בעיריית חולון דרשו להנגיש את המוסד לציבור אולם נתקלו בשורה של התנגדויות, וההכרעה על תכנית המיתאר עוברת לוועדה המחוזית
האם בית הספר החקלאי הוותיק מקווה ישראל יפתח את שעריו לציבור הרחב, שיוכל לבקר במוסד הוותיק – או שימשיך למנוע כניסה חופשית במטרה להגן על התלמידים? אם הדבר תלוי בהנהלת בית הספר, בחברה המייסדת "כל ישראל חברים" ובמשרד החינוך, התשובה שלילית. מנגד, בעיריית חולון דורשים לאפשר כניסה לא מוגבלת לתחום המוסד. מחר (ב') צפויה הוועדה המחוזית תל אביב לדון בהתנגדויות לתכנית המתאר למקווה ישראל, המציעה זיקת הנאה לחלק ממתחמיו, ותיאלץ לקבוע אם המוסד הוותיק יהפוך לשטח פתוח לטובת הציבור הרחב, או יסגור את שעריו כדי להגן על התלמידים.
בית הספר החקלאי מקווה ישראל, שנוסד על ידי חברת "כל ישראל חברים" בפברואר 1870, הוא המוסד החינוכי החקלאי הראשון בארץ-ישראל. המוסד סמוך לעיר חולון, אך בעל מעמד עצמאי ומוגדר כשטח גלילי (שטח ללא שייכות מוניציפלית, הכפוף למחוז). על בית הספר חל חוק מיוחד, "חוק בית הספר החקלאי מקוה ישראל, תשל"ו-1976", המגביל את שינוי הייעוד של השטחים שלו. כך יש בלב מטרופולין תל אביב שטח פתוח בהיקפים נרחבים, אך כזה הסגור מפני הציבור הרחב. לחלק מהשטחים יש זיקה לפארק אריאל שרון.
המוסד החינוכי יזם תכנית מתאר כוללנית, שמטרתו היא "שמירה על יעודו ותפקודו של שטח בית הספר החקלאי מקווה ישראל, תוך תוספת בינוי להמשך צמיחתו כמרכז חינוכי חקלאי מוביל, שימור הליבה ההסטורית והסדרת גישה לציבור אליה ודרכה אל נתיבים שונים במרחב המטרופוליני, והכל בהתאם לחוק מקווה ישראל". התכנית מרחיבה את שטחי הבניה למוסדות חינוך בשטח של כ- 80,000 מ"ר וקובעת כ- 93,400 מ"ר נוספים בעבור מבני מעבדות ומחקר חקלאי שיהיו בזיקה ישירה לפעילות בית הספר.
אך נקודת המחלוקת העיקרית בתכנית עניינה זיקת ההנאה לציבור. התכנית מגדירה מתחמים מסוימים בבית הספר כ"זיקת הנאה", ביניהם הגרעין ההיסטורי של המוסד ושדרת הדקלים. כדי למנוע מהציבור הרחב להגיע לשטחים שהגישה אליהם עדיין מוגבלת, וכדי להגן על התלמידים במקום, התכנית כוללת נספח גידור.
על פי הוראות הנספח, "הגדרות המתוכננות במקווה ישראל נועדו לשם שמירה על מקווה ישראל כמתחם חינוך על פי תקנות משרד החינוך אך תוך אפשרות למעבר מבוקר של הציבור". התכנית קובעת את השטחים שיגודרו: "בכיוונים צפון דרום יתאפשר מעבר מבוקר של הציבור מהכניסה מדרום, דרך המתחם לשימור וצפונה דרך שד' הוושינגטוניות לכיוון פארק אריאל שרון. בכיוונים מזרח מערב מהמבואה העירונית המערבית ברחוב לוי אשכול דרך חלקו הצפוני של המתחם לשימור והגן הבוטני עד למבואה העירונית המזרחית בגבול חולון".
לשמור על בטיחות התלמידים
התכנית הופקדה בחודש מרץ השנה, והוגשו נגדה מספר התנגדויות. רוב ההתנגדויות, כאמור, מתייחסות לקונפליקט שבין ההגנה על התלמידים, שרובם קטינים, לבין זכות הגישה החופשית לציבור הרחב. בית הספר מקווה ישראל, יוזם התכנית, שלח התנגדות לוועדה המחוזית, וטען כי זיקה חופשית לציבור תסכן את התלמידים. בהתנגדות נכתב כי סוגיית זיקת ההנאה היא יוזמה של מינהל התכנון, שנוספה במהלך הדיונים על התכנית.
בית הספר טען כי "הפתיחה הבלתי מבוקרת של מקוה ישראל לציבור הרחב, באופן סעיף זיקת ההנאה עומדת בהתנגשות ישירה למול צרכי התלמידים, מוגנותם, ביטחונם האישי, יכולתם לבצע משימות חקלאיות באזור עם ממשק מינימאלי עם משתמשי דרך אחרים ועוד. בהקשר זה ראוי להזכיר, כי מרבית האוכלוסיה במקוה ישראל הינה של תלמידים בגילאי העשרה, אשר ביטחונם האישי והרצון שלא יבאו במגע עם הציבור הרחב באופן שאינו מבוקר – הינן מטרות ראשונות במעלה. ממילא, כפי שבבתי ספר אחרים קיימת הפרדה ברורה בין הציבור הרחב לבין התלמידים, תוך כניסה מבוקרת לשטחי בית הספר, כך קיים צורך וחשיבות לכך במסגרת הקמפוס האחוד בשטחים של מקוה".
גם אגודת כל ישראל חברים, שייסדה את בית הספר ומפעילה אותו, הביעה התנגדות דומה. בהתנגדות האגודה נטען כי "הוראת בתכנית הקובעת זיקת הנאה בקרקעות מקווה ישראל מנוגדת לחוק מקווה ישראל… אין מקום ליצירת מעברים לציבור ו/או זיקת הנאה במסגרת החינוכית. ההוראות המוצעות נוגדות את הוראות חוק מקווה ישראל, יהיו נטולות תוקף משפטי ולחילופין ייצרו סיכונים לתלמידים ויטילו נטל כספי כבד על מקווה ישראל, אם בהתמודדויות משפטיות ואם בהסדרת המעברים".
התנגדות נוספת לזיקת ההנאה לציבור היא של משרד החינוך. אילנה נולמן, מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך כתבה בהתנגדות: " הכללת זיקת הנאה בשטח כפר הנוער משמעותה כניסה חופשית של אנשים ובכללם מבוגרים לשטח הכפר, המשמש כולו לטובת תלמידי הכפר. זאת מבלי שיש לכפר הנוער יכולת אמיתית ליצור הפרדה בין השטחים בהם אמור להיות על-פי תכנית המתאר מעבר לציבור הרחב, לבין השטחים שבהם נמצאים התלמידים. יצוין כי גם תחימת שעות המעבר ברחבי כפר הנוער לשעות מוגדרות עלולה לסכן את התלמידים משום שהיא עלולה ליצור חיכוך בין קטינים ובוגרים לפחות בחלק משעות היום, ולחילופין, עלולה להגביל את האפשרות של תלמידי הכפר להסתובב באופן חופשי בשטחי הכפר, המשמש עבורם בית לכל דבר ועניין. כמו כן, עבודת התלמידים במשק החקלאי ובשדות של כפר הנוער מחייבת אותם לנוע, ברוב שעות היממה, באזור המיועד לכניסת אזרחים לא מבוקרים".
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שמשרדיה ממוקמים במקווה ישראל, שלחה אף היא התנגדות לתכנית, וזאת בשל נספח הגידור: "המועצה לשימור ציינה במהלך הדיונים המקדימים כי היא מתנגדת לפתיחת מקוה ישראל באופן של זיקת הנאה גורפת לציבור, בראש ובראשונה בשל סוגיית הגידור. מדובר בכמות גדולה ביותר של גדרות, המהוות גם היום מפגע נופי משמעותי ומהותי במרחבי מקוה ישראל, המהווים את אחד מערכיו המרכזיים של המתחם. זאת ועוד כל תוספת גידור ולא משנה אם יפתחו בו פתחים בתחתית, ביאו לפגיעה עצומה ונזק בלתי הפיך למערכת האקולוגית הרגישה והייחודית של מקוה ישראל ובראשה בעלי החיים, שהינה ערך חשוב ומרכזי בשימור ערכי המקום".
להנגיש באופן מירבי
מנגד, בעיריית חולון דרשו להנגיש את המוסד לציבור באופן מרבי. בהתנגדות העירייה נכתב כי: "מקווה ישראל צריך להיות חלק אינהרנטי מהתשתית הירוקה המטרופולינית, וספק מענה אזורי שוטף לצורך בשטחים פתוחים משמעותיים נגישים ומתפקדים לתושבי האזור… יש לצמצם למינימום את האזורים המגודרים של מקווה ישראל ולאפשר יצירתו של חיבור מיטבי למרחב הסובב ולסכמת הרשת הרב מוקגית של תכנית המתאר לחולון. אין אלא להצר שגם בתכנון המוצע מקווה ישראל ממשיכה להיות מגודרת וחסומה לציבור כפי שממחיש נספח הגידור".
דברים ברוח דומים עולים מתנגדות שהגישה הקליניקה לרגולציה סביבתית, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן בשם ד"ר אורי שרון, תושב העיר חולון וחוקר מדיניות סביבתית. בהתנגדות נכתב כי "הנגשת מקווה ישראל לציבור תקטין את האבסורד – שטח פתוח עצום בלב ריכוז אורבני, שבניגוד לשמו – סגור בפני הציבור. זיקת ההנאה המוצעת בתוכנית אף חיונית לחבר את חולון אל השטחים הפתוחים מצפון וממזרח למקווה ישראל – פארק מנחם בגין ופארק אריאל שרון. יחד עם זאת, יש תחושה שהמאמץ סמלי מדי ויש צורך לשפרו מבחינה תכנונית תוך התייחסות לתנועה של הציבור במרחב, לשהייה במקום ולאפשרות לקחת חלק פעיל בתכנים המקומיים של מרכז חינוכי חקלאי. מקווה ישראל הוא נכס חינוכי, אך גם היסטורי, תרבותי וסביבתי של כלל הציבור ויש להנגיש אותו. המתחם של מקווה ישראל, אשר היה סגור ומסוגר עד כה, חייב לפתוח את תכניו ושעריו לציבור באופן משמעותי".
כאמור, ביום שני צפויה הוועדה המחוזית לדון בהתנגדויות.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
