מוזיקאי התנגד לתמ"א 38 בסמוך לביתו בשל הפרעה למנוחתו
ועדת ערר קבעה כי לא ניתן לערר בשלב חידוש ההחלטה ומתחה ביקורת על נוסח פרסום הוועדה המקומית פתח תקווה
ועדת ערר קבעה כי לא ניתן לערר בשלב חידוש ההחלטה ומתחה ביקורת על נוסח פרסום הוועדה המקומית פתח תקווה
ועדת הערר המחוזית מרכז דחתה לאחרונה ערר שהגיש מוזיקאי תושב פתח תקווה בגין פרויקט תמ"א 38 הנבנה סמוך לביתו, ברחוב שפינוזה בעיר. בערר שהגיש הוא העלה טענות לגבי חששות מפגיעה בגדר הגובלת בין החלקות לחלקה בה ממוקמת דירתו, והלין על חשש למטרדי רעש שיפריעו את מנוחתו בהיותו מוסיקאי שלעיתים קרובות מופיע בשעות הלילה ונח בשעות היום. עוד הוא הלין על פגיעה באור ואוויר, וטען כי יש לפצותו בשל הפגיעה בדירתו. יצוין כי היתרי הבנייה לפרויקט המדובר אושרו עוד בינואר 2015.
אין זכות ערר על חידוש החלטה
חברי ועדת הערר קבעו כי אינם רואים כל אפשרות לקבל את הערר מהטעם שמדובר בערר המוגש על חידוש החלטה: "חוק התכנון והבניה אינו מעניק למתנגד, שנדחה בעת מתן ההחלטה לתת את ההיתר, זכות ערר מהותית על ההחלטה לחדש החלטה זו. ועדות הערר קבעו במספר הזדמנויות בעבר כי החלטה לחדש החלטה קודמת למתן היתר אינה פותחת פתח לדיון מחודש בהתנגדויות שנדחו בשעתו.
"הגיונו של הדבר הוא בכך, שככלל (ובכפוף כמובן לחריגים במקרים שיצדיקו לדון בכל זאת בערר לגופו למרות האיחור בהגשתו) אין הצדקה לדון מחדש באופן מלא במה שכבר נדון והוחלט. בנוסף, פתיחת פתח לערר בשלב זה תביא לסרבול בהליכי הרישוי, בכך שבעל דין שכבר ויתר על זכותו לערור או שאף ערר בעבר ועררו נדחה, יוכל שוב לערור ולדחות בכך עוד את מתן ההיתר (ולעיתים אך בשל עיכוב טכני בהוצאתו). מעבר לכך, שקילה מחדש של ההתנגדויות שכבר נדחו עשויה לפגוע גם באינטרס ההסתמכות של מבקש ההיתר, שההחלטה לתת לו את ההיתר חודשה לאחר שמאז ההחלטה הקודמת פעל בעניין, אך לא הספיק לסיים את התהליך ונדרשת לו ארכת מה".
עוד הוסיפה ועדת הערר המחוזית כי: "גם לאחר שבחנו את התשריט שהוצג בפנינו ושקלנו את נסיבות העניין ואת הטענות המועלות, לא ראינו הצדקה להחרגת העררים מהכלל, או להאריך את המועד להגשתם. עולה, כי מרווחי הבניה בענייננו גדולים הרבה יותר מאשר ניתן היה לאשר לפי תמ"א 38, ובכל מקרה ניתן לאשרם באזור כזה של בניה רוויה. גם עניין הקיר התומך ויציבותו הוא באחריות הועדה המקומית לתכנון ובנייה והחברות היזמיות".
דרש חלונות אטומים ונדחה על הסף
המוזיקאי ביקש לקבל פיצוי ולחייב את החברות היזמיות להתקין בדירתו חלונות אטומים לרעש לשם הקטנת הנזק הנטען. הוועדה דחתה טענות אלו, וציינה כי: "ממילא טענות בנושא פיצויים על פגיעה במקרקעין אינן בסמכות ועדת ערר זו. נוכח עיסוקו של העורר ובעקבות שאלתנו בדיון את החברות היזמיות נמסר בהודעה שהגישו אלינו לאחר הדיון, כי הן אינן מעוניינות לעסוק בחששות של כל הטוענים למפגעים כאלה ואחרים, ותוך שהודיעו – בין היתר – כי 'יפעלו ככל הניתן לצמצום מפגעי הרעש במהלך הבניה'. מכל מקום, פתוחה הדרך בפני העורר לשקול את צעדיו ולהביא את טענותיו בהליך המתאים לדעתו, ומבלי שאנו מחווים כל דעה".
ביקורת על נוסח הפרסום של הוועדה המקומית
בשולי הדברים מתחה ועדת הערר ביקורת על נוסח הודעת הוועדה המקומית על דחיית הערר נגד הפרויקט, לאחר שהמוזיקאי שהגיש את הערר ציין כי הוטעה על פי הנוסח שפורסם ולא הבין אל נכון כי הערר שהוגש נדחה: "נציין, כי למרות שאין זכות ערר כאמור לעיל, בנוסחי ההחלטות שנשלחו לעורר נכללה בסוף הודעה בנוסח סטנדרטי לפיה 'הרואה עצמו נפגע על ידי דחיית התנגדות … רשאי לערור לפני ועדת הערר תוך 30 מיום מיום הודעה זו'. טוב לדעתנו תעשה הוועדה המקומית אם תבהיר את הנוסח באופן שלא יטעה להבא את המתנגדים השונים, כפי שהטעה את העורר בענייננו".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן