כמה רחוק הגיע סכסוך בין יזם לבעל זכויות בחברה יזמית אחרת סביב פינוי בינוי?

יהוד-מונוסון // באדיבות דוברות העירייה

מחלוקת סביב פרויקט פינוי בינוי ביהוד בין חברה יזמית ובין בעלי הזכויות בחברה יזמית אחרת הגיעה עד לבית המשפט העליון: לאחרונה נדחתה בקשתו של בעל הזכויות לקבל רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי יש לכבד את פסק הבוררות לפיו בעל הזכויות יחזיר לחברה היזמית סכום של כ -700,000 שקלים שקיבל כהלוואה. הפרשה גם מספקת הצצה לסכומי הכסף המשולמים בתחום ההתחדשות העירונית.

ראשית הסיפור לפני כעשר שנים כאשר בעל הזכויות הקים יחד עם שותף את חברת סביון ייזום ובניה בע"מ כדי לקדם פרויקט פינוי-בינוי בעיר יהוד. המייסדים פעלו יחד כשנה בטרם התקשרו עם חברת ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ בהסכם משנת 2011 לשם ביצוע הפרויקט. במסגרת ההסכם הוקצו לב. יאיר מחצית מכלל המניות הרגילות בחברת סביון ומניית הכרעה אחת. בתמורה, ב. יאיר נדרשה לשלם לחברת סביון את מלוא ערכן של המניות ולהעמיד לה בטחונות לקבלת אשראי ו"הלוואת בעלים" ממנה בסך של 1.5 מיליון ש"ח. לצד ההסכם נחתם גם "הסכם למתן שירותים" בו נקבע כי חברת סביון תשלם לכל אחד מהמייסדים סך של כ-750,000 ש"ח בתוספת מע"מ עבור פעילותו לקידום הפרוייקט, בתשלומים חודשיים של 30,000 ש"ח.

אלא שבחודש יוני 2016 הודיעה ב. יאיר על ביטול ההסכם בשל אי התקיימות מספר תנאים מתלים שנקבעו בו. במכתב הביטול ששלחה ב. יאיר היא דרשה מהמייסדים להעביר לה את מניותיהם בחברת סביון ולפרוע לאלתר את יתרת הכספים שקיבלו כהלוואה, בהתאם לקבוע בהסכם. בין הצדדים התנהלו מספר הליכים משפטיים ובסופו של דבר הועבר הדיון בתביעות ההדדיות שהגישו הצדדים לבוררות לפני הבורר. אנשי ב. יאיר תבעו את החזר יתרת ההלוואה שניתנה לבעל הזכויות המבקש בסך של 639,864 ש"ח וסכום נוסף של 6,060 ש"ח בגין רכישת מכשירי טלפון. בעל הזכויות תבע מנגד סך של 1,388,888 ש"ח, ערך מניותיו בחברת סביון אותן נטלה, כך טען, ב. יאיר שלא כדין.

בפסק הבוררות קבע הבורר כי טענת המבקש לפיה התשלום על סך של 750,000 ש"ח הוא תשלום עבור רכישת המניות, מנוגדת לאמור בהסכמים בין הצדדים ואינה מתיישבת עם התנהגות המבקש עצמו. הבורר מצא כי גרסת המשיבות לפיה מדובר בהלוואה היא עקבית ומתיישבת עם ההסכמים בין הצדדים ועם מכלול הראיות. באשר למועד פירעון ההלוואה נקבע כי התקיימו התנאים המתלים בהסכם המאפשרים לב. יאיר להביא לביטול ההסכם ועל כן הודעת הביטול ניתנה כדין והמשיבות היו זכאיות לדרוש מהמבקש את החזר ההלוואה שקיבל מחברת סביון. הבורר דחה את טענותיו השונות של המבקש בקשר לפגמים בכריתת ההסכם וכן את התביעה שהגיש בגין ההשתלטות הנטענת של ב. יאיר על חברת סביון. בסופו של יום, חויב המבקש בתשלום החזר ההלוואה בסך של 678,828 ₪ וכן בהוצאות משפט בסך של 50,000 ש"ח.

על פסק הבוררות הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי "בקשה לביטול פסק בורר לפי סעיף 29(ב) לחוק הבוררות" אולם היא נדחתה. בית המשפט קבע כי מדובר הלכה למעשה בבקשת רשות ערעור על פסק בוררות כאשר לא עלה בידי המבקש להצביע על התקיימות התנאים הקבועים בסעיף 29ב לחוק הבוררות, למתן רשות ערעור על פסק בוררות. בית המשפט המחוזי ציין כי טענותיו של המבקש הופנו כלפי ממצאים עובדתיים בפסק הבוררות, שערכאת הערעור אינה מתערבת בהן אלא בהתקיים נסיבות חריגות, שאינן מתקיימות במקרה זה. ובאשר לטענות המשפטיות שהעלה המבקש, לא מצא בית המשפט כי נפלה טעות תחת ידו של הבורר בפרשנות ההסכם או במסקנה כי לא נפל פגם בכריתת החוזה.

בית המשפט המחוזי דן גם בשאלה האם התקיימה עילת ביטול פסק הבוררות בטענה לניגוד עניינים ובטענה כי פסק הדין מנוגד לתקנת הציבור. 

בית המשפט דחה את שלל טענות ניגוד העניינים שהעלה המבקש ובאשר לטענה כי פסק הבוררות מנוגד לתקנת הציבור, עמד בית המשפט על ההלכה לפיה יש לפרש עילה זו בצמצום וקבע כי פסק הבוררות אינו מכיל כל קביעה העומדת בניגוד לתקנת הציבור או בניגוד לערכי היסוד של השיטה המשפטית.

בעל הזכויות ציין בבקשתו לקבל רשות ערעור: "התוצאה הסופית, של פסק הבורר  להתבטל. פסק הבורר קשה לעיכול מנוגד באופן מהותי לסעיפי החוק המפורטים לעיל שהבורר היה חייב לפסוק על פיהם וכן עשיית עושר ולא במשפט ברמה הכי גבוהה, חוסר תום לב הזועק לשמיים תוך גרימת עיוות דין קשה למבקש, הריסה ורמיסת יכולתו הכלכלית".

לצד בקשת רשות הערעור, הוגשה לבית המשפט העליון גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הבוררות.

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ, החליט כאמור לדחות את הבקשה. את החלטתו הוא נימק כך: "במסגרת הבקשה – הכתובה באופן שאינו נהיר כלל ועיקר לקורא התמים –  מעלה המבקש טענות שונות כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי ופסק הבוררות. ככלל, טוען המבקש כי שגה בית המשפט בקבעו כי לא מתקיימות העילות לביטול פסק בוררות וכן טוען לראשונה כי יש לבטל את פסק הבוררות גם בשל עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(7) לחוק הבוררות – פסיקה שלא על פי הדין, בניגוד לקבוע בהסכם הבוררות. דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים. כידוע, רשות ערעור בענייני בוררות תינתן במקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין. איני סבור כי הבקשה הזו נכללת בגדרם של מקרים חריגים אלו. בעיקרו של דבר, הסכסוך בין הצדדים עוסק בחוזה הקונקרטי שנכרת ביניהם. פשיטא כי פסיקתו של בית המשפט המחוזי אינה מעוררת כל היבט עקרוני או כזה המעורר שאלות רוחב. אינני סבור גם, כי נגרם למבקש עיוות דין. יתר על כן, בקשת רשות הערעור למעשה חוזרת על מרבית הטענות שנטענו לפני בית המשפט המחוזי, אשר נתן את דעתו עליהן באופן מפורט ומנומק".

לאור דחיית הבקשה, קבע השופט כי התייתר הדיון  בבקשה לעיכוב ביצוע. 

בשל העובדה שלא התבקשה תשובת ב. יאיר החליט השופט שלא לפסוק צו להוצאות.

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: