסיר חסמים והוועדה יכולה לקבל החלטות שלוועדות אחרות אין את הסמכות. דבר נוסף, אנחנו ועדה שמתמחה בבניית התחדשות עירונית ובניה במגזר הערבי והחרדי וכך מתמקצעים. כל מידע אנו יכולים להפוך ליותר אפקטיבי בכל תוכניות שאנחנו מקדמים.
"הנושא של שיח מתמיד עם התושבים הוא כלי לא פחות חשוב מהודאות הכלכלית. מה שידענו לפני שלוש שנים על קרקע משלימה השתנה מאד. יש היום פיילוט של רשות מקרקעי ישראל במקומות שהמדינה יכולה להפריד סכום מסוים לטובת פרויקטים בחוסר ודאות, להעמיד קרן במקום לתת קרקע שעליה היזם יכול לבנות. בעיר כמו פתח תקווה שיש לה ביקושים גבוהים ונותנת המון שירותים, הצורך בקרקע משלימה אינו הדבר המרכזי שיעכב פרויקטים".
גידי מוזס, מנהל החטיבה להתחדשות עירונית אקרו נדל"ן, אמר כי: "עירוב שימושים זה דבר נכון וטוב שייצא לפועל. ההתחדשות היא צורך אבל צריך לעשות את זה נכון. הדיירים ובעלי הקרקע שהם השותפים שלנו לדרך, מבינים שזה צורך השעה וככל שנאמץ את ערוב השימושים כך זה יהפוך טריוויאלי. דבר שני, לא צריך להפוך כל דבר לקדוש. איפה שמתאים מתאים והיכן שניתן ליצור הפרדה בין מסחר למגורים ולא ללכת בכח זה יותר נכון. אקרו נדל"ן היא חברה שלאורך כל שנות קיומה היא חברה מאד תל אביבית אבל אנחנו מסתכלים היום על אזור המרכז ובעיקר פתח תקווה, שהיא עיר מצויינת במרכז הארץ, ואנו מתעניינים ורוצים להשתלב.
"חסמים שעומדים בדרכה של ההתחדשות העירונית הם בעלי הקרקע ושלבי התכנון הארוכים מדי. עם בעלי הקרקע יש המון התקדמות בשנים האחרונות והבנה שצריך להיות פה מכרז מסודר בין יזמים. אבל בנושא התכנון עוד הדרך ארוכה אף שהמינהלות והתוכניות המקומיות עשו שיפור אבל אז מגיעים לוועדת הערר. הגיע הזמן שכל בעל דירה שתוקע את הפרויקט וזה יכול לקחת גם שנתיים, יגבו ממנו אגרות על עיכוב התכנון".
האדריכל אבישי קימלדורף, מנהל פרויקטים ראשי בקרן ריאליטי, אמר כי: "ההתמחות שלנו לקחת קרקע ולהשביח אותה זה רלוונטי בעיקר באזורים בהם יש פלונטרים. בפתח תקוה, הקרן רכשה קרקע פרטית שלא נמצאת בשימוש מיטבי. הפוטנציאל מבחינת תוכניות המתאר היה להקים מגדל בודד. הגענו לעירייה ולמינהל ובשיח משותף ופורה בראנו פרויקט חדש הלוקח את הקרקע הפרטית לצד הרחבת תחום התוכנית לשיכונים מימין ומשמאל ויצרנו פרויקט המערב פינוי בינוי וקרקע פרטית. סוג של קרקע משלימה ותוספת הזכויות יצרו פרויקט כדאי ורווחי ובנוסף לכך מאחר והמיקום הוא על ציר הקו האדום של הרכבת הקלה ניתן היה לייצר גם העצמת זכויות עם ככר עירונית גדולה שתפתח את מרחב היכל התרבות לכיוון הציר של הרכבת הקלה. גם הרשות המקומית מרוויחה עוגן לטובת הציבור".
עו"ד זיו גרומן, אמר כי: "חשוב מאד הרצף השלטוני והוודאות. אם חלילה בעוד שנתיים נתמודד עם ראש עיר אחר, הכל ישתנה. ראש עיר משנה מדיניות והבעיה היא לא פרויקטים שהתחלנו שנתיים ושלוש אחורה. התחדשות עירונית צריכה להיות אינטרס לאומי ולא מקומי. אי אפשר לתת שיקול דעת כל כך רחב לרשויות המקומיות".
לבי תוכנית שקד הוא אמר: "למה לייצר בלבול ולגנוז תוכנית קיימת של תמ"א 38? זה מייצר בלבול בשוק. אפשר לתת הארכה של שנה לתוכנית הקיימת ובינתיים לשקול את התוכנית החלופית. תנו לתוכניות לרוץ אל תספידו אותן, אם החדשה תצליח נהדר . לגבי הפחתת הרוב בהסכמה על פרויקטים- זה מאסט. היזמים משתדלים ללכת במסלול הירוק ומחפשים להוציא את הפרויקט אל הפועל זמן שווה כסף".
חיים אביטן, יו"ר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית היוצא, אמר כי: "בתקציב שהיה לרשות, אנחנו מימנו תכנון תוכניות התחדשות לרשויות, וכך ייצרנו ודאות תכנונית. ככה כל יזם יודע מה המדיניות. לגבי הרפורמות, אנחנו בשנתיים האחרונות עבדנו קשה מאד על מנת לשפר את תהליכי ההתחדשות, אלא שלצערנו בשנתיים האחרונות לא היה תקציב, והמהלכים לא קודמו. אני שמח מאד, שכל מה שעבדנו עליו בשנתיים האחרונות קורם עכשיו עור וגידים. בין השינויים הדרמטיים היא הקמת הקרן להתחדשות עירונית עם תקציב של 500 מיליון שקל, ותוספת הקרקעות המשלימות. שני המהלכים הללו ביחד יביאו למהפך בהתחדשות העירונית".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
