רמלה תוקפת את לוד על רקע ההחלטה להעביר לתחומה את הכפר הלא מוכר דהמש: "מתכחשת להתחייבותה ופועלת בחוסר הגינות". בכירים בלוד מגיבים: "הטענות של רמלה הן בדיחה"
עיריית רמלה מתנגדת לסיפוחו של הכפר הערבי דהמש לתחומה המוניציפלי, ודורשת לספחו לתחומה של העיר לוד. במסמך לוועדה לשינוי גבולות, שמונתה בעקבות החלטתה של שרת הפנים דאז, איילת שקד, לצרף את דהמש לרמלה, כותבים באי כוחה של עיריית רמלה כי היא החלופה הכי פחות מתאימה לקליטת מתחם דהמש, וטוענת כי דווקא העיר לוד היא המתאימה ביותר לקלוט את הכפר. בלוד, מנגד, טוענים כי טענותיה של רמלה הם בגדר "בדיחה".
סוגיית שיוכו של הכפר הלא מוכר דהמש, המצוי בין רמלה ללוד, ונמצא בתחומה של המועצה האזורית שדות דן, נמשכת למעלה מ-20 שנה. מכיוון שהכפר איננו מוכר, תושביו הערבים ישראלים אינם מקבלים שירותים מוניציפליים, והבתים שנבנו בו אינם חוקיים. הכפר נמצא אמנם בתחום שדות דן (לשעבר עמק לוד), אך אינו חלק מהמועצה. בגלל מצבם, התושבים אף עתרו לבג"ץ.
נושא מעמדו של הכפר נבחן במסגרת ועדות גבולות שמינה משרד הפנים כדי לבחון את הרחבת תחומה של העיר לוד. הוועדות המליצו להעביר לעיר שטחים נרחבים משטחה של המועצה האזורית שדות דן (שאז נקראה עמק לוד), ביניהם שטחו של מתחם דהמש. בשנת 2011 מונתה עוד ועדת גבולות ללוד ושדות דן. משרד הפנים החליט להרחיב בפברואר 2012 את כתב המינוי של הוועדה, כך שיכלול בדיקה כוללנית של שיוכו המוניציפלי של מתחם דהמש, כולל האפשרות לצרפו לרמלה.
הוועדה בחנה מספר אפשרויות, ביניהן צירוף המתחם ללוד, וקבעה כי הרעיון לצרף את מתחם דהמש ללוד אינו מופרך על רקע הדמיון בין דהמש לשכונות אחרות בעיר, כאשר לחלק מתושבי המתחם יש ככל הנראה שורשים וזיקה ללוד. עם זאת, בגלל מצבה של העיר, הוועדה לא המליצה על הסיפוח. בשנת 2017 מונתה ועדת גבולות שלישית. הוועדה המליצה להעביר ללוד 2,600 דונמים משדות דן וחבל מודיעין.
במקביל לדיונים, קיים בג"ץ דיון בעתירה שהגישו תושבי המתחם, שבעקבותיו הורחבה סמכות ועדת הגבולות לבחון את מעמדו של דהמש. הוועדה המליצה על מספר חלופות, הראשונה לצרף את המתחם למ.א שדות דן, והשנייה לרמלה. משרד הפנים אימץ את החלופה השנייה, והשרה שקד החליטה לקבל את המלצת מנכ"ל משרדה. בעקבות זאת, עתרה עיריית רמלה לבג"ץ, וטענה כי ההחלטה לשייך את מתחם דהמש אל עיריית רמלה, היא בלתי סבירה באופן קיצוני הן באופן קבלתה והן לגופה.
על רקע זה הוחלט למנות עוד ועדה, שתבחן את מעמדו של דהמש, וזו הוקמה בחודשים האחרונים. במכתב ששלחה עיריית רמלה לוועדה היא טוענת כי עיריית לוד הסכימה לקבל לשטחה את מתחם דהמש בתמורה לקבלת שטחים משדות דן. "המצב שנוצר הוא שלוד הצליחה 'לחמוק' פעם נוספת מעמידה בהתחייבות שלו ומתן התמורה בגין כל השטחים שהועברו אליה, ואילו רמלה, שכלל לא הייתה חלק מהחלופות הרלוונטיות לאורך השנים, נאלצה לשאת בנטל במקום לוד", נטען במסמך ששלחה העירייה לוועדה.
עוד נכתב במסמך של העירייה כי: "לוד הינה החלופה הטבעית והברורה לשיוך מתחם דהמש, לאור מיקומה של העיר ביחס למתחם, אפשרות יצירת מרקם עירוני רציף בינה לבין מתחם דהמש, הסמיכות לשכונת פרדס שניר בלוד – פחות מקילומטר – והנגישות של העיר למתחם דהמש".
העירייה טענה עוד כי היותה של לוד החלופה הטבעית והברורה לשיוך מתחם דהמש לשטחה, הביא לגיבוש פתרון מוסכם בין לוד לבין המועצה האזורית שדות דן, בחסות משרד הפנים, שבו סוכם על העברה של כאלף דונם משטח המועצה האזורית שדות דן לשטח העיר לוד, לשם פיתוח שכונות מגורים ושטחי מסחר ותעשייה בעיר לוד, כאשר בתמורה, לוד הסכימה לקלוט לתוכה את מתחם דהמש על תושביו. לטענת עיריית רמלה, עיריית לוד בחורה להתכחש להתחייבותה זו, והודיעה על התנגדותה לקליטת המתחם.
עיריית רמלה טוענת עוד כי שיוכו של הכפר לתחומה הוא החלופה הגרועה ביותר, הן בגלל ריחוקו של המתחם מהעיר והן בגלל מצבה הכלכלי. "עיריית רמלה לא תהיה מסוגלת לספוג נטל כלכלי נוסף בדמות פיתוח מתחם דהמש ומתן שירותים מוניציפאליים", נכתב. עיריית רמלה ציינה במפורש כי: "אין מקום לאפשר ללוד לחמוק מהתחייבויותיה ומעבר לכך – לוד היא החלופה הטבעית והמתבקשת", והבהירה כי: "ועדת הגבולות אינה רשאית להתעלם מההסכמה של לוד לקלוט את מתחם דהמש בתמורה לקבלת שטחים מהמועצה האזורית בני דן, ועליה להימנע ממתן הכשר לרשות המקומית – לוד, בענייננו – לפעול בחוסר הגינות ולחמוק מהתחייבויותיה".
ומה אומרים בלוד? "זה הכל אוסף שטויות", אומרים גורמים בכירים בעירייה. "העיר לוד מובילה שנים את ההתנגדות לדהמש ויעידו על כך אלפי דפי הפרוטוקולים ומסמכי הישיבות. מה שרמלה אומרת היום זה לעג לרש. הם לא יכולים לצרף שום מסמך בדבר הטענה הזו ומשום כך אי אפשר להגיב על הבדיחה הזו".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
