עו"ד אפרת רשף: "הדיירים יודעים לזהות מתי פרויקט נקלע לקשיים"

באולפן "מגדילים" התארחה עורכת הדין אפרת רשף, בעלים שותפה במשרד פרבמן רשף ושות', המייצגת דיירים ויזמים, לשיחה על הדינמיקה החדשה בשטח, על הקשיים בביצוע פרויקטים בתל אביב ועל הפוטנציאל התקוע בפריפריה. "אנחנו נמצאים בתחילתה של התאוששות, אבל אנחנו עדיין רחוקים מאוד מקצב המכירות ותנופת הבנייה שהכרנו בעבר", היא מציינת ומדגישה כי המגמה של צמצום התמורות לדיירים היא תהליך בלתי הפיך.

אפרת, את מדברת על "התחלה של התאוששות". האם זה אומר שהיזמים חוזרים לעלות על הקרקע?
"במישור התכנוני אנחנו רואים יותר תוכניות מאושרות, אבל בשוק הביצוע המצב שונה. היזמים עדיין מהססים לעלות על הקרקע בגלל קצב המכירות שנמצא בכיפור ובשל עלויות המימון והביצוע שזינקו. עיקר הקושי היום הוא בפרויקטים הקטנים והבינוניים, אלו שהיו גבוליים מבחינת רווחיות; יזמים לא ממהרים למשוך היתרי בנייה או לחתום על מסמכי ליווי כשהמכירות לא מתקדמות בקצב הנדרש".

מה המשמעות של המצב הזה עבור הדיירים שמחכים לדירה חדשה?
"הדיירים צריכים להבין שמה שהיה פעם מבחינת תמורות לא יחזור. היום הרשויות המקומיות, שרוצות לקדם פרויקטים, מדברות על תמורות מופחתות מאוד – לעיתים רק החזרת הדייר לדירה חדשה עם ממ"ד ללא מטרים נוספים. יש כאן שינוי דפוס התנהגותי".

הזכרת את תל אביב. האם גם ב'פריים לוקיישן' יש פרויקטים שנתקעים?
"בהחלט. ברובעים 3 ו-4 בתל אביב יש לא מעט פרויקטים שעומדים בגלל מלאי דירות שלא נמכר, וזה משפיע ישירות על היכולת לעלות על הקרקע ועל התמורות. יש גם יזמים שנקלעו לקשיים וגופי המימון נאלצים לקחת את המושכות ב'כינוס שקט'. הדיירים מרגישים את זה כשפתאום אין מספיק פועלים בשטח, יש איחור בדמי השכירות או שמנסים לגרוע מהמפרט בפועל".

בניגוד למרכז, ציינת שבפריפריה דווקא יש מכירות. מה הבעיה שם?
"הבעיה בפריפריה, ובמיוחד בערים כמו באר שבע, היא התיעדוף של הרשות המקומית. יש המון מתחמים שמשוועים לפינוי בינוי, בניינים מתפוררים שנפגעו במלחמה, אבל העירייה בולמת אותם כי אין מסמכי מדיניות או תקציב לאותם אזורים. זה אבסורד, כי לפעמים יש פרויקט בשל עם 100% חתימות ויזם שרוצה לרוץ, אבל בגלל חוסר בתקציב ממשלתי או תיעדוף פנימי של הרשות, הפרויקט ממשיך לגמגם".

האם חוק "מתחמי הרס" החדש יכול להיות הפתרון למקומות האלו?
"אני בעד החוק הזה מאוד בכמה טעמים. הוא מאפשר להוריד את הרוב הדרוש ל-50%, נותן יכולת לקנות החוצה בעלים סרבנים ומאפשר לצרף למתחם בניינים שלא ניזוקו כדי לייצר כלכליות. בסופו של דבר, הכל תלוי ברצון של ראש הרשות המקומית; מי שרוצה לעזור למתחמים להשתקם ולעזור לבעלי הדירות, לוקח את החוק הזה וממנף אותו".

לסיכום, למרות כל האתגרים, את נשארת אופטימית?
"אני אופטימית. בסופו של דבר, אם יהיה פה תקציב נכון, תמריצים ליזמים ושינוי בחשיבה הממשלתית, נוכל לקדם התחדשות גם באזורים המאתגרים ביותר. זה כבר לא עניין של עוד מטרים, זה עניין של הצלת חיים".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן