הכפר שאף אחת לא רצתה: אחרי 20 שנה, דהמש יצורף לרמלה

הכפר הלא מוכר שאף אחד לא רוצה, יזכה לשיוך מוניציפלי: ועדת גבולות ממליצה כי הכפר הערבי הלא חוקי דהמש יצורף לתחומה של העיר רמלה. בכך הסתיים מאבק של שנים בין שלוש רשויות, שאף אחת מהן לא רצתה לקבל לתחומה את הכפר: רמלה, לוד והמועצה האזורית שדות דן. הוועדה קבעה בהחלטתה כי נוכח מתן שירותים מוניציפליים מהותיים לתושבי המתחם בעיר רמלה, יש עדיפות לשיוך המתחם לתחומי עיריית רמלה.

סוגיית שיוכו של הכפר הלא מוכר דהמש, המצוי בין רמלה ללוד, ונמצא בתחומה של המועצה האזורית שדות דן, נמשכת למעלה מ-20 שנה. מכיוון שהכפר איננו מוכר, תושביו הערבים ישראלים אינם מקבלים שירותים מוניציפליים, והבתים שנבנו בו אינם חוקיים. הכפר נמצא אמנם בתחום שדות דן (לשעבר עמק לוד), אך אינו חלק מהמועצה. בגלל מצבם, התושבים אף עתרו לבג"ץ.

נושא מעמדו של הכפר נבחן במסגרת ועדות גבולות שמינה משרד הפנים כדי לבחון את הרחבת תחומה של העיר לוד. הוועדות המליצו להעביר לעיר שטחים נרחבים משטחה של המועצה האזורית שדות דן (שאז נקראה עמק לוד), ביניהם שטחו של מתחם דהמש. בשנת 2011 מונתה עוד ועדת גבולות ללוד ושדות דן. משרד הפנים החליט להרחיב בפברואר 2012 את כתב המינוי של הוועדה, כך שיכלול בדיקה כוללנית של שיוכו המוניציפלי של מתחם דהמש, כולל האפשרות לצרפו לרמלה. לפני שנתיים הסמיך מנכ"ל משרד הפנים דאז, רונן פרץ, את הוועדה הגיאוגרפית מרכז לבחון שינוי גבולות וחלוקת הכנסות באזור מתחם דהמש, בין עיריית לוד, עיריית רמלה ומועצה אזורית שדות-דן. 

בשתי הערים, ברמלה ובלוד, לא רצו לקבל את המתחם לתחומן. ברמלה טענו כי שיוכו של הכפר לתחומה הוא החלופה הגרועה ביותר, הן בגלל ריחוקו של המתחם מהעיר והן בגלל מצבה הכלכלי. בלוד, מנגד, הובילו מהלכים נגד צירוף המתחם לתחום העיר.

באחרונה פרסמה הוועדה את המלצותיה, שבהן נכתב כי ההעברה של המתחם לרמלה היא החלופה המועדפת. הוועדה ציינה "כי קיימת אחדות דעים כי הגיעה העת להביא לסיומה של הסאגה הנוגעת להסדרת מתחם דהמש, הן לטובת תושבי המקום והן לטובת האזור כולו". עוד קבעה הוועדה כי "המלצה להותיר את השטח בתחומי שדות-דן עלולה להביא לכך שהסוגייה לא תבוא לכלל פתרון".

הוועדה התלבטה בין שיוך המתחם לרמלה או ללוד – שתי ערים מעורבות בעלות מאפיינים סוציו אקונומיים דומים. בנוסף, הן עיריית לוד והן עיריית רמלה מתמודדות עם אתגרי אכיפה והסדרה של בנייה בלתי חוקית בתחומן. עם זאת, הוועדה הבהירה כי התופעה חמורה וחריגה בעיקר בלוד, שבה יש כ-3,000 מבנים בלתי חוקיים ברחבי העיר, אשר נדרשים להליכי הסדרה. 

מסיבה זו, חברי הוועדה ציינו כי מעבר לעובדה שעיריית לוד כבר נדרשה ואף נאלצה לשאת בעול ולהתמודד עם מספר רב של מתחמים הדרושים בהליכי הסדרה של בינוי בלתי חוקי בתחומה, הליכים אלה מתמשכים דה-פקטו לאורך שנים רבות. "אשר על כן, כל החלטה להטיל בשלב זה אתגר תכנוני והסדרתי נוסף בתחום הבנייה הבלתי חוקית, על גבה העמוס לעייפה של עיריית לוד, המתמודדת, בהצלחה חלקית בלבד, עם משימות לאומיות דומות שהוטלו עליה, אינה נראית, לדעת הוועדה, כצעד סביר, וספק אם יש בה כדי להוות פתרון ראוי לעת הזו בעניינו של מתחם דהמש", נקבע.

עוד נקבע כי העיר לוד נטלה על עצמה היקפי פיתוח רחבים ומשמעותיים ביותר, וכי במצטבר, ובכלל זה תוכניות מן החומש הקודם שטרם מומשו, קיימות בעיר לוד זכויות בנייה מאושרות לכ-53,000 יחידות דיור, מהן 43,000 יחידות דיור כתוספת לבינוי הקיים. מנגד, ברמלה אושרו בחומש האחרון תוכניות בהיקף של 28,000, מתוכן 20,500 יח"ד כתוספת לבינוי הקיים להתחדשות עירונית אשר קצב מימושן צפוי להתפרס על פני פרק זמן ממושך. גם נתון זה היטה אף הכף לטובת העברת המתחם לרמלה: "העיר לוד צפויה לעבור, כך או אחרת, תהליך גידול דמוגרפי ותכנוני משמעותי יותר – בהיקפו ובעוצמתו – מזה הצפוי בעיר רמלה. ממצא זה מהווה, לדעת הוועדה, אינדיקטור בעל משקל בהערכת יכולת הקליטה, העומס המוסדי הצפוי, וסדרי העדיפויות התכנוניים של כל אחת מן הרשויות", נקבע. 

נציג מינהל התכנון טען בדיונים כי הדבר הנכון הוא לבחון את השיוך המוניציפלי של המתחם, בין השאר, דרך הפריזמה של זיקת התושבים (היכן הם לומדים, צורכים שירותי דת, חינוך, קהילה). 

הוועדה קבעה כי "נוכח מתן שירותים מוניציפליים מהותיים לתושבי המתחם בעיר רמלה, וזאת בין היתר מכוח רישום הכתובות הקיים כיום, ובפרט שירותי החינוך הניתנים לרובם המכריע של תלמידי דהמש – שלגביהם הובעה שביעות רצון מצד התושבים בדיוני הוועדה הקודמת – אין הצדקה לשינוי מתכונת זו, שמשמעותה עקירת תלמידים מסביבת לימוד מוכרת ויציבה, על כל המשתמע מכך בהיבט החינוכי, החברתי והקהילתי". מכאן, נקבע, קיימת עדיפות לשיוך המתחם לתחומי עיריית רמלה.

עוד נקבע כי ממצאי החקירה מצביעים באופן ברור על כך שעיריית לוד מתמודדת עם מעמסה רחבה ומשמעותית יותר של הסדרת בינוי בלתי חוקי בתחומה, בין היתר כתוצר של החלטות ממשלה קודמות, וזאת בהשוואה לעיריית רמלה. גם מטעם זה סבורה הוועדה כי נכון לשייך את המתחם לעיריית רמלה.

מדובר, כאמור, בהמלצות, ושר הפנים אמור לאשר אותן.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן