"הנפט החדש": הצעת חוק התכנון והבנייה לחוות שרתים לבינה מלאכותית עלתה לשולחן

ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח״כ יצחק קרויזר, קיימה היום (ג') דיון בהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 168), המבקשת להגדיר חוות שרתים לשימושי בינה מלאכותית כ"תשתית לאומית" ולאשרן במסלול תכנון מואץ דרך הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). 

הדיון הציף את ההתנגשות החריפה שבין הצורך הלאומי והביטחוני הבהול לקדם את טכנולוגיית הבינה המלאכותית בישראל, לבין החששות הכבדים מפני קריסת רשת החשמל, עליית מחירים לצרכן ופגיעה אנושה בשטחים הפתוחים.

בפתח הדיון הציג תא"ל (במיל') ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, את הדחיפות האסטרטגית שמאחורי החוק. לדבריו, הבינה המלאכותית היא "הנפט החדש" ומרכיב קריטי בביטחון הלאומי ובחוסן הכלכלי של מדינת ישראל. אסקל הזהיר כי לישראל חסר כיום כוח עיבוד וחישוב (קומפיוט) חיוני, וכי תלות במדינות זרות או הגבלות סחר עתידיות עלולות להותיר את ישראל בסיכון ביטחוני ממשי מול מעצמות העולם. לדבריו, המטה הלאומי מבקש לעודד את השוק הפרטי לבנות את התשתיות הללו במהירות האפשרית, תוך קביעת מנגנוני איזון כגון הגבלה לעד 10 חוות בשנה ומכסות של עד 200-300 מגה-וואט במרכז הארץ כדי לא להעמיס על משק החשמל.

אל מול עמדה זו, נשמעה התנגדות מצד השלטון המקומי, ארגוני הסביבה וחברי כנסת, שהזהירו מהשלכות הרסניות של חקיקה חפוזה ללא תכנון מרחבי הוליסטי. ראשת מועצת עמק חפר, גלית שאול, יצאה נגד המהלך וטענה כי הצעת החוק משמעותה ש"מוותרים על הזכות הבסיסית לתכנן", והזהירה מאובדן שטחים פתוחים לטובת יזמים פרטיים.

ח"כ יוראי להב הרצנו אמר: "אני מבין שהצוות הבין-משרדי לא סיים את העבודה על הנושא הזה. יש המון המון שאלות כי הצעת החוק לא בשלה בעיני. בריאות הציבור והגנת הסביבה הם לא מכשולים שמזיזים מהדרך". ח"כ מטי צרפתי הרכבי התייחסה להצעה על פיה יזמים פרטיים יבנו את חוות השרתים והתריעה: "איבדנו את הריבונות שלנו ואנחנו נשלטים מלא מלא על ידי בעלי ההון ולא על ידי בעלי השלטון". יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר, תהה מדוע ישנו לחץ אגרסיבי להקים חוות שרתים מסחריות בישראל על חשבון משאבי המדינה המוגבלים, והאם נכון להגדיר מיזם פרטי שמספק שירותי עיבוד גם לגורמים זרים כ"תשתית לאומית".

נציגי החברה להגנת הטבע וארגון "לובי 99" הזהירו בדיון כי מדובר במתקנים שצורכים חשמל בהיקף של לפחות 500 מגה-וואט, השווה לצריכת החשמל של עיר גדולה כמו חיפה או ראשון לציון. הם הציגו נתונים מהעולם והזהירו כי אישור לא מבוקר של החוות יוביל לזינוק במחירי החשמל עבור משקי הבית, לעיכוב בהפסקת השימוש בפחם, ולסכנה ממשית של קריסת רשת החשמל תחת העומס, כפי שאירע בעבר באירלנד.

לאור הפערים והמחלוקות העמוקות שעלו בדיון, חברי הוועדה ונציגי הציבור הבהירו כי יש צורך לעצור ולייצר חוק מאוזן ונכון יותר וכי מטרת הדיון להבטיח את עתידה הטכנולוגי של ישראל ולמנוע פיגור במרוץ הבינה המלאכותית, אך מבלי להפקיר את משק האנרגיה, בריאות הציבור ועתודות הקרקע של המדינה.

יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר, סיכם את הדיון והתווה את המשך הדרך:  "יש פה שתי נקודות מרכזיות שנידרש אליהן, כשהראשונה שבהן היא סוגיית האנרגיה והמיקום. בדיון הבא ניכנס לעובי הקורה ונרד לרזולוציות של הגדרות החקיקה, שחייבת להיות מהודקת היטב סביב המיקום, הצרכים, החלוקה, הניוד והתכנון. אנו מחויבים לאזן בין צרכי מדינת ישראל כמעצמה טכנולוגית לבין צרכים נוספים. איננו מעכבים את ישראל מלהתפתח, אבל במקביל לא נגרע בשום אופן ממה שהילדים והנכדים שלנו צריכים וראויים לקבל". 

לקראת גיבוש החוק, הודיע היו"ר כי הדיון הבא יימשך בהשתתפות גורמי המקצוע של חברת ניהול מערכת החשמל 'נגה' ומטה רשות החשמל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן